המפולת במניות הסייבר והאקזיט של דאסטפוטוניקס: יום אחד שמערער את תעשיית ההייטק

מודל Mythos של אנתרופיק מטלטל את שוק הסייבר העולמי

חשיפת מודל הבינה המלאכותית Mythos של חברת אנתרופיק בשעות האחרונות עוררה זעזוע חריג בשווקים הפיננסיים העולמיים, כאשר מניות חברות הסייבר והתוכנה צללו בצורה חדה בוול סטריט. המודל החדש, שהוצג כיכול לאתר פרצות אבטחה מורכבות ללא מגע יד אדם, מוחק מאות מיליארדי דולרים משווי השוק של ענקיות הסייבר האמריקאיות והישראליות כאחד. ההשלכות מגיעות ישירות לבורסה בתל אביב, שם חברות ישראליות בתחום האבטחה חוות ירידות חדות בערכן בעקבות המכירות המסיביות בניו יורק. המשקיעים המוסדיים מנסים להעריך בדיוק כמה ממוצרי חברות הסייבר המסורתיות ייפגעו מהכניסה הישירה של אנתרופיק לתחום, והאם מדובר בתיקון זמני או במגמה מבנית ארוכת טווח שתשנה את כללי המשחק בתעשייה.

השלכות ישירות על חברות ישראליות בתל אביב

המפולת במניות הסייבר והתוכנה אינה נותרת רק בגבולות וול סטריט, אלא חוצה את האוקיינוס ופוגעת ישירות בחברות ישראליות שנסחרות בבורסת תל אביב או בנאסד"ק. חברות שבנו את מודל העסקי שלהן סביב אבחון איומים אוטומטי וזיהוי חריגות ברשתות מוצאות את עצמן בסיכון ממשי, שכן היכולת של Mythos לבצע את אותן פעולות בצורה יעילה יותר וללא צורך בתשתיות נפרדות מאיינת את היתרון התחרותי שלהן. אנליסטים בבתי ההשקעות המובילים בישראל עדכנו את המלצותיהם בזמן אמת, כאשר חלקם הורידו דירוגים לחברות שזוהו כפגיעות במיוחד לשינוי הטכנולוגי. במקביל, חברות שמתמקדות בתחומים אחרים של אבטחת מידע, כגון הגנה על נתונים אישיים או אבטחת ענן, נהנות מפחות לחץ מכיוון שמודל Mythos אינו מיועד לטפל באתגרים הללו בשלב זה.

אקזיט של עד 1.3 מיליארד דולר לדאסטפוטוניקס הישראלית

במקביל לזעזוע בשווקים, דווח על אחת העסקאות המשמעותיות ביותר בתעשיית השבבים הישראלית, כאשר חברת דאסטפוטוניקס הודיעה על משא ומתן מתקדם למכירתה לחברת השבבים האמריקאית Credo. העסקה, המוערכת בטווח של 850 מיליון דולר ועד 1.3 מיליארד דולר, מייצגת את אחד האקזיטים הגדולים ביותר בתחום השבבים הישראלי, ומעידה על הביקוש הגובר לטכנולוגיות פוטוניקה בעולם הבינה המלאכותית. דאסטפוטוניקס, שהייתה בראשה המשקיע הסדרתי אביגדור וילנץ, פיתחה טכנולוגיה להעברת נתונים במהירות גבוהה באמצעות אור במקום חשמל, טכנולוגיה שנחשבת קריטית עבור מרכזי הנתונים העתידיים שישרתו את מודלי הבינה המלאכותית הדורשים. העסקה מגיעה בעיתוי מעניין, כאשר חברת אמזון חשפה בימים האחרונים כי השבבים הישראליים שלה מכניסים לחברה כבר 20 מיליארד דולר בשנה, מה שמדגיש את החשיבות האסטרטגית של תעשיית השבבים הישראלית עבור ענקיות הטכנולוגיה העולמית.

הטכנולוגיה שעומדת מאחורי העסקה ומשמעותה

טכנולוגיית הפוטוניקה שפיתחה דאסטפוטוניקס עונה על אחד הצווארי בקבוק המרכזיים בתעשיית הבינה המלאכותית, שהיא היכולת להעביר כמויות אדירות של נתונים בין המעבדים השונים במרכזי הנתונים. העלייה בביקוש לטכנולוגיות אלו נובעת מהצורך הגובר של חברות כמו אמזון, מיקרוסופט וגוגל לבנות תשתיות שיכולות לתמוך במודלי שפה גדולים ובשירותי AI מתקדמים. הרכישה על ידי Credo, שמתמחה בעצמה בפתרונות קישוריות למרכזי נתונים, תאפשר לחברה להרחיב את תיק המוצרים שלה ולחזק את מעמדה בשוק הגלובלי. עבור המשקיעים הישראליים שהשקיעו בחברה לאורך השנים, מדובר בתשואה משמעותית שמספקת אור ירוק לקרנות הון סיכון ולמשקיעים פרטיים שהאמינו בטכנולוגיה, ועשויה לעודד זרימת הון נוספת לחברות ישראליות בתחום התשתיות לבינה מלאכותית.

