חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2541 +0.20% (0.01)
יורו-שקל: 3.5668 +0.04% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,268.0600 -1.12% (-727.81)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3004 +0.24% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.35% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8761 +0.37% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1895 +0.11% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2766 +0.25% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7877 +0.32% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4149 +0.35% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8124 +0.08% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3165 +0.13% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

מכרזי המטרו ב-65 מיליארד שקל חולשים על ענף התשתיות: חברות זרות כובשות את הבמה הישראלית

חברות מהודו, ארה"ב וסין זכו בחפירת המטרו הישראלי, בזמן שקבלני התשתיות המקומיים מתמודדים עם משבר רווחיות, עלויות מימון מוכפלות ומחסור חמור במהנדסים

אתר כלכלה · 23 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
מכרזי המטרו ב-65 מיליארד שקל חולשים על ענף התשתיות: חברות זרות כובשות את הבמה הישראלית
מכרזי המטרו הענקיים מציבים את ענף התשתיות בפני פרשת דרכים (אילוסטרציה)

מכרזי הענק של המטרו עוברים לידיים זרות

ענף התשתיות הישראלי נמצא באחד הרגעים הפרדוקסליים בהיסטוריה שלו. מצד אחד, הפרויקטים הציבוריים הגדולים בתולדות המדינה מתקדמים: מכרזים בהיקף של עד 65 מיליארד שקל לחפירת המטרו הישראלי נמסרו לחברות מהודו, ארה"ב וסין, ותחנת המטרו הראשונה בישראל קיבלה אור ירוק לתכנון. מצד שני, הקבלנים המקומיים — השחקנים שבנו עשורים ארוכים את כבישי הארץ, מסילות הרכבת וקווי הרכבת הקלה — מתמודדים עם גל קריסות, הליכי הסדר נושים ושחיקת רווחיות שדוחפת חברות ותיקות אל סף ההיעלמות. התוצאה היא מהפך מבני שמעצב מחדש את שוק התשתיות, ומעלה שאלות קשות לגבי התלות של המשק בכוחות ביצוע זרים.

הזכייה של חברות זרות במכרזי המטרו אינה מקרית. מדובר בתאגידים בעלי ניסיון של עשרות קילומטרי מנהרות ברחבי העולם, צי כלים מודרני ומכונות TBM משל עצמן, וכוח אדם הנדסי בהיקפים שהמשק הישראלי אינו מסוגל כיום להתאים להם. המכרזים דרשו ערבויות פיננסיות עצומות ויכולת ביצוע בשני קווי המטרו במקביל, ודווקא ההיקף העולמי של החברות הזרות אפשר להן להציע מחירים תחרותיים יותר מהקבלנים המקומיים, שנמצאים בתקופה הקשה ביותר שלהם מזה עשור.

המשבר השקט של הקבלנים המקומיים

בעוד הבולדוזרים הזרים מתייצבים בכניסה לאתרי המטרו, התמונה בתוך הענף המקומי נראית אחרת לגמרי. על פי נתונים שפורסמו לאחרונה בכלכליסט, כ-30% מחברות התשתיות נעלמו מהשוק בעשור האחרון, והמגמה מתעצמת. הריבית הגבוהה ומנגנון התשלומים הנדחים של "שוטף פלוס 85" בחוזים הממשלתיים מכפילים למעשה את עלויות המימון של הקבלנים, שנדרשים לממן מכיסם את הפרויקטים חודשים ארוכים לפני קבלת התשלום. התוצאה היא רווחיות שנדחקת לאחוזים בודדים — אם בכלל — בכל פרויקט.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי הקלות בה חותמים עם חברות זרות מסתתרת שאלה לא נוחה: מה קורה כשהפרויקט נגמר? הכסף והידע ההנדסי עוזבים, והתלות בקבלנים חיצוניים הופכת את ישראל לצרכנית תשתיות ולא למפתחתן. התמחות תעשייתית מקומית נדרשת כדי למנוע הידרדרות לתלות מבנית ארוכת טווח.

