תקציב המלחמה ומשבר האנרגיה: הכלכלה הישראלית בנקודת מפנה מול שוקי העולם

תחזית האוצר וסערת השווקים: השלכות המתיחות הביטחונית על המסחר

המסחר בבורסת תל אביב נפתח בצל ירידות חדות הנובעות מהסלמה חסרת תקדים בחזית הצפונית והמתיחות מול איראן. מדד המניות המרכזי, תל אביב 35, איבד כמעט שני אחוזים מערכו כבר בשעות הבוקר המוקדמות, בעוד מדד הבנקים צלל בכ-2.5 אחוזים. סערה פיננסית זו מגיעה בעקבות הודעת משרד האוצר על חיתוך משמעותי בתחזיות הצמיחה למשק הישראלי. הכלכלן הראשי באוצר הסביר כי ההערכות הקודמות התבססו על תרחיש של לחימה קצרה, אך התארכות העימות מחייבת התאמה מהותית של התחזיות המאקרו-כלכליות. שוק ההון מגיב באופן מיידי לאי-הוודאות הגוברת, כאשר משקיעים נמנעים מלהכניס כסף חדש לנכסים מסוכנים ומעדיפים להחזיק בפוזיציות הגנתיות. היקפי המסחר גדלו באופן ניכר, מה שמעיד על פעילות מכירה אגרסיבית לצד ניסיונות של גופים מוסדיים לאזן את השוק. הלחץ המכירתי אינו מוגבל לסקטור בודד, אלא מתפשט על פני כל המגזרים, כולל הנדל"ן, הטכנולוגיה והתעשייה, המעיד על שינוי סנטימנט כולל בקרב המשקיעים המוסדיים והפרטיים כאחד.

בנק ישראל מול סביבת הריבית המשתנה

המדיניות המוניטרית של בנק ישראל נמצאת כעת תחת בחינה ציבורית ומקצועית מאוד, על רקע הצורך לאזן בין תמיכה בפעילות הכלכלית לבין המאבק באינפלציה. הציפיות בשוק מצביעות על כך שהנגיד יבחר להשאיר את הריבית הבסיסית ללא שינוי בהחלטה הקרובה, ברמה של 4 אחוזים. החלטה זו נובעת מהחשש שהורדת ריבית עלולה להחליש עוד יותר את השקל מול הדולר, דבר שיוביל לזינוק במחירי היבוא וידלק את אש האינפלציה. מנגד, העלאת ריבית עלולה לפגוע קשות בחברות העסקיות המתמודדות כבר עם ירידה בביקושים ועם עלויות מימון גבוהות. כל עיניי השוק נשואות לדו"ח האינפלציה החדש שיפרסם הבנק המרכזי, אשר יכלול את הערכות הצוות המקצועי לגבי מחירי הדיור, האנרגיה והמזון בשנה הקרובה. הדגש יושם על תחזית הצמיחה, שצפויה לעבור עדכון דרמטי כלפי מטה בהשוואה לתחזיות האופטימיות יותר שפורסמו ברבעון הקודם. יציבות יחסית בריבית עשויה לספק עוגן של ודאות מינימלית למשקיעים הזרים המתלבטים באשר להמשך החזקתם באג"ח הממשלתיות הישראליות.

