שוק ההון מתאושש מהטלטלה: זינוק בבורסה מול ערפל המלחמה והפסדי עתק לחוסכים

הזינוק החד: בורסת תל אביב חוזרת לטריטוריה חיובית

שוק ההון הישראלי נראה כאילו הוא מנסה לנער מעליו את אבק המלחמה ואי-הוודאות שאפף אותו בשבועות האחרונים, כאשר מדדי המסחר בבורסת תל אביב נסגרו בפערים ירוקים מרשימים. המסחר עצמו התאפיין במומנטום קנייתי חריג, כשהמשקיעים נראים כמי שהחליטו להתמקד באופק הכלכלי לעומת הכותרות הביטחוניות. מדד הדגל, ת"א 35, קפץ ביותר מ-2.2%, בעוד מדד ת"א 125 הוסיף לעצמו כמעט 2%. זו הפעם הראשונה זה זמן רב שהשוק מראה עלייה כה חדה ומקיפה, שכוללת גם מניות ערך, גם מניות טכנולוגיה וגם אג"ח, מה שמעיד על שינוי סנטימנט רחב ולא על ראלי סקטוריאלי בודד. התנועה הזו מגיעה על רקע תקוות מחודשות בשוקי העולם לגבי הפחתת המתיחות הגיאופוליטית והתאוששות כלכלית עולמית.

מגזר האנרגיה והגז מובילים את המהלך

המניות שמשכו את עיקר תשומת הלב וההון היו דווקא אלו מתחום האנרגיה, הגז והנפט. מדד הנפט והגז קפץ בכ-2.4%, זינוק שנובע בעיקר משילוב של שני גורמים מרכזיים: האחד, התאוששות מחירי הנפט הגולמי בעולם שחצו מחדש את רף ה-100 דולר לחבית, והשני, ההודעה המיוחלת על חידוש ההפקה באסדת לווייתן. מניות כמו רציו יצרנים, דלק קידוחים וישראמקו רשמו עליות חדות, כשהמשקיעים מתמחרים מחדש את הכנסות השותפויות לאחר תקופה ארוכה של השבתת מתקנים בגלל המצב הביטחוני. החזרת האסדה לפעילות מלאה משמעותה זרימת מזומנים חוזרת ועמידה בהתחייבויות היצוא, במיוחד למצרים וירדן, מה שמספק רווחה למשקיעים המחפשים יציבות בימי סער.

משבר החיסכון: מרץ היה החודש הגרוע ביותר מאז 2023

בניגוד לאופוריה היחסית במסחר היומי במניות, נתוני החיסכון של הציבור הישראלי מציירים תמונה קודרת בהרבה. נתונים שפורסמו לאחרונה חושפים כי חודש מרץ היה החודש הגרוע ביותר עבור החוסכים הישראלים מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023. קרנות ההשתלמות במסלול ההשקעה הכללי רשמו תשואה שלילית ממוצעת של כ-2.2%, בעוד המסלולים המנייתיים, שחשופים יותר לתנודות השוק, ספגו מכה חמורה אף יותר עם ירידה ממוצעת של כ-4.4%. הפגיעה הזו נובעת ישירות משילוב של המתיחות הביטחונית שהובילה לירידות בבורסה, יחד עם מכות חיצוניות כגון מלחמת הסחר העולמית והמכסים שהטילה ארה"ב, שפגעו קשות בשווקים הגלובליים. המשמעות הישירה היא שמיליוני חוסכים ראו את חסכונותיהם מצטמקים בבת אחת, מה שמעלה חששות כבדים לגבי היכולת של הציבור לעמוד ביעדים הפיננסיים שלו.

השלכות המלחמה על תיקי ההשקעות

המציאות הכלכלית הנוכחית יוצרת פרדוקס מר: מצד אחד, המשק הישראלי מראה חוסן מפתיע ברמת המאקרו, אך מצד שני, החשיפה של הציבור הרחב לשוקי ההון באמצעות קופות הגמל והפנסיה הופכת כל אירוע ביטחוני לפגיעה ישירה בכוח הקנייה העתידי. המשקיעים המוסדיים, המנהלים את כספי הציבור, נאלצים להתמודד עם שוק תנודתי ביותר, שבו נכסים בטוחים לכאורה כמו אג"ח ממשלתי סובלים אף הם מפגיעה בדירוג האשראי של המדינה. הציבור, שרגיל לראות את חסכונותיו צומחים באופן יציב, מוצא עצמו נחשף לסיכונים שלא תמיד הבין את עומקם בזמן ההצטרפות למסלולי ההשקעה.

מוסדיים מהמרים על תשתיות: עסקת הענק של אדלטק ולאומי פרטנרס

בצל האי-ודאות, הגופים המוסדיים הגדולים במשק אינם עוצרים וממשיכים לבצע תמרונים אסטרטגיים של טווח ארוך. אחת הכתבות המרכזיות בשוק ההון עוסקת בעסקה היסטורית של רכישת מניות חברת האנרגיה הפרטית 'אדלטק' על ידי קרן ההשקעות 'לאומי פרטנרס' מקבוצת בנק לאומי. הקרן נמצאת בדרך לרכוש כ-20% ממניות אדלטק, המהווה את אחת מיצרניות החשמל הגדולות בישראל, בסכום שנע בין 2 ל-2.5 מיליארד שקל. העסקה הזו מגיעה לאחר תקופה ארוכה של הערכות שווי ומשא ומתן, והיא משקפת את האמון של המוסדיים ביכולת של חברות התשתית הישראליות לייצר תזרימי מזומנים יציבים ומוגנים מפני אינפלציה. כמו כן, העסקה מהווה צעד מקדים לקראת הנפקה פוטנציאלית של אדלטק בבורסה בעתיד הנראה לעין.

