תעשיית קרנות הנאמנות חצתה 850 מיליארד שקל: מה עומד מאחורי הזינוק הדרמטי?
המסחר ביום שישי, הריבית הגבוהה וגל המשקיעים החדשים הזניקו את היקף הנכסים המנוהלים לשיא חדש - אך הסיכונים רחוקים מלהיעלם
תעשיית קרנות הנאמנות בישראל רשמה בשבועות האחרונים נתון שמעורר הדים בקרב המשקיעים והגופים המוסדיים כאחד: היקף הנכסים המנוהל בתעשייה חצה את רף 850 מיליארד השקלים, תוספת של כ-50 מיליארד שקל בתוך חצי שנה בלבד. מדובר בזינוק דרמטי בהשוואה לנתון של 351 מיליארד שקל שרשמה התעשייה במרץ 2021, נקודת ציון שמדגישה את המומנטום החריג שאפיין את השנים האחרונות. עם זאת, מבט מעמיק אל מתחת לפני השטח מגלה תמונה מורכבת יותר מכותרות השיא.
מה באמת מניע את הצמיחה המסחררת?
הגידול בנכסי התעשייה בחמש וחצי השנים האחרונות מורכב משני מרכיבים עיקריים שכל משקיע חייב להכיר. הראשון הוא גיוסים חדשים בהיקף של כ-280 מיליארד שקל, המעידים על כניסת כספים טריים למערכת, והשני הוא עליית ערך של כ-222 מיליארד שקל בעקבות תשואות השווקים. חלוקה זו חושפת מציאות חשובה: חלק ניכר מהגידול אינו נובע רק מהזרמת מזומנים חדשים אלא מעליות שערים שעשויות להתהפך בכל רגע.
הקרנות הכספיות: כרבע מהתעשייה תלויה בריבית
אחד המרכיבים המרשימים ביותר בצמיחה הוא הזינוק של הקרנות הכספיות, שרשמו נסיקה חסרת תקדים של כ-914 אחוזים בנכסיהן, מ-21 מיליארד שקל ל-213 מיליארד שקל. כיום הן מהוות כ-25 אחוזים מסך התעשייה כולה. מדובר בחלופה נוחה לפיקדונות הבנקאיים בסביבת ריבית גבוהה, אך גם באפיק רגיש במיוחד לכל שינוי עתידי במדיניות הריבית של בנק ישראל. עם הפחתות ריבית צפויות, האטרקטיביות של אפיק זה עלולה לדעוך במהירות ולהוביל ליציאת כספים משמעותית.
lightbulb טיפ מהמומחה
משקיעים המחזיקים בקרנות נאמנות צריכים לבחון את התיק שלהם לא רק דרך הזווית של השיא ההיסטורי אלא דרך מבנה הסיכונים. כדאי לבדוק מהי החשיפה לקרנות כספיות שעלולות להיפגע מהפחתת ריבית, ולהימנע מריכוז יתר באפיק יחיד. גיוון בין קרנות פסיביות לאקטיביות ובין אפיקי השקעה שונים מסייע לשמור על יציבות התיק גם בתרחישים של תיקון שוק.
המעבר למסחר ביום שישי: מנוע צמיחה לבורסה המקומית
במקביל לזינוק בקרנות הנאמנות, המעבר ממסחר ביום ראשון למסחר ביום שישי הוכיח את עצמו כמנוע צמיחה משמעותי לבורסת תל אביב. מחקר שערכה רשות ניירות ערך על ידי הכלכלנית הראשית פרופ' מרים שוורץ-זיו וגיא סבח, העלה כי מחזור המסחר היומי הממוצע ביום שישי הוכפל לעומת ימי ראשון והגיע לכ-2.6 מיליארד שקל. מהירות המחזור עלתה ב-58 אחוזים בימי שישי לעומת עלייה של 14 אחוזים בלבד בימים שני-חמישי, נתון שמדגיש את הצלחת המהלך.
המשקיעים הזרים שינו את פני השוק
השינוי הבולט ביותר נרשם בפעילות המשקיעים הזרים, שחלקם במחזור המסחר ביום שישי עלה מ-15.3 אחוזים בימי ראשון ל-38.2 אחוזים בימי שישי, קפיצה של פי 2.5. נתון זה חשוב במיוחד משום שהעלייה בפעילות הזרים לא באה על חשבון פעילותם בשאר ימי השבוע, מה שמחזק את הטענה כי התאמת ימי המסחר לנהוג בשווקים הבינלאומיים הרחיבה את השתתפותם בשוק המקומי. במקביל, מרווחי הקנייה והמכירה הצטמצמו מכ-0.48 אחוזים לכ-0.43 אחוזים, ירידה של כ-11 אחוזים המעידה על נזילות משופרת ועלויות מסחר נמוכות יותר למשקיעים.
המעבר מהשקעה אקטיבית לפסיבית: מהפך בהרגלי הציבור
אחת המגמות המשמעותיות ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות היא המעבר המואץ של הציבור מקרנות אקטיביות לקרנות פסיביות. הקרנות הפסיביות, הכוללות קרנות מחקות וקרנות סל, רשמו גידול של 145 אחוזים בתקופה הנבדקת ומנהלות כיום כ-373 מיליארד שקל. העדפת הציבור לעקוב אחר מדדים במקום להסתמך על ניהול אקטיבי שחקה את נתח השוק של הקרנות המסורתיות, שירד מ-51 אחוזים ל-31 אחוזים מסך הנכסים.
trending_up שינוי מגמה: המעבר מהשקעה אקטיבית לפסיבית משנה את פני השוק
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
בחצי השנה האחרונה נרשמה התאוששות קלה בקרנות האקטיביות המסורתיות עם עלייה של 6 אחוזים בנכסים, בעיקר כתוצאה מעליות השערים ופחות מגיוסים נטו. יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, התייחס לנתונים ואמר כי המחקר ממחיש את הערך המשמעותי שבחיבור שוק ההון הישראלי לשווקים הבינלאומיים המרכזיים, וכי הרשות תמשיך לקדם מהלכים אסטרטגיים לחיזוק מעמדו של השוק המקומי כשוק בינלאומי.
