ההייטק מייצר יותר עם פחות עובדים: הזעזוע השקט שמשנה את שוק העבודה הישראלי
השכר הממוצע בענף ירד, מספר המשרות מתכווץ - ובמקביל הפריון והתוצר ממשיכים לצמוח. בין בום הבינה המלאכותית, צניחת נקסט ויז'ן ושינוי מבני בתעסוקה: מה שנחשף עכשיו על הענף שמוביל את המשק
הענף שהתרגלנו למדוד במספר המשרות שהוא יוצר מפתיע הפעם לכיוון ההפוך. נתונים שפורסמו בימים האחרונים מציירים תמונה חדשה למדי של שוק ההייטק הישראלי: השכר הממוצע בענף ירד ביולי ב-6.2% ועמד על 34.3 אלף שקל בחודש, העלייה השנתית בשכר התמתנה ל-2.3%, ומספר משרות השכיר ירד גם מול השנה הקודמת. ובכל זאת, במקביל לנתונים האלה עומד ענף שממשיך להגדיל תוצר, יצוא ופריון – עם הרבה יותר בררנות בגיוסים ופער הולך וגדל בין עובדים מבוקשים לשאר השוק. זהו, לכל הדעות, אחד השינויים המבניים הגדולים שחווה שוק העבודה הישראלי מזה שנים.
המשמעות הכלכלית של התפנית אינה מתמטית בלבד. ההייטק מהווה נתח משמעותי מהיצוא הישראלי ומהתוצר המקומי ומעסיק מאות אלפי עובדים, ולכן כל תזוזה במבנה התעסוקה שלו משפיעה ישירות על הכנסות המדינה ממס, על היציבות הפיננסית של משקי בית ועל ענפים תלויים כמו הנדל"ן והצריכה הפרטית. כפי שניסחו זה עתה בביזפורטל, "ההייטק מייצר יותר עם פחות עובדים – וזה השינוי הגדול בשוק העבודה". ההשקעה הולכת מהעובד הבא בתור אל הטכנולוגיה שמחליפה אותו.
מאחורי המספרים: תחלופה אלימה בין מגזרים
סקר של רשות החדשנות וחברת צבירן חושף שמאחורי היציבות הכמעט מלאכותית במספר המועסקים בהייטק מתרחשת תחלופה משמעותית. במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מזה שנמדד בחומרה. במקביל, חברות בתחומי השבבים, תשתיות המחשוב והטכנולוגיות העמוקות דווקא מתרחבות במהירות, על רקע הביקוש העולמי המטורף לציוד בינה מלאכותית. עולה מהסקר גם כי הבינה המלאכותית כבר משפיעה על הגיוסים בענף, אך עדיין אינה מסבירה את רוב הפיטורים – כלומר, מדובר בשינוי מבני שמתרחש במקביל למהפכת ה-AI ולא בגללה בלבד.
לתופעה יש גם ממד גיאוגרפי-כלכלי מעניין. אנבידיה, למשל, חנכה לאחרונה באופן רשמי את מרכז המו"פ החדש שלה בבאר שבע, המשתרע על פני כ-3,000 מ"ר, כאשר במרכז מועסקים כיום יותר מ-150 עובדים והחברה מתכננת לגייס מאות נוספים. דמי השכירות מוערכים בכ-2.5 מיליון שקל בשנה לחוזה של כעשרה שנים. ההשקעה של ענקיות גלובליות במרכזי פיתוח מקומיים בתחומי השבבים והמחשוב מלמדת כי הביקוש הוא דווקא לכישרונות תחתיים ספציפיים – ולא לכוח עבודה הייטקיסטי כללי.
trending_up שינוי מגמה: מתעסוקה אינטנסיבית לפריון
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
העובד הישראלי שהפך ליקר מהעמק
רקדנות השכר בענף מקבלת הקשר מרתק לאור סקר שפורסם בגלובס לפיו, לראשונה, ההייטקיסט הישראלי הפך ליקר יותר ממקבילו שבעמק הסיליקון. עליית הדולר ביחס לשקל מעמיקה את הפער עד כדי כך שעובדים אמריקאים מרוויחים פחות מעמיתיהם הישראלים בתחומים זהים. התוצאה היא כי 58% מחברות הצמיחה בוחרות כעת להקפיא או להאט גיוסים בארץ, ומעבירות חלק מהפעילות למרכזים זולים יותר. סנדיסק, יצרנית שבבי הזיכרון, העבירה לאחרונה פרויקט מרכזי ממרכז הפיתוח בכפר סבא להודו ופיטרה עשרות עובדים – מהלך שזינק לו המניה ב-3,400% בשנה ועדיין לא מנע את ההעברה.
