החלטת פיץ' ואישור התקציב: המשק הישראלי בין חרבות המלחמה למחיר הכלכלי

החלטת פיץ': יציבות זמנית בצל אי הוודאות הביטחונית

סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' הודיעה השבוע על החלטתה להשאיר את דירוג האשראי של מדינת ישראל ללא שינוי, ברמה של A, זאת על אף המערכה הצבאית המתמשכת והשלכותיה הכלכליות הכבדות. החלטה זו, שהגיעה בנקודת זמן קריטית על רקע מבצע 'שאגת הארי' וההסלמה בצפון, סיפקה נקודת אור קטנה באופק הכלכלי המעונן. עם זאת, הסוכנות בחרה להותיר את התחזית על כידונה במצב 'שלילי', מה שמעיד על כך שהסיכון להורדת דירוג עתידית עדיין ריאלי ותלוי באופן ישיר בהתפתחויות הביטחוניות וביכולת הממשלה לייצב את הוצאותיה. פיץ' הדגישה בדו"ח כי ההחלטה נובעת מהאיזון העדין בין חוסנה של הכלכלה הישראלית, המתאפיינת במגזר הייטק חזק ושוק עבודה יציב יחסית, לבין העלויות העצומות של הלחימה המתבטאות בזינוק בגירעון התקציבי ובצבירת חוב ציבורי מואצת. עבור המשק הישראלי, משמעות הדירוג היא המשך גישה יחסית לשווקי ההון הבינלאומיים בריביות שאינן מזנקות באופן בלתי אפשרי, אך התחזית השלילית משמשת אזהרה ברורה למקבלי ההחלטות באוצר ובממשלה, לפיה השוקיים הפיננסיים צופים סיכונים גוברים ודורשים פיקוח הדוק יותר על הוצאות המדינה.

השפעת המלחמה על החוב הציבורי והגירעון

המלחמה הנוכחית, שהחלה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והתעצמה עם העימות מול איראן, חוללה זעזוע עמוק במשק הישראלי, שמתבטא בראש ובראשונה בהוצאות הביטחון העצומות. בנק ישראל העריך לאחרונה כי עלות המלחמה עבור כל אזרח ישראלי עומדת על כ-35 אלף שקלים, נתון המדגיש את הנטל הכלכלי המוטל על כתפי הציבור. הגירעון המצטבר של המדינה כבר חרג מהיעדים שהוצבו בתחילת השנה, ומומחים בשוק ההון מעריכים כי הוא עלול להגיע לכ-5.7 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי עד סוף שנת הכספים. מצב זה מכריח את הממשלה לגייס חוב בהיקפים חסרי תקדים, מה שמגדיל את ריביות השוק ומייקר את השירות של החוב הלאומי לדורות הבאים. בנוסף, המלחמה פגעה קשות בפריון העבודה, בשל גיוסם של מאות אלפי חיילי מילואים, ובשל הפסקות העבודה התכופות באזורים המאוימים. התוצאה הישירה היא פגיעה בייצור המקומי ובייצוא, לצד ירידה חדה בהכנסות המס, כאשר בד בבד עולות הוצאות התמיכה בעסקים שנפגעו ובמפונים. סוכנויות הדירוג עוקבות בדאגה אחר התנהלות המערכת הפוליטית בניסיון לאשר את תקציב המדינה, כאשר חוסר היציבות הקואליציונית נתפס כגורם סיכון מרכזי המקשה על קבלת החלטות כלכליות ארוכות טווח והתנהלות פיסקלית אחראית.

תקציב 2026: הרחבת הגירעון והשלכות מיסוי עתידיות

בצל האתגרים הללו, אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הצעדים המקדימים לקראת אישור תקציב המדינה לשנת 2026, הכוללים העלאה משמעותית של תקרת הגירעון ל-5.1 אחוזים. צעד זה משקף את ההכרה במציאות הכלכלית הקשה ואת הצורך לממן את הוצאות הביטחון והסיוע האזרחי, אך הוא מעורר חששות כבדים בקרב כלכלנים בנוגע להשלכות ארוכות הטווח. הצעת החוק כוללת הגדלת הוצאות הממשלה בכ-26 מיליארד שקלים, סכום חסר תקדים המיועד לכיסוי עלויות המלחמה, פיתוח תשתיות חירום ותמיכה במשקי הבית שנפגעו ישירות מהלחימה. שר האוצר הציג את התקציב כהכרחי ובלתי נמנע, תוך הבטחה להוריד מיסים למילואימניקים ולעודד תחרות במגזר הבנקאי, אך האופוזיציה וגופי המחקר תוקפים אותו וטוענים כי מדובר ב'תקציב ביזה' החסר מנועי צמיחה אמיתיים. הוויכוח הציבורי מתמקד בשאלה כיצד ניתן יהיה לממן את הגירעון המורחב מבלי לפגוע בשכבות החלשות, כאשר ההערכות באוצר מדברות על העלאת שיעורי המס על חברות, אגרות גודש ומיסים עקיפים בשנים הקרובות. אישור התקציב בקריאה שנייה ושלישית צפוי להתקיים בימים הקרובים, והוא יהווה מבחן קריטי ליציבות הממשלה ולאמון המשקיעים הבינלאומיים במשק הישראלי. התקציב כולל גם סעיפים הקשורים להסכם חדש ברשויות המקומיות, שבו השכר יעלה וגמולי ההשתלמות יחושבו בנפרד, צעד שעלול להוסיף נטל על ההוצאה הציבורית בשנים הבאות ולהגדיל את הגירעון המוניציפלי.