תמרונים פיננסיים בצל המשבר

העובדה שעסקה בסדר גודל כזה מתבצעת דווקא עכשיו, כאשר המשק נמצא תחת איום ביטחוני מתמשך, אינה מקרית. המוסדיים מזהים כי המחיר המוצע למניה בעסקה פרטית שכזו עשוי להיות אטרקטיבי יותר מאשר בימים שקטים, כאשר הבעלים של חברות פרטיות עשויים להיות לחוצים יותר לגייס הון או לממש חלק מהחזקותיהם. יתרה מכך, ההשקעה בתחום האנרגיה היא למעשה השקעה במונופולים מוסדרים שיש להם ביקוש מובטח, מה שהופך אותן ל'מבצר' יחסי מפני תנודות השוק. עסקאות מסוג זה מעידות על כך ש'הכסף החכם' בשוק אינו בורח לחו"ל, אלא מחפש להעמיק את האחיזה בנכסים יצרניים וחיוניים בתוך גבולות המדינה.

פגיעות ישירות ואזהרות רווח: הצד האפל של המשק

בעוד הבורסה מציגה עליות ומוסדיים חותמים על עסקאות, המציאות העסקית בשטח מראה על קשיים לא מעטים. המקרה הבולט ביותר הוא פגיעת טיל במפעל של חברת 'אירוסול' העוסקת בייצור רחפנים מבצעיים. האירוע הטרגי מתחדד במיוחד לאור העובדה שחברת 'ולוריקס' רכשה את השליטה במפעל זה רק לפני פחות משבוע. פגיעה בנכס פיזי של חברה ציבורית יוצרת זעזוע עמוק בקרב המשקיעים, שכן היא מזכירה להם שהסיכון הגיאופוליטי אינו רק תיאורטי המתבטא בירידת מדדים, אלא יכול להתבטא באובדן ממשי של ציוד ופגיעה ביכולת הייצור. בעקבות האירוע, מניית ולוריקס רשמה ירידות חדות, והדבר מעלה שאלות קשות באשר ליכולת של חברות ביטחוניות ותעשייתיות לבטח את עצמן ולהמשיך לתפקד תחת אש.

מיטרוניקס צוללת לקרקעית: השפעת המכסים והתחרות

לצד הפגיעות הביטחוניות, המשק הישראלי ממשיך לספוג מהלומות מכיוון השווקים הגלובליים. חברת מיטרוניקס, העוסקת בייצור רובוטים לניקוי בריכות, פרסמה אזהרת רווח חמורה על הפסד שיעמוד על כ-230 מיליון שקל בשנת 2025. ההפסד העצום נובע לא רק ממחיקת נכסים, אלא בעיקר מהשפעת המכסים שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומהתחרות הקשה מצד יצרנים סיניים. המקרה של מיטרוניקס מדגים כי אפילו חברות טכנולוגיה ישראליות מובילות אינן חסינות בפני שינויים בסדר היום הכלכלי העולמי. המניה צנחה בעשרות אחוזים, והדבר מהווה אזהרה למשקיעים בחברות צמיחה, שכן הוכח כי מודלים עסקיים המבוססים על יצוא לארה"ב חשופים לסיכון רגולטורי חריג בימים אלה.

מבט לוול סטריט: האם המשקיעים האמריקאים חוזרים לסורר?

התמונה בשוקי העולם ממשיכה להשפיע באופן ישיר וחד על המסחר בתל אביב. בוול סטריט, נרשמו בימים האחרונים תנועות רבות וסותרות, המשקפות את המאבק בין החששות ממשבר האשראי והאינפלציה לבין התקוות להמשך צמיחה טכנולוגית. המגזר הטכנולוגי בארה"ב, ובראשו חברות הענק כמו אפל ואנבידיה, חווה תנודתיות קיצונית. עסקה בולטת שעשויה להשפיע על הסנטימנט היא רכישתן של 49% ממניות מפעל אינטל באירלנד על ידי קרן ההשקעות אפולו, בסכום של כ-14 מיליארד דולר. עסקאות ענק שכאלה משדרות לשוק כי ישנו עדיין הון פנוי רב המחפש נכסים איכותיים, גם אם המחירים גבוהים. ההתאוששות בשוקי אירופה ואסיה תרמה אף היא להרגעת העצבים בתל אביב, כאשר משקיעים זרים חוזרים להתעניין בשווקים המתעוררים.

האם הגענו לנקודת מפנה?

השאלה המרכזית שמעסיקה כעת אנליסטים ומשקיעים כאחד היא האם העלייה הנוכחית היא עלייה 'מתה' או תחילתו של ראלי משמעותי. התשובה כנראה תלויה בהתפתחויות הביטחוניות בחזית הצפונית ובאיראן. אם ההערכות בדבר סיום העימות בשבועות הקרובים תתממשנה, שוק ההון עשוי לצאת למסע התאוששות ארוך ומשמעותי, שיחזיר למשקיעים הרבה מההפסדים שנצברו בחודשים האחרונים. עם זאת, יש לזכור כי גם לאחר סיום מלחמה, המשק הישראלי יידרש לתקופת שיקום ארוכה, שבה הוצאות הממשלה יהיו גבוהות, הריבית עלולה להישאר גבוהה כדי להילחם באינפלציה, והצמיחה עלולה להאט. המשקיעים הסבלניים והממושמעים הם אלו שצפויים לצאת נשכרים בסופו של יום מהמשבר הנוכחי. <!– wp:calcala/dictionary {"title":"מילון מונחים כלכליים רלוונטיים", "icon":"menu_book", "selectedTerms":[{"title":"מדד ת\"א 35", "definition":"מדד המניות המרכזי של הבורסה בתל אביב, הכולל את 35 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר הנסחרות בישראל.