עסקת הענק של לאומי פרטנרס: ההימור על אדלטק מול הסערה בשוקי ההון

עסקת הענק שמסעירה את שוק ההון: הכניסה לאדלטק

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הפרטיות של קבוצת בנק לאומי, חתמה על עסקת ענק לרכישת 20% ממניות חברת האנרגיה אדלטק, הנמצאת בשליטתו של איש העסקים אורי אדלסבורג. העסקה, המוערכת בסכום של בין 2 ל-2.3 מיליארד שקל, מציבה את החברה בשווי חסר תקדים של כ-11 מיליארד שקל לאחר הכסף. מדובר באחת ההשקעות הפרטיות הגדולות ביותר בשוק הישראלי בשנים האחרונות, המשקפת ביקוש עצום לנכסי תשתית ואנרגיה יציבים. סכום העסקה כולל הזרמת הון ישירות לחברה, במטרה לממן את התרחבותה בתחום ייצור החשמל ותחנות הכוח, לצד רכישת מניות מהיזם עצמו. המהלך מעיד על ביטחון עמוק של המוסדיים ביכולת של החברה להמשיך ולייצר תזרימי מזומנים יציבים, גם בתקופות של משבר כלכלי ואי ודאות גיאופוליטית חריגה. צפי ההנפקה של החברה בבורסת תל אביב בשלוש השנים הקרובות הופך את ההשקעה לנזילה יותר עבור הגופים המוסדיים.

הפרמיה הגבוהה ושאלת השווי

המחיר שנקבע בעסקה מעורר דיון ער בקרב אנליסטים בשוק ההון, שכן מדובר בפרמיה משמעותית על שווי החברה בשוק הפרטי ערב העסקה, אשר הוערך בכ-9.75 מיליארד שקל. השווי הגבוה נובע בין היתר מתיקון מחירים בשוק האג"ח הקונצרני והערכות מחודשות לגבי יכולת ההרווחה של יצרניות החשמל הפרטיות. ההערכה בשוק היא כי הכניסה של שותף מוסדי בסדר גודל של לאומי פרטנרס תסייע לאדלטק להאיץ את ההסדרים המוסדיים ואת ההיערכות להנפקה הציבורית המיועדת. עם זאת, קיימות שאלות לגבי היכולת של החברה לממש את הפוטנציאל הגלום בשווי, במיוחד לאור התלות ברגולציה הממשלתית ובמחירי הגז הטבעי בשוקי העולם. המשקיעים בוחנים בעין בוחנת האם הפרמיה משקפת פוטנציאל צמיחה ריאלי, או שמא מדובר במחיר המושפע מהיעדר אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות דומות במשק הישראלי.

האיש שמאחורי הקלעים: שכר התיווך

דמות מפתח בגיבוש העסקה הוא תמיר כהן, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, אשר צפוי לגרוף שכר תיווך משמעותי על חלקו בהובלת המו"מ. כהן, שהוביל בעבר שיתופי פעולה עם אדלטק במסגרת תפקידו הקודם, סייע בהבאת לאומי פרטנרס לשולחן המו"מ תוך ניצול הקשרים העמוקים שלו בשוק ההון ובעולם העסקי. הקופון שלו על התיווך צפוי לעמוד על סכום של בין 10 ל-20 מיליון שקל, סכום המשקף את המורכבות והסיכון שבגיוס הון בסדר גודל שכזה בתקופה של מלחמה וחוסר יציבות. מעורבותו של שחקן בכיר לשעבר מדגישה את העובדה כי עסקאות פרטיות בהיקף של מיליארדים דורשות לא רק הון, אלא גם יכולת גישור פוליטית ועסקית בין הצדדים. הצלחת ההשקעה תלויה ביכולתם של הגורמים המעורבים להוציא לפועל את תוכנית ההנפקה ולהביא לצמיחה בפעילות חוות השרתים ותחנות הכוח.

הניגוד החריג: הפסדי ענק בנדל"ן האמריקאי

בעוד חברות האנרגיה המקומיות מהוות מוקד משיכה להשקעות ענק, שוק הנדל"ן המניב בחו"ל ממשיך להכות בגופים המוסדיים הישראלים ללא רחמים. חברת הביטוח הראל חשפה לאחרונה הפסד עצום של 1.2 מיליארד שקל על השקעותיה בנדל"ן מניב בארצות הברית, עסק שהחל כהימור אופטימי על משרדים להשכרה. ההימור, שהתבסס על ריבית אפסית וביקושים גואים בשוק המשרדים, התנפץ מול המציאות שלאחר עידן הקורונה ועליית הריבית המהירה של הפדרל ריזרב. חברות ביטוח נוספות במשק חשופות לאותם סיכונים של נכסים מינופים בחו"ל, כאשר המעבר לעבודה מהירות שינה את הביקוש המבני למשרדים במרכזי הערים. הפסדי הענק מחדדים את הסיכונים הטמונים בהשקעות חוץ בתקופות של משבר אשראי, ומסבים את תשומת הלב חזרה לעבר השקעות בטוחות יותר במשק הישראלי.

השלכות המשבר על חסכונות הציבור

השלכות המצב הכלכלי והביטחוני אינן מוגבלות רק לגופים המוסדיים, אלא חודרות ישירות אל כיסיהם של החוסכים הקטנים בישראל. נתונים שפורסמו לאחרונה מראים כי חודש מרץ היה הגרוע ביותר עבור שוק החיסכון הפנסיוני מאז סוף 2023, עם ירידות חדות בכל המסלולים. קרנות ההשתלמות במסלול הכללי רשמו תשואה שלילית ממוצעת של 2.2%, בעוד שהמסלולים המנייתיים ספגו מכה חמורה אף יותר עם ירידה של 4.4%. הירידות נובעות משילוב של מתיחות גיאופוליטית קיצונית, עליית מחירי הנפט והאטה כלכלית עולמית, המכריחים את מנהלי ההשקעות לבצע התאמות דרמטיות בתיקים. הציבור הישראלי, החשוף במידה רבה לשוקי ההון באמצעות קופות הגמל וקרנות הפנסיה, מוצא עצמו שוב בוחן את הדו"חות החודשיים בחרדה, תוהה האם הכסף הפנסיוני מוגן בצורה מספקת מפני זעזועי השוק. על רקע זה, החיפוש אחר נכסים חסיני משבר, כמו תשתיות ואנרגיה, הופך לעדיפות עליונה עבור מנהלי הכספים.

השילוב בין עסקאות הענק במשק לבין הפסדי הענק בחו"ל משרטט תמונה של שוק הון ישראלי הנמצא בנקודת מפנה. בעוד שהמשקיעים המוסדיים מעדיפים להטיל את כובד משקלם על נכסים ריאליים ובטוחים יותר בישראל, הם ממשיכים לספוג מכות קשות מהשקעותיהם בשווקים הבינלאומיים. ההתאוששות של בורסת תל אביב בסוף חודש מרץ, עם זינוק של מעל 2% במדד ת"א 35, סיפקה נחמה זמנית למשקיעים, אך אי הוודאות נותרה גבוהה. הציפייה לסיום המלחמה וההתייצבות של שוקי ההון העולמיים הם הגורמים שיקבעו האם ההימור של לאומי פרטנרס על אדלטק ישתלם, והאם הציבור הרחב יוכל לנשום לרווחה כאשר יפתח את דוחות הפנסיה שלו בחודשים הקרובים.