המלחמה והתקציב: ישראל בסערה כלכלית בצל ההסלמה מול איראן ואישור התקציב

ביום שישי, בעוד מערכת הביטחון ממשיכה לתקוף מטרות אסטרטגיות באיראן, ובהן כור המים הכבדים באראק ומתקנים לייצור פלוטוניום ביזד, תשומת הלב הציבורית והפוליטית מתחלקת בין ההתפתחויות הקרביות לבין השלכותיהן הכלכליות המיידיות. ההתקפות המדויקות של חיל האוויר, שהביאו לנזק משמעותי לתשתיות הגרעיניות של איראן, עוררו גם תגובות בשווקים הפיננסיים, שנותרו במתח גבוה לאור העלייה הצפויה בהוצאות הביטחוניות והחשש מהסלמה נוספת. במקביל, ועדת הכספים של הכנסת אישרה את התקציב המדינה לשנת 2026, שבמרכזו גירעון של 5.1 אחוז מהתוצר, מספר המשקף את העלות הכבדה של המערכה המול איראן ואת האתגרים הפיסקליים העומדים בפני הממשלה. השילוב בין המבצע הצבאי לבין ההחלטות הכלכליות הקריטיות יוצר נקודת מפנה עבור המשק הישראלי, הנדרש לתפעל בתנאי חירום מתמשכים תוך שמירה על יציבותו הארוכת טווח.

התקיפה באיראן והמחיר הכלכלי: בין הישג ביטחוני לנטל כלכלי

הפגיעה המשמעותית בכור המים הכבדים באראק ובמתקן "העוגות הצהובות" ביזד מסמנת הישג ביטחוני בעל משמעות אסטרטגית עליונה, כפי שהודגