חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2553 +0.23% (0.01)
יורו-שקל: 3.5652 -0.00% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,635.7100 +0.23% (145.40)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3002 +0.24% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0204 +0.49% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8754 +0.35% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1901 +0.14% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2767 +0.26% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7876 +0.31% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4151 +0.39% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8123 +0.07% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

בין בז"א ללווייתן: שוק האנרגיה הישראלי נמצא בנקודת מפנה רגולטורית ועסקית

במשק האנרגיה הישראלי מתחוללים בימים אלה שינויים מרחיקי לכת: דיון על שליטת שפיר-אשדוד בבז"א, דרישת שותפות לווייתן להרחיב זיכיונות, ומכרזים חדשים לפינוי בז"א ממפרץ חיפה.

אתר כלכלה · 3 בנובמבר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
בין בז"א ללווייתן: שוק האנרגיה הישראלי נמצא בנקודת מפנה רגולטורית ועסקית
תשתיות האנרגיה של ישראל במוקד: אסדות גז ומפעלי פירוק בלב של עימות רגולטורי. (אילוסטרציה)

מאבק השליטה בבז"א מתלהט: הממשלה נחלקת בין שיקולים כלכליים לרגולטוריים

במשרדי האוצר ומשרד האנרגיה בירושלים נשמעות בימים אלה שיחות סוערות סביב השאלה האם לאפשר לקבוצת שפיר אשדוד להגדיל את אחזקותיה בחברת הדלק הלאומית בז"א. בממשלה קוראים להקל על הקבוצה, בנימוק של הבטחת יציבות ורציפות ניהולית בחברה הוותיקה והמהווה מאמץ למנוע חוסר ודאות בשוק הדלקים הישראלי. ההחלטה, אם תתקבל, תהיה בעלת השלכות רחבות על ענף התדלוק, על נמלי האשפוז ועל המשך הפעילות של בתי זיקוק בחיפה ובאשדוד, שמהווים עמוד תווך של מערכת האנרגיה הלאומית.

הדיון אינו נערך בחלל ריק. בחודשים האחרונים נרשמה החרפה בתחרות על שוק התדלוק, כאשר חברת פז פרסמה תחזית רווח שנתי מרשימה, והחברות המתחרות מנסות לפרוץ את הדומיננטיות של הגופים הוותיקים. שינוי בזהות בעלי השליטה בבז"א עשוי לעצב מחדש את מפת התחרות בשוק, ולהשפיע הן על מחירי הדלק לצרכן והן על תנאי האספקה למשק. יש הסבורים כי ההחלטה תתקבל משיקולים רגולטוריים טהורים, אך המשק ממתין בקוצר רוח לראות אם תשקל גם ההשפעה הכלכלית על יציבות שוק האנרגיה כולו.

מה עומד מאחורי הלחץ הממשלתי ומה אומרים מבקרי ההחלטה

הלחץ לאפשר לשפיר אשדוד שליטה בבז"א מושתת על טענה כי הקבוצה מביאה עמה יציבות וידע תעשייתי נרחב, וכי היעדר הכרעה עלול לפגוע בהשקעות ובהמשך הפעילות של בתי הזיקוק. עם זאת, מבקרי ההחלטה מצביעים על כך שמתן שליטה לקבוצה נוספת במערך בתי הזיקוק והתדלוק עשוי לחזק ריכוזיות בענף שכבר כעת מאופיין בשחקנים בודדים וחזקים. הרגולטורים נדרשים לשקול את ההשפעה על התחרות לטווח ארוך, ולא רק את היתרונות התפעוליים בטווח הקצר.