במשרד האוצר מבינים היטב שהמטבעות הללו מתהפכים. צוות מיוחד של האוצר ורשות המסים בוחן שינוי דרמטי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק, כשעל הפרק הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים לצד הקלות במס על עבודה. אלא שהמהלך מפוצל פנימית: בכירים באוצר מתנגדים בתוקף ומזהירים כי "הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". הוויכוח הזה עתיד להתגלגל לחוק ההסדרים הקרוב, והוא מהדהד ישירות את שאלת השאלות – כיצד ממסים ענף שמכווץ את בסיס השכירות שלו אך ממשיך לייצר רווחי הון אדירים.
רעידת המימוש של נקסט ויז'ן: מה מספרים המוסדיים
בזירת שוק ההון התרחש השבוע אירוע שמאיר את מצב הרוח בקרב המשקיעים המוסדיים בחברות ההגנה והביטחון. נקסט ויז'ן, אחת הלהקות המובילות בקבוצת המניות הביטחוניות הישראליות, צנחה בכ-8% במסחר בבורסת תל אביב לאחר חשיפת כלכליסט כי פידליטי, המוסדי הזר הגדול, מממשת את אחזקותיה בחברה. שחקני שוק אמרו בתגובה כי "מהלך שלא מאפיין מוסדי זר – זה סימן רע", והירידה גררה איתה ירידות גם בשאר המניות הביטחוניות בת"א. האירוע מצטרף לשאלה הרחבה שהציב רוית הכט בדה-מרקר – "אלביט כבר נפלה ב-30% מהשיא: האם זה הזמן לחזור למניות הביטחוניות?" – ומציב סימן שאלה על הערכת השווי של הקטגוריה כולה.
לצד זאת, יש גם צד מנוגד בתמונה: פאלו אלטו נטוורקס, ענקית הסייבר שהצטרפה בתחילת השנה לבורסה בת"א, זינקה מאז בכמעט 170% והפכה השבוע לראשונה לחברה שחוצה את שווי טריליון השקלים בבורסה המקומית. הפער בין מניות שנסחרות בלחץ מכירות מוסדיות לבין חברות שנהנות מבום הבינה המלאכותית מצייר בורסה ישראלית שנחלקת לשתי אוכלוסיות משקיעים – אלה שמהמרים על הצמיחה הטכנולוגית העתידית ואלה שרודפים אחרי הרווחים שכבר התממשו.
ה-AI כמנוע הצמיחה – וכסיכון
בום הבינה המלאכותית ממשיך להניב אקזיטים מהירים להייטק הישראלי. נביוס, חברת תשתיות הענן לבינה מלאכותית, רכשה בימים האחרונים את הסטארט-אפ הישראלי Inferize בעסקה המוערכת בכ-100 עד 130 מיליון דולר – כעשרה חודשים בלבד לאחר שהחברה הוקמה, ועוד לפני שהשיקה מוצר מסחרי. הטכנולוגיה פותרת את בעיית "ההתנעה הקרה" של מודלי AI, מקצרת זמני הפעלה ומייעלת את השימוש במעבדים הגרפיים היקרים. במקביל, סטארט-אפ הגיבוי והדאטה איון, שהוקם ב-2024 וגייס עד היום חצי מיליארד דולר, נמצא במו"מ לגיוס נוסף שיקפיץ את שוויו לפחות מ-4 מיליארד דולר ל-7.5 מיליארד דולר לפחות – עם הכנסות של מיליונים בודדים בלבד, כפי שחשפו בדה-מרקר.
אך עורכי הדין של השוק נזהרים. האקונומיסט שאל השבוע "איך להשקיע ביום הדין?", בהתייחס לקושי של השוק לתמחר את הסיכון הקיומי של אפוקליפסת הבינה המלאכותית, ועמרי זרחוביץ' בדק בדה-מרקר "הצלחה או אשליה: האם בום ה-AI מציל את ההון סיכון או מסתיר את המשבר". גם חייבת אזהרה להתייחסות: הייבוב שומרת על צמיחה של מעל 40% – אבל בעידן ה-AI גם זה לא בטוח מספיק. מצד שני, מחקר מעניין שפורסם בביזפורטל מצא כי לראשונה בינה מלאכותית ניצחה חזאים אנושיים בתחרות גדולה, כששלושה בוטים סיימו בין חמשת המקומות הראשונים מתוך 885 משתתפים – עדות נוספת שהטכנולוגיה כבר לא רק מבטיחה אלא מתפקדת.
