חרבות ושערים: כיצד המתיחות הביטחונית מעצבת מחדש את אסטרטגיות ההשקעה בבורסת ת"א

תמחור האי-ודאות: השפעת המתיחות הביטחונית על המסחר

שוק ההון הישראלי נמצא בימים אלו בתוך סערה מוחלטת, המונעת בעיקרה מן ההתפתחויות הדרמטיות בזירה הצבאית והמדינית. מדדי המניות בבורסת תל אביב חווים תנודתיות חריגה, כאשר המסחר נע בטווחים רחבים בין ירידות חדות בפתיחת המסחר לבין ניסיונות שיקום מהירים לקראת אחר הצהריים, וזאת על רקע ידיעות סותרות על התקדמות אפשרית להפסקת אש. משקיעים פרטיים ומוסדיים כאחד נאלצים להתמודד עם תנאי שוק חסרי תקדים בעשור האחרון, בהם האירועים הביטחוניים משפיעים באופן ישיר ומיידי על כל רבדי המשק, החל משערי המטבע ועד לשווי חברות הציבוריות במשק. ההחלטות המתקבלות בחדרי המסחר נעשות תוך כדי מעקב צמוד אחר דיווחי החדשות, כאשר כל יריית טיל או הצהרה דיפלומטית עלולים למחוק מיליארדים משווי השוק או להחזירם תוך דקות ספורות.

מחירי הנפט ומצר הורמוז: פרמיית הסיכון הגלובלית

אחד האפיקים המרכזיים שסופגים את הלם הגאופוליטי הוא שוק האנרגיה העולמי. חסימת נתיבי הסחר הימיים והאיומים על מצר הורמוז הביאו לזינוק חד במחירי הנפט. נפט מסוג ברנט, המהווה את נקודת הייחוס העולמית, נסחר מעל רף 110 הדולרים לחבית, רמה שלא נראתה מאז המשברים הגדולים של העשור הקודם. ההשלכות של עליית מחירי האנרגיה רחבות הרבה יותר מהכבידה על כיס הצרכן בתחנת הדלק, והן מחלחלות במהירות אל תוך כל שרשרת הייצור והלוגיסטיקה. העלאת המחירים בולטת במיוחד בזירה האירופית והאסייתית, שם התלות בנפט מזרח תיכוני גבוהה במיוחד. אנליסטים בוול סטריט מעריכים כי אם המתיחות לא תירגע בהקדם, מחירי הגז הטבעי והפטרוכימיה ימשיכו לטפס, מה שיפעיל לחץ אינפלציוני כבד על הכלכלה הגלובלית ויאלץ את הבנקים המרכזיים לשמור על מדיניות מוניטרית מצמצמת וריביות גבוהות לתקופה ארוכה מהצפוי.

שוק המט"ח והשקל: ריבית בנק ישראל מול הדולר המתחזק

בזירת המטבעות הזרים, השקל נמצא תחת לחץ מכריע מול הדולר האמריקאי ומול מטבעות מרכזיים נוספים. שער הדולר פרץ לאחרונה את רף ה-3.14 שקלים, נסיגה משמעותית של המטבע המקומי המשקף את חוסר הוודאות הכלכלית והביטחונית. למרות החלטתו של נגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית הבסיסית ללא שינוי ברמה של 4 אחוזים, מדיניות זו אינה מצליחה לבלום באופן מלא את ההיחלשות של השקל. הדבר נובע מהעובדה כי גם הפדרל ריזרב בארצות הברית נוקט במדיניות ריבית תוקפנית, מה שמצמצם את הפער בין הריביות ומותיר את השקל חשוף לאירועים המקומיים. משקיעים זרים ממשיכים להפחית את חשיפתם לישראל בגלל הסיכון הגאופוליטי, ומוכרים נכסים שקליים תמורת מטבעות בטוחים יותר. גם היורו והליש"ט מתחזקים מול השקל, מה שמוסיף ללחץ על עלויות היבוא ומזין ציפיות אינפלציוניות מוגברות במשק הישראלי.