גל פיטורים חדש מערער את היציבות בסטארט-אפים הישראליים

הזעזועים בשווקים אינם מוגבלים לבורסות בלבד, כאשר חברת סטארקוויר, אחד היוניקורנים הבולטים בתעשיית הבלוקצ'יין הישראלית, הודיעה על פיטורים של כ-30 אחוזים מכוח העבודה שלה. המנכ"ל אלי בן ששון פרסם את דבר הפיטורים באופן רשמי, כאשר לפי ההערכות מדובר בעשרות עובדים ששוחררו מתפקידיהם. הסיבה המרכזית לקיצוצים היא קריסה בכניסות מאחד ממוצרי הדגל של החברה, מה שחייב את ההנהלה לבצע התאמות מבניות מהירות. המהלך מצטרף לגל פיטורים רחב יותר בתעשיית ההייטק הישראלית, שכולל גם את פיטורי האלפים באורקל שנחשפו לאחרונה, ואת הקיצוצים בחברות כמו אמדוקס שחתכה 2,000 משרות בישראל בשלוש שנים האחרונות. המגמה מעוררת דאגה גוברת בקרב עובדי ההייטק, שמוצאים את עצמם בסביבת עבודה בלתי יציבה שבה הודעות פיטורים במייל הפכו לנורמה מקובלת.

סטארקוויר מצמצמת את כוח העבודה ומשנה את האסטרטגיה

החלטת סטארקוויר לצמצם שליש מעובדיה משקפת את האתגרים המבניים שעומדים בפני חברות שבנו את מודל העסקי שלהן סביב טכנולוגיות מסוימות שאינן מצליחות לייצר את הכניסות הצפויות. בן ששון הסביר כי תשתית לבדה אינה מנצחת במשחק, וכי החברה נאלצת להתמקד במוצרים ובכיוונים שמייצרים את הערך הגבוה ביותר עבור הלקוחות. הפיטורים מגיעים בתקופה רגישה עבור החברה, שנאבקת לשמור על יתרונה התחרותי בשוק הבלוקצ'יין שעובר שינויים מהירים. במקביל לסטארקוויר, גם חברת אאוניקס הישראלית, המפתחת פלטפורמה לניהול ואבטחה של סוכני בינה מלאכותית, דווחה על גיוס של 40 מיליון דולר, מה שמדגיש את הפער הגובר בין חברות שמצליחות לגייס הון לבין חברות שנאלצות לקצץ בעלויות. קרן סייברסטארטס, מהקרנות המובילות בתחום, שכרה בימים אלו 15 קומות במגדל לנדמארק B לקמפוס הסייבר שלה, מה שמעיד על האופטימיות שעדיין קיימת בתעשייה למרות האתגרים.

סיסקו במגעים מתקדמים לרכישת אסטריקס הישראלית

עוד עסקת אקזיט משמעותית מתגלגלת ברקע, כאשר פורסם כי ענקית התקשורת האמריקאית סיסקו נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת חברת אסטריקס הישראלית בסכום של 250 עד 350 מיליון דולר. אסטריקס, שגייסה כשנה וחצי קודם לכן בהובלת אנתרופיק לפי שווי של 192 מיליון דולר, מפתחת טכנולוגיות להפעלה מרחוק של תחנות עבודה ושירותי IT, תחום שזכה לתאוצה משמעותית בעקבות המעבר לעבודה מרחוק. העסקה עם סיסקו תאפשר לחברה האמריקאית לחזק את תיק המוצרים שלה בתחום העבודה ההיברידית, ותספק למשקיעים באסטריקס תשואה נאה על ההשקעה שלהם. במקביל, השוק ממתין בציפייה לעסקת המכירה הפוטנציאלית של הסטארט-אפ הישראלי AI21 לנביוס, שעל פי הדיווחים צפויה להיות בהיקף של מיליארדי דולרים, מהלך שיכול לשנות את פני תעשיית הבינה המלאכותית הישראלית ולספק זריקת עידוד משמעותית למשקיעים וליזמים כאחד.