לווייתן דורשת להרחיב את הזיכיונות: מאבק עתיר מיליארדים על עתיד מאגרי הגז

במקביל, בזירת הגז הטבעי מתחוללת מלחמה שקטה על שטחי הזיכיון בים התיכון. שותפות לווייתן, המחזיקות במאגר הגז הגדול בישראל, דורשות להרחיב את אזורי הזיכיון שלהן בסמיכות לשדה. במשרד האנרגיה התקבלו ההצהרות כי יש יסודות לכך, אך במשרד האוצר מזהירים מפני המהלך, בחשש שהוא יפגע בסיכוי לתחרות אמיתית בשוק הגז ויאפשר לשותפות הקיימות לשלוט בשטחי מפתח נוספים. הוויכוח משקף דילמה עמוקה בין יעילות תפעולית מול ריכוזיות כלכלית.

lightbulb טיפ מהמומחה

מרכזי הנתונים החדשים בישראל צורכים הספקי חשמל השקולים לערים שלמות. זו הסיבה המרכזית לכך שחברות אנרגיה מסורתיות נכנסות לתחום ומציעות פתרונות של תחנות כוח מקומיות ומתקני אגירה, כדי לאפשר צמיחה דיגיטלית בלי להעמיס על רשת החשמל הלאומית.

בשוק מעריכים כי ההחלטה על הרחבת הזיכיונות תשפיע ישירות על עלות האנרגיה למשק הישראלי, על הכנסות המדינה מתמלוגים ועל יכולתה של ישראל למשוך שחקנים בינלאומיים חדשים לשוק הגז. בעוד שחברות הגז הקיימות מדגישות את היתרון שבפיתוח ממוקד ומהיר סמוך לתשתיות הקיימות, גורמים במשרד האוצר סבורים כי עדיף לקיים מכרזים פתוחים שיביאו תחרות, יורידו את המחירים ויגדילו את האפשרות לגילויים חדשים. הדיון מצטרף למכרז החיפושים החדש שיזם משרד האנרגיה, בו מבקשת ניו מד ישראל לקדוח לראשונה מזה שנים ארוכות, ומגעים בין אנרג'יאן לאקסון מובייל על התמודדות משותפת.

אקסון מוביל בשערי השוק: תחרות מול שברון על משק הגז

מגעים בין אנרג'יאן לאקסון מוביל לקראת התמודדות משותפת במכרז חיפושי הגז החדש מעוררים בשוק תקווה כי תגיע לבסוף תחרות של ממש מול שברון, המחזיקה בנתח של 40% מלווייתן ו-25% מתמר. התחרות עשויה להוזיל את הגז למשק ולהגביר את האטרקטיביות של ישראל בעיני משקיעים זרים, אך בשוק גם מזכירים כי ההיסטוריה מלמדת שהדרך ארוכה, הסיכויים לתגליות גדולות מוגבלים ולוחות הזמנים ארוכים. לכן, גם אם תיכנס שחקנית בינלאומית חדשה, השפעתה על מפת האנרגיה הישראלית תתממש רק בעוד שנים.

מכרז לפינוי בז"א ממפרץ חיפה: עשרה שחקנים על המתקן שיסגור מאה שנים של זיהום

בחזית אחרת של משק האנרגיה, תשע קבוצות נרשמו להתמודדות במכרז להקמת המתקן שיאפשר את פינוי בז"א ממפרץ חיפה. ההליך הוא חלק מהתוכנית הלאומית להעברת מרכז הכובד של תעשיית האנרגיה מן האזור המטרופוליני של חיפה, שיקום מפרץ חיפה והפיכתו לאזור תעסוקה ומגורים מודרני. המכרז מקפל בתוכו סוגיות סביבתיות כבדות משקל, מאחר שהמתקן צריך לטפל במאות אלפי טונות של שאריות תעשייתיות שהצטברו באתרי התעשייה הוותיקים. ההשקעה הנדרשת היא בסדר גודל של מיליארדי שקלים, והמתמודדות כוללות קונסורציומים בין-לאומיים וחברות הנדסה מקומיות.