הבריחה לאפיקים הסולידיים וקרנות הכספיות

בתוך הסביבה הסוערת הזו, ניתן לראות שינוי ברור בהעדפות ההשקעה של הציבור הרחב. קרנות הנאמנות והתעודות הסל חוות פדיונות משמעותיים במסלולים המנייתיים ואף במסלולי האג"ח הקונצרניית הבכירות, בעוד שהכסף זורם במהירות לאפיקים הסולידיים ביותר. קרנות הכספיות וקרנות המחקות על מדדי אג"ח ממשלתי קצרים גייסו בחודש האחרון מיליארדי שקלים חדשים. מדובר בתופעה קלאסית של "בריחה לאיכות" ולנזילות, כאשר המשקיעים מעדיפים לשלם את מחיר התשואה הנמוכה על מנת להבטיח את שלמות הקרן העצמית שלהם עד שהערפל יתפזר. גופים מוסדיים גדולים מדווחים כי הלקוחות פונים בבקשה להסיט את כספי הפנסיה וההשתלמות למסלולים סולידיים, צעד המעיד על רמת חרדה גבוהה המצריכה תגובה של הגנה על הון ולאו דווקא חיפוש אחר רווחי הון.

בורסת תל אביב: הימורים על הסלמה מול התאוששות

המסחר בניירות הערך המקומיים מפולג באופן ברור בין המגזרים השונים, כאשר כל מגזר מגלם בתוכו תרחיש כלכלי שונה לחלוטין. מדד ת"א 35 עולה ויורד בהתאם לשמועות על הפסקת אש, אך מתחת לפני השטח מתחולל תהליך עמוק יותר של תיקון מחירים. מגזר הנדל"ן והבנייה נמצא תחת לחץ מכריע בשל החשש מהאטה כלכלית, עלייה בשיעורי האבטלה והקפאת הליכי מכירות דירות, במיוחד באזורי המרכז והצפון שנפגעו קשות. חברות הבנייה והיזמות הממונפות סובלות מפגיעה כפולה: גם מעליית עלויות המימון וגם מירידה בביקושים, מה שדוחף את מניותיהן לשפל שנתי. מנגד, הבנקים מראים עמידות יחסית מפתיעה, נהנים מריביות גבוהות ומחוסן פיננסי שנבנה בשנים קודמות, אם כי גם הם סופגים פגיעות נקודתיות על רקע הסיכון לפיגוע באיכות האשראי של לווים מסוימים.

מניות הביטחון והטכנולוגיה: ניגודים בפורטפוליו

המגזר הבולט ביותר בשורות הירוקות הוא ללא ספק תעשיות הביטחון והתעופה. חברות כמו אלביט מערכות, רפאל וישראל איירוספייס תעשיות רשמו עליות חדות על רקע צפי להגדלת תקציבי הביטחון והארכת מערכי הלחימה. אלביט מערכות, למשל, זכתה בימים אלו לשורה של חוזים בינלאומיים משמעותיים, לרבות עסקה ביטחונית אדירה עם יוון, המספקת למשקיעים ודאות לגבי צבר ההזמנות העתידי שלה. מנגד, חברות הטכנולוגיה הצומחות והרווחיות נמצאות בפאניקה משלהן. התלות בשוק האמריקאי ובשרשרות אספקה גלובליות הופכת אותן לפגיעות מאוד. חברת פלייטיקה הודיעה על בחינת אפשרויות אסטרטגיות ומכירה של חלק מפעילותה, ניסיון שנתפס כמאמץ לייצב את מחיר המניה שצללה. בנוסף, חברות הסמארטפונים והשבבים חוות תנודתיות קשה, כאשר מניה כמו קווליטאו צנחה בעשרות אחוזים ביום מסחר אחד על רקע אזהרת רווח קשה. מצב זה מעורר דילמה קשה בקרב מנהלי ההשקעות, הנדרשים להכריע היכן למקם את ההון העודף: במניות הביטחון היקרות אך הצומחות, או במניות הטכנולוגיה המוכות שנראות זולות אך טומנות בחובן סיכון רב.