היטל המלחמה על הבנקים: השלכות התקציב על הדו״חות הכספיים

אישור תקציב המדינה בכנסת הביא עמו בשורה קשה עבור המערכת הבנקאית, אשר נדרשת כעת לשאת בחלק ניכר מעלויות המלחמה באמצעות היטל מיוחד וחד-פעמי. מיד לאחר אישור החוק, פרסמו הבנקים הגדולים דיווחים דחופים לבורסה המפרטים את היקף הנזק הצפוי לרווחיהם הנקיים. בנק הפועלים הודיע כי חלקו בהיטל יעמוד על כ-950 מיליון שקל לשנת 2026, בעוד שבשנת 2027 התשלום ירד לכדי 40 מיליון שקל בלבד, מה שמעיד על אופי זמני של המס. כתוצאה מכך, נאלצה הנהלת הבנק לעדכן כלפי מטה את יעדי הרווח והתשואה להון לשנה הנוכחית. בעקבותיו, קבוצת דיסקונט פרסמה הערכה לפיה תיאלץ לשלם כ-330 מיליון שקל, בתוספת השתתפות בקרן סיוע לעסקים קטנים בצפון הארץ. שוק ההון נתן פרשנות מעורבת למהלך. מחד, פגיעה בשורה התחתונה של הבנקים היא ישירה ומיידית, והיא מתבטאת בירידות חדות במחירי המניות של כל הגופים הפיננסיים הגדולים. מאידך, הסכמת האוצר להגביל את המס לשנתיים בלבד, במקום התוכנית המקורית שכללה הטלת מס רווחי יתר עד שנת 2030, מהווה הקלה משמעותית עבור המשקיעים המוסדיים.

שוק הנפט העולמי מטלטל את המסחר המקומי

התפתחויות דרמטיות בשוקי הסחורות העולמיים מוסיפים שכבה נוספת של סיבוכיות למסחר בבורסה בתל אביב, כאשר מחיר הנפט מסוג ברנט פרץ את מחסום ה-115 דולר לחבית. הזינוק החריג נובע בעיקר מהחרפת האיומים על סגירה אפשרית של מצר הורמוז, הערוץ הימי הקריט ביותר להובלת נפט גולמי למדינות המערב. החשש בשווקים הוא שמדובר ב"פרמיית פחד" שעלולה להפוך למשבר אנרגיה ממשי אם המתיחות הצבאית תסלים. עליית מחירי האנרגיה משפיעה באופן ישיר על הכלכלה הישראלית, ומגבירה את הלחץ על שער החליפין של הדולר מול השקל, אשר כבר טיפס לרמה של 3.16 שקלים. חברות ישראליות רבות, ובראשן חברות הובלה, לוגיסטיקה ותעשייה כבדה, חשופות באופן מיידי לעליית העלויות, מה שצפוי לדחוס את שיערי הרווח שלהן ברבעונים הקרובים. למרות זאת, מספר מצומצם של חברות אנרגיה מקומיות דווקא נהנות מהמגמה, ומניותיהן רשמו עליות חדות. השוק כולו מצוי במצב של פיקוח מתמיד, תוך מעקב אחר כל הצהרה מצד גורמי ממשל בוושינגטון ובטהרן, המסוגלים לשנות את כיוון המסחר בתוך שניות ספורות.

חברות הביטוח והנדל״ן מתמודדות עם אי הוודאות

הסערה הכלכלית אינה פוסחת על מגזר הביטוח והנדל"ן, המהווים חלק משמעותי מהמסחר היומיומי בבורסה. מדד הביטוח נחתך בכ-4.5 אחוזים, בין היתר בשל העלאת ההערכות לגבי היקף התביעות הצפויות בעקבות נזקי המלחמה לנכסים פיזיים ותשתיות, כפי שדווח לאחרונה על ידי חברת אדמה בעקבות פגיעה במפעליה בדרום. חברות הביטוח נאלצות להתמודד עם שינוי מהיר בתמחור הסיכונים, דבר המשפיע על רווחיותן לטווח הקצר ומעלה את דרישות ההון שלהן. במקביל, שוק הנדל"ן הישראלי חווה תקיעות עמוקה, כאשר נתוני חברות הבנייה מראים על ירידה חדה במספר העסקאות החדשות. דוחות אחרונים של יזמים מובילים, דוגמת קבוצת אזורים, מגלים כי רוב מכירות הדירות בוצעו באמצעות מבצעי מימון מיוחדים ובריביות סובסידיות, מה שמעיד על חולשה צרכנית גואה. היעדרותם של עובדי בניין רבים, בשיוך למילואים או בשל סגירת שערי המדינה בפני עובדים זרים, מאט קצב העבודות באתרים ומגדיל את ההוצאות האבסורדיות של הקבלנים. פרשני שוק סבורים כי רק חזרה לשגרה ביטחונית תאפשר לסקטורים אלו להשתקם, אך עד אז, הדרך רצופה במכשולים רבים.