המהלך הממשלתי לפינוי בז"א מהמפרץ משקף את השינוי העמוק בתפיסת משרד האנרגיה: אין עוד מדובר רק באספקת אנרגיה, אלא בשילוב של תשתיות אנרגיה, איכות סביבה ותכנון עירוני. עלות הפינוי עשויה להתגלגל בחלקה למחירי הדלק לצרכן, ולכן החשבון הכלכלי של המכרז נעשה בזהירות רבה. במקביל, בז"א עצמה מנהלת תהליכים ארוכים של התייעלות והכשרת כוח אדם לקראת ההעברה ההדרגתית של הפעילות לדרום הארץ, תוך שמירה על אספקת הדלקים למשק במהלך כל תקופת הביניים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש המזהירים כי הריכוזיות הגוברת בשוק האנרגיה הישראלי – בין אם בזיכיונות הגז ובין אם בשוק ייצור החשמל הפרטי – עלולה לפגוע בתחרות ולהעלות מחירים לצרכן בטווח הארוך. הרגולטור נדרש לאזן בין יעילות כלכלית לבין שמירה על שוק תחרותי ופתוח.

מהפכת האגירה והחשמל המבוזר: חברות אנרגיה נכנסות לתחום מרכזי הנתונים

שינוי מרכזי נוסף במשק האנרגיה מתרחש בזירת החשמל והמחשוב. חברת שמיר אנרגיה, הזרוע האנרגטית של מבטח שמיר, חתמה לאחרונה על אופציה לשימוש בקרקע בפארק התעשייה כנרת לצורך הקמת מרכז נתונים בהספק של 100 מגה-ואט, לצדו תוקם תחנת כוח או מתקן אגירה. המהלך מסמן את כניסתן של חברות אנרגיה לתחום שהיה עד כה בשליטת חברות נדל"ן, וזאת על רקע המחסור החמור בחיבורי חשמל למרכזי נתונים בישראל. רשות החשמל אף הודיעה לאחרונה על עצירת קבלת הבקשות לחיבור מרכזי נתונים חדשים לרשת, בשל העומס הגובר.

הכניסה לתחום מרכזי הנתונים משקפת את המציאות החדשה: מהפכת הבינה המלאכותית דורשת כמויות אדירות של חשמל, והמשק הישראלי אינו מוכן לכך מבחינת תשתיות. בוועידת האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט הזהירו בכירי הענף כי המצב הנוכחי הוא סכנה קיומית מבחינת ישראל, וכי ללא שחרור חסמים רגולטוריים, אנרגיה מבוזרת ומיקרוגרידים, ישראל תישאר מאחור במרוץ ה-AI העולמי. עורך כלכליסט אריאל שמידברג חזר על המסר ואמר כי ההחלטות שמתקבלות היום ישפיעו על המדינה בעוד עשור ויותר. הקמת מתקני ייצור ואגירה סמוכים למרכזי הנתונים היא התשובה המעשית שחברות האנרגיה מציעות, והיא עשויה לעצב מחדש את פני ענף החשמל כולו.

בין ריכוזיות לתחרות: המאבק על דמות שוק ייצור החשמל

גם בשוק ייצור החשמל הפרטי מתחוללת סערה. קרן ג'נריישן קפיטל מתקרבת לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה בהיקף של כ-4.45 מיליארד שקל, לאחר שהצדדים פתרו את המחלוקות על מנגנון הפיצוי במקרה שהעסקה לא תושלם. אם תושלם, הרכישה תהפוך את הקרן לאחת מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות בישראל, ובשוק מעריכים כי רשות החשמל תדרוש מכירת חלק מתחנות הכוח הקיימות כתנאי לאישור. הרגולטור מודאג מהריכוזיות, והמהלך יהפוך למבחן של ממש ליכולתו לאזן בין צמיחה עסקית לבין שוק תחרותי.