גם הענקיות סופגות מכות

הדוגמה הבולטת לכך היא דניה סיבוס, אחת הענקיות הוותיקות בענף, שסיכמה את השנה החולפת עם הפסד גולמי של 3.6 מיליון שקל במגזר התשתיות בשל עליית תשומות ומבנה התשלומים הנדחים. עבור חברה בסדר גודל כזה מדובר במכה שנספגת, אך עבור חברות קטנות ממנה עשויה סחיקה כזו להיות מכת מחץ. השבועות האחרונים הניבו שורה של מקרים דומים: בית המשפט המחוזי אישר לאחרונה את תוכנית הפעלתה של חברת התשתיות א.מ.צ, שהתביעות נגדה מסתכמות ב-1.25 מיליארד שקל, בעוד חברת התשתיות י.ק.ר בראשי קרסה עם חובות של 28 מיליון שקל, וקבלן תשתיות מהצפון שצבר חובות של יותר מחצי מיליארד שקל קיבל צו עיכוב הליכים — וזאת כאשר הוא מבצע פרויקטים לאומיים בהם הרכבת הקלה וכביש עוקף עפולה.

גם חברת אהרונסי הנדסה ותשתיות, חברה משפחתית הפועלת מאז 1988 בעבודות עפר ותשתיות, נכנסה להליך של צו עיכוב הליכים זמני, כאשר היא מייחסת את המשבר להשלכות מלחמת חרבות ברזל: עיכובים בפרויקטים, מחסור בכוח אדם וזינוק בעלויות חומרי הגלם. מינויים של שני מנהלי הסדר לחברה, שחייבת 33 מיליון שקל, מדגימים כי הרשויות עצמן נאלצות להתמודד עם הדומינו הפיננסי של הענף — וכי מדובר בבעיה שאינה נחלתן של החברות בלבד, אלא גם של בעלי הפרויקטים הציבוריים שתלויים בהן.

מיליארדים בלי ידיים עובדות: משבר כוח האדם ההנדסי

אחד הפערים החריפים ביותר שמתוארים בסיקורי הענף האחרונים הוא הפער בין היקפי ההשקעה המתוכננים לבין כוח האדם שנדרש להוציאם אל הפועל. ישראל משקיעה מיליארדים בתשתיות, בדיור ובתחבורה, אך אינה מתכננת בצורה שיטתית את כוח האדם ההנדסי והמקצועי שיידרש לכך. בכירי הענף מגדירים את המחסור במהנדסים כ"אתגר לאומי אסטרטגי", ומזהירים כי בלי הכשרה מסודרת, קליטה מסודרת ותכנון ארוך טווח, אפילו הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להישאר על הנייר — או לחלופין, להימסר לידיים זרות שמביאות עימן את כוח האדם משלהן.

quiz האם ידעת ש…

ההוצאה על בינה מלאכותית בארה"ב עולה כיום על ההשקעה המצטברת בתשתיות הרכבת והחשמל יחד. מחקר כלכלי חדש מעריך כי ההשקעה בדאטה סנטרים ותשתיות AI תעמוד על כ-10.3 טריליון דולר בין השנים הקרובות, סכום השווה בממוצע שנתי לכ-3.6% מהתוצר האמריקאי.

הסחבת שתוקעת את שיקום הצפון

הפער בין תקציבים לביצוע ניכר גם בשיקום הצפון. על אף התוכנית הענקית לשיקום האזור לאחר המלחמה, החלק המיועד לתשתיות — כ-600 מיליון שקל — כמעט שלא התקדם, ורק פעימה ראשונה הגיעה לאחרונה בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל. במקביל, גם בגזרה התקשורתית חוזרת ההבנה כי תשתיות אינן מובנות מאליהן: משרד התקשורת הציע לחייב את חברות הסלולר ברציפות קליטה בכבישים ובמסילות, כך שבכל מקטע של 20 קילומטרים לא יצטברו יותר מ-200 מטר ללא כיסוי — רגולציה שנועדה לתקן פער בסיסי שהציבור חווה יומיום.

הדאטה סנטרים מכתיבים את סדר היום האנרגטי

אם המטרו הוא הפרויקט הגדול של התשתיות הפיזיות, הדאטה סנטרים הם הפרויקט הגדול של תשתיות החשמל. רשות החשמל מתמודדת כעת עם תור שיא של 27 אלף מגה-וואט של בקשות התחברות לחוות שרתים, מתוכן שמונה פרויקטים המבקשים 5,581 מגה-וואט, וההערכה כי רבע מהבקשות יאושרו. לשם השוואה, באירלנד הדאטה סנטרים כבר תופסים 23% מצריכת החשמל הלאומית, ובישראל אושרו עד כה כעשירית מהיקף הבקשות הנוכחי. הוויכוח על יעדי החיבור פתוח בין המועצה הלאומית לכלכלה לבין רשות החשמל, וההחלטות צפויות בדצמבר — כאשר לכל יזם שרוצה להקים חוות שרתים נדרש גם להקים תחנת משנה, כפי שחושפים בכירי חברות התשתיות החשמליות.