הסדר הבנקים: מס חד-פעמי על רווחי יתר

אחד המרכיבים המרכזיים והשנויים במחלוקת בהסדרי התקציב הוא הפשרה שהושגה בין שר האוצר לבין הבנקים הגדולים בנוגע למיסוי רווחי היתר. במקום להטיל מס שוטף של 15 אחוזים על רווחי היתר של הבנקים לאורך זמן, כפי שתוכנן במקור, הושג הסכם לפיו הבנקים יעבירו לקופת המדינה תשלום חד-פעמי של כ-3 מיליארד שקלים השנה. שר האוצר הציג מהלך זה כהישג משמעותי המסייע במימון המלחמה, אך מבקריו טוענים כי מדובר בוויתור על הכנסה מיסויות עתידית גבוהה בהרבה, שהייתה יכולה לשמש את המשק בשנים הקרובות. המגזר הבנקאי, שנהנה מעלייה חדה בריביות וברווחיו בתקופה האחרונה, מצא דרך להסיר מעליו את האיום של מס קבוע שהיה פוגע ברווחיותו לטווח ארוך, וזאת בתמורת תשלום חד-פעמי שנתפס כנסבל מבחינתם. מבקרי המדינה וארגוני הצרכנים הביעו אכזבה מההסדר, בטענה כי הציבור הרחב, הסובל מהתייקרות האשראי והמשכנתאות, אינו נהנה מפירות הרווחים הללו וכי הממשלה ויתרה על כוח הרתעה משמעותי מול המונופולים הפיננסיים. עם זאת, מבחינה מעשית, הזרמת 3 מיליארד שקלים לקופת המדינה באופן מיידי מספקת לאוצר גמישות תקציבית נדרשת על מנת להתמודד עם חלק מהוצאות המלחמה ללא צורך לגייס חוב נוסף בשוק.

שוק הנדל״ן והמשכנתאות: חוסר ודאות מול ביקוש משתנה

במקביל לסערה בשוקי ההון ובהחלטות הממשלה, שוק הנדל״ן הישראלי חווה תקופה של טלטלה ושינויי פרדיגמה. על פי נתוני בנק ישראל ומשרד האוצר, חלה האטה ניכרת במכירות הדירות החדשות והיקף העסקאות צנח באופן חד בחודשים האחרונים, זאת על רקע חוסר הוודאות הכלכלי והביטחוני. עם זאת, השוק מציג שני קצוות מנוגדים: בעוד שהביקוש לדירות רגילות ללא מרחב מוגן (ממ״ד) צונח ומחיריהן מתחילים לרדת, חל זינוק עצום של 133 אחוזים בחיפושים אחר דירות הכוללות ממ״ד. הפער בין דירות מוגנות ללא מוגנות הגיע לכדי 28 אחוזים במחיר המבוקש, כאשר רוכשים רבים מוכנים לשלם פרמיה גבוהה על ביטחון אישי. תופעה זו מקשה על בעלי דירות ישנות, במיוחד באזורים המאוימים, לשווק את נכסיהם, ומגבירה את הפערים החברתיים-כלכליים. בנוסף, נרשמת עלייה מדאיגה בפיגורים בהחזרי המשכנתאות, המסתכמים בכ-4.28 מיליארד שקלים. משקי בית רבים, שנפגעו מאובדן ימי עבודה בשל מילואים או פינוי, מתקשים לעמוד בהתחייבויותיהם הפיננסיות הגבוהות. הבנקים מציעים מנגנוני הקלה והקפאת משכנתאות, אך גם במקרים אלו עלויות ההלוואה ממשיכות לתפוח בשל שינויי הריבית, מה שמטיל עומס כבד על ההוצאה החודשית של המשפחות. גל מיחזורי המשכנתאות הגיע להיקף שיא, אך חלק ניכר ממנו נובע ממצוקה וצורך להאריך את תקופת ההלוואה ולהקטין את ההחזר החודשי, ולאו דווקא מניצול תנאי שוק אופטימליים.

זינוק במחירי הדלק והשלכות אינפלציוניות

הצרכן הישראלי חש בימים אלו בעלייה חדה ביותר במחירי הדלק, הצפויה לקפוץ ביותר מ-12 אחוזים בשבוע הבא בלבד. ההתייקרות נובעת משילוב של עליית מחירי הנפט הגולמי בעולם, המושפעים ישירות מהמתיחות במזרח התיכון ומהלחימה באיראן, ומהתחזקות שער הדולר. מחיר הנפט כבר עבר את רף 100 הדולרים לחבית, והוא מהווה איום ישיר על מדד המחירים לצרכן. עליית מחירי הדלק אינה משפיעה רק על עלות הנסיעה הפרטית, אלא חודרת לכל ענף במשק באמצעות עליית עלויות השינוע והלוגיסטיקה, מה שמוביל לייקור מיידי של מוצרי יסוד ומזון. בנוסף, נרשמת עלייה נוספת במחירי התוצרת החקלאית, כגון עגבניות, בעקבות הפסקת האספקה מירדן שהעדיפה להפנות את התוצרת לשימוש עצמי ולמדינות המפרץ. השילוב בין עליות אלו מצית מחדש את חששות האינפלציה, ומעמיד את בנק ישראל בפני דילמה קשה: האם להמשיך ולהותיר את הריבית ברמתה הנוכחית כדי לא לפגוע במשק, או להעלותה בניסיון לבלום את הלחץ המחירי הגואה. סביבה זו של יוקר ואי ודאות מקשה מאוד על עסקים קטנים ובינוניים, שחלקם עדיין מנסים להתאושש ממשבר הקורונה וממשבר המלחמה, וכעת מוצאים עצמם מתמודדים עם עלויות תפעול גואות וצניחה בביקוש המקומי.