הדלק לצרכן: מחיר הבנזין וצל הגיאו-פוליטיקה

הצרכן הישראלי מרגיש את המשבר האנרגטי העולמי ישירות במשאבה. לאחר שבחודשים האחרונים קפץ מחיר הדלק בשיעור דו-ספרתי בעקבות התייקרות הנפט והתחזקות הדולר, שר האוצר פרסם את הצו וקבע כי מחיר הבנזין יעמוד על 7.85 שקלים לליטר. עליות אלה נבעו מהמשבר במצר הורמוז ומההשפעה של המערכה האזורית על מחירי האנרגיה העולמיים, וכן מהחלטת הממשלה להפחית את מס הבלו רק באופן זמני – מהלך שה-OECD מתח ביקורת עליו כהטבה גורפת בעידן של חוב יקר, שמועד תפוגתו אף נקבע לימים ספורים אחרי הבחירות.

ברקע כל המתרחש בענף האנרגיה הישראלי ניצב גם המשך ההשפעה של המערכה האזורית: השבתות חוזרות ונשנות של אסדות לווייתן וכריש בתקופת המלחמה גרמו למשק נזק של מאות מיליוני שקלים והחזירו את מערך החשמל לשימוש בפחם ובסולר המזהמים. העובדה כי ישראל ממשיכה להזרים גז למצרים ולירדן חוזקה בתקופה הקריטית, מהווה גורם אסטרטגי שמלווה את כל הדיונים על זיכיונות, על תחרות ועל עתיד הענף. כך, בין מאבקי שליטה, מכרזים סביבתיים ומהפכת מרכזי הנתונים, מתגבשת דמותו החדשה של משק האנרגיה הישראלי.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

ריכוזיות כלכלית:
מצב בו שחקן בודד או מעט שחקנים שולטים בנתח שוק משמעותי, מה שעלול לפגוע בתחרות ולהעלות מחירים לצרכן.
מס בלו:
מס ארצי המוטל על דלק לרכב בישראל, שעלייה או הפחתה בשיעורו משפיעות ישירות על מחיר הבנזין לצרכן.
זיכיון גז:
היתר ממשלתי המעניק לחברה בלעדיות על חיפוש, פיתוח והפקת גז טבעי באזור ימי מוגדר, בתמורה לתמלוגים למדינה.
אגירת אנרגיה:
טכנולוגיה לאחסון עודפי חשמל (לרוב בסוללות) ושחרורם בשעות ביקוש, המאפשרת יציבות ברשת ושילוב אנרגיה מתחדשת.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • הרחבת אזורי הזיכיון עלולה להקטין את הסיכוי לגילויים חדשים על ידי מתחרים ולחזק את הריכוזיות בשוק הגז. באוצר חוששים שהמדינה תפסיד את השליטה ואת ההכנסות העתידיות מפיתוח מאגרים חדשים.

  • מחיר הבנזין לצרכן נקבע בעיקרו על ידי נוסחת המחיר המפוקחת שכוללת מחירי נפט עולמיים, שער הדולר ומסי מדינה, ולכן השינוי בזהות בעלי הבקרה לא ישפיע באופן ישיר על המשאבה. עם זאת, שינוי שליטה עשוי להשפיע על היעילות התפעולית ועל התחרות לאורך זמן.

  • המכרז להקמת המתקן לפינוי זיהום האנרגיה ממפרץ חיפה הוא צעד משמעותי לשיקום האזור ולהפיכתו לאזור תעסוקה ומגורים. הוא מקפל עשרות שנים של חובות סביבתיים ומייצר ענף כלכלי חדש של פירוק וניקוי תשתיות אנרגיה ותיקות.

  • למרות האתגרים הרגולטוריים והגיאו-פוליטיים, ענף האנרגיה נהנה מביקוש גבוה לחשמל, מפיתוח פרויקטי אגירה ואנרגיה מתחדשת ומכניסת שחקנים חדשים לתחום מרכזי הנתונים, הדורשים הספקי חשמל אדירים ומייצרים הזדמנויות עסקיות חדשות.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!