הסיכונים שמסתתרים מאחורי שיאי השוק
הצמיחה המהירה של תעשיית קרנות הנאמנות מציגה תמונה חיובית על פני השטח, אך מעלה מספר שאלות מהותיות שעל המשקיע הבלתי תלוי לשקול. סיכון התהפכות המגמה הוא אחד המרכזיים שבהם: חלק ניכר מהגידול בנכסים נובע מעליות שערים רצופות בשווקים ולא רק מהזרמת מזומנים חדשים. תנודתיות או תיקון בשוק המניות עלולים לכרסם במהירות בשווי הנכסים ולהוביל לגלי פדיונות שישפיעו על כל התעשייה.
רגישות המשקיעים החדשים והסכנה בשינוי סביבת הריבית
הצטרפותם של משקיעים חדשים בשלב מתקדם של גל העליות מגבירה את הסיכון ליציאה בהפסד בעת ירידות בשווקים. תופעה מוכרת בשווקים הפיננסיים מלמדת כי המשקיע הקטן נכנס לעיתים קרובות קרוב לשיא, מה שמשאיר אותו חשוף לתיקונים. בנוסף, כרבע מהתעשייה נשען כיום על הקרנות הכספיות, ועם הפחתות ריבית אטרקטיביות הכסף עלול לצאת במהירות בחיפוש אחר תשואה, תוך יצירת תנודות חדות.
הדרך לשיא של טריליון שקל נראית פתוחה על פני הנתונים, אך היא מותנית בהמשך המומנטום בשווקים ובשמירה על סביבת ריבית תומכת. דוחות ברודקום ואנבידיה שפורסמו לאחרונה הציגו צמיחה חריגה של מעל 100 אחוזים בהכנסות, אך למרות הביצועים המרשימים מניותיהן ירדו בעקבות ציפיות גבוהות אף יותר. המשקיע הנבון צריך לבחון את תיק ההשקעות לא לפי כותרות על שיאים, אלא לפי רמת הסיכון והתאמת האפיקים לצרכיו האישיים ולאופק הזמן שבו הוא מתכנן להחזיק בהשקעות.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- קרנות נאמנות כספיות:
- קרנות המשקיעות בעיקר בפיקדונות בנקאיים ובאגרות חוב ממשלתיות קצרות מועד, ומציעות נזילות גבוהה וסיכון נמוך יחסית. התשואה שלהן מושפעת במישרין מרמת הריבית במשק
- קרנות פסיביות (מחקות וקרנות סל):
- קרנות העוקבות אחר מדדי ייחוס מוגדרים מראש, ללא ניסיון לבחור מניות בודדות. הן מציעות עלויות ניהול נמוכות יחסית ושקיפות גבוהה למשקיע
- נזילות בשוק ההון:
- מדד ליכולת לקנות ולמכור ניירות ערך במהירות ובמחיר הוגן, ללא השפעה משמעותית על המחיר. נזילות גבוהה מתבטאת בדרך כלל במרווחי קנייה-מכירה נמוכים
שאלות נפוצות (FAQ)
-
הצמיחה נובעת משילוב של שלושה גורמים מרכזיים: עליות שערים בשווקי המניות בארץ ובחו"ל שהוסיפו כ-222 מיליארד שקל, גיוסים חדשים של כ-280 מיליארד שקל, וסביבת ריבית גבוהה שזירזה את הצמיחה בקרנות הכספיות שרשמו נסיקה של כ-914 אחוזים.
-
המעבר למסחר ביום שישי הכפיל את המחזור היומי הממוצע מכ-1.3 מיליארד שקל לכ-2.6 מיליארד שקל, העלה את חלקם של המשקיעים הזרים מ-15.3 אחוזים ל-38.2 אחוזים, וצמצם את מרווחי הקנייה והמכירה בכ-11 אחוזים, מה שמעיד על שיפור משמעותי בנזילות.
-
הסיכונים העיקריים כוללים התהפכות מגמה בשווקים שעלולה להוביל לגלי פדיונות מהירים, רגישות גבוהה של משקיעים חדשים שנכנסו לשוק ללא ניסיון בשלב מתקדם של גל העליות, ותלות גוברת בקרנות כספיות שעלולות לספוג יציאת כספים מהירה עם הפחתת הריבית.
-
המגמה הבולטת היא מעבר מהשקעה אקטיבית לפסיבית - הקרנות הפסיביות רשמו גידול של 145 אחוזים ומנהלות כ-373 מיליארד שקל, בעוד שנתח השוק של הקרנות המסורתיות ירד מ-51 ל-31 אחוזים. כמו כן, דוחות ברודקום ואנבידיה הראו כי ענקיות השבבים ממשיכות לצמוח בקצבים חריגים של מעל 100 אחוזים, מה שמחזק את ההסבר לצמיחה בנכסי הקרנות.
-
הריבית הגבוהה היוותה זרז מרכזי לצמיחת הקרנות הכספיות שמהוות כיום כ-25 אחוזים מסך התעשייה. עם זאת, במקרה של הפחתות ריבית עתידיות, האטרקטיביות של אפיק זה תרד והכסף עלול לצאת במהירות בחיפוש אחר תשואה, מה שיוצר תנודות חדות בתעשייה כולה.