ההשפעה על השוק ההון

הביקוש לתשתיות חשמל ולמרכזי נתונים משפיע גם על שוק ההון. גולדמן זאקס חתכה לאחרונה את מחיר היעד של קוואנטה — יצרנית הציוד לתשתיות חשמל — מ-902 ל-781 דולר, תוך הורדת מכפיל ה-EBITDA, אך שמרה על המלצת קנייה וצפייה לצמיחה שנתית של 20% ברווח למניה עד סוף העשור. בבורסה בתל אביב המגמה ניכרת גם כן: ענף התשתיות מזנק על רקע המכרזים הענקיים, חברות כמו אפקון מציגות צבר הזמנות של כ-2.5 מיליארד שקל ומעורבות בהתרחבות באנרגיה ובדאטה סנטרים, וקבוצת מר השלימה מהפך פיננסי עם כניסה לנישת מרכזי הנתונים הקטנים עבור יישומי בינה מלאכותית.

בשורה התחתונה של התמונה הכלכלית, הפרדוקס מתחדד: המשק עומד בפתח עשור ההשקעות התשתיתיות הגדול בתולדותיו — מטרו, מחלפים חדשים כמו מחלף אלכסנדר שיקצר את הנסיעה בין השרון לכביש 6, ותשתיות אנרגיה — אך היכולת המקומית לממש את ההשקעות הולכת ונשחקת. אם הענף המקומי ימשיך להתכווץ בקצב הנוכחי, השאלה שתעמוד על הפרק איננה רק מי יחפור את המטרו, אלא מי יתחזק את התשתיות שנחפרו — ובאיזה מחיר לכלכלה הישראלית כולה.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

שוטף פלוס 85:
מנגנון תשלום בחוזים ממשלתיים לפיו הקבלן מממן את העבודות מכיסו לתקופה ארוכה לפני קבלת תשלום, מה שמייקר משמעותית את עלויות המימון שלו.
TBM:
מכונת חפירת מנהרות (Tunnel Boring Machine) המשמשת לחפירת תוואי מטרו ורכבות; בעלות על מכונות אלה מהווה יתרון תחרותי משמעותי במכרזים.
מגה-וואט:
יחידת מדידה של כוח ייצור חשמל השווה למיליון וואט; משמשת להערכת היקף בקשות ההתחברות של חוות שרתים לרשת החשמל.
EBITDA:
רווח תפעולי לפני ניכוי ריבית, מסים, פחת והפחתות; מדד נפוץ להערכת רווחיות תפעולית של חברות במכפיל ערך.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • החברות הזרות מהודו, ארה"ב וסין מציעות מכונות חפירה משלהן, כוח אדם מיומן והיקפי פעילות עולמיים שמאפשרים להן להציע מחירים נמוכים יותר ולוחות זמנים קצרים, במקביל למשבר הרווחיות ומחסור המהנדסים שמלווים את הקבלנים המקומיים.

  • פרויקטי תשתית תחבורתית כמו המטרו ומחלפים חדשים משפרים את הנגישות של אזורי ביקוש משניים, משחררים תוכניות בנייה שנתקעו בגלל עומסי תחבורה, ועשויים להעלות את ערך הקרקעות והדירות בטווח שסביב התחנות והצירים החדשים.

  • 27 אלף מגה-וואט של בקשות התחברות של חוות שרתים עומדות בפני רשות החשמל, בין היתר שמונה פרויקטים המבקשים 5,581 מגה-וואט. ההערכה היא שרק כרבע מהבקשות יאושרו, וההחלטות צפויות בדצמבר.

  • על פי נתונים שפורסמו בכלכליסט, כ-30% מחברות התשתיות נעלמו בעשור האחרונות, ובעקבות הריבית הגבוהה ומנגנון התשלומים של שוטף פלוס 85, רווחיות הקבלנים נדחקת לאחוזים בודדים, כאשר חברות רבות נאבקות על הישרדות או נכנסות להליכי הסדר נושים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!