מה זה אומר לחוסך הישראלי
לצרכן ולחוסך הישראלי יש חשיפה כפולה לשינויים הללו. מחד, קרנות הפנסיה והגמל מושקעות באופן עקיף במניות ההייטק הן בת"א והן בנאסד"ק, כך שתנודתיות בענף פוגעת או מרוויחה לכל בעל קרן פנסיה. מאידך, שינוי במבנה השכר והתעסוקה בענף המוביל של המשק משפיע על ענפים נלווים – משכר השירותים ועד מחירי הדיור באזורי הביקוש ההייטקיים. הענף שנחשב לאינדיקטור המרכזי לבריאות שוק ההון והמשק הישראלי כולו נמצא כעת במסלול התאמה שעשוי להגדיר את המשק בעשור הקרוב.
בין אופטימיות טכנולוגית לזהירות מוסדית
בזירה הגלובלית, השבוע נרשמו סימנים מתמשכים של התלהבות אך גם של התפכחות. סרבראס, יצרנית השבבים המתחרה הקטנה של אנבידיה, איבדה כ-20% משוויה בשבוע אחד ואז התאוששה ב-9% בעקבות פוסט אחד של סם אלטמן, מייסד אופן AI. אלטמן עצמו הוסיף השבוע אמירה שמטלטלת את הוויכוח הציבורי: "צריך לקבל את זה שדברים רעים יקרו בגלל ה-AI". גוגל, מצידה, מצמצמת את ההיצע החינמי של ג'מיני – והמודלים החזקים יעלו כ-75 שקל בחודש, מהלך שעשוי להשפיע על כיסו של כל משתמש ביתי בישראל.
השאלה הפתוחה שנותרה על שולחנם של הכלכלנים והמשקיעים היא האם ההייטק הישראלי מצליח להתגמש מספיק מהר כדי לרכוב על גל ה-AI, או שמא הצמיחה בפריון תגיע במחיר של בסיס תעסוקתי רחב פחות ממה שהיה. הנתונים שנחשפו בימים האחרונים אינם מאפשרים לענות בוודאות, אך הם בהחלט מעידים כי השוק כבר הצביע – וההצבעה היא בעד טכנולוגיה, ולא בהכרח בעד עובדים.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
הירידה בשכר הממוצע נובעת בעיקר משינוי בהרכב העובדים: פיטורים נרחבים בחברות התוכנה המסורתיות לצד העדפת גיוסים בררניים יותר, ובכירים באוצר מזהים לצד זאת תמריצי מיסוי שמשפיעים על מימוש אופציות. הענף ממשיך לצמוח בתוצר וביצוא, אך עושה זאת עם פחות משרות שכיר.
-
נקסט ויז'ן צנחה בכ-8% במסחר בת"א לאחר חשיפת כלכליסט כי פידליטי, גוף מוסדי זר מוביל, מממשת את אחזקותיה בחברה. שחקנים בשוק העריכו כי מהלך של מוסדי זר שנחשב לא אופייני מהווה 'סימן רע', והירידה גררה איתה גם את שאר המניות הביטחוניות בבורסה.
-
לפי סקר רשות החדשנות וצבירן, הבינה המלאכותית כבר משפיעה על גיוסים בענף, אך עדיין אינה מסבירה את רוב הפיטורים. במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, בעוד חברות בתחומי השבבים ותשתיות המחשוב דווקא מתרחבות על רקע הביקוש שמייצרת מהפכת ה-AI.
-
נביוס, חברת תשתיות הענן לבינה מלאכותית, רכשה את הסטארט-אפ הישראלי Inferize בעסקה המוערכת ב-100 עד 130 מיליון דולר, כעשרה חודשים בלבד לאחר הקמתה. הטכנולוגיה פותרת את בעיית 'ההתנעה הקרה' של מודלי AI ומייעלת את השימוש במעבדים גרפיים יקרים - דוגמה לאקזיטים מהירים בעידן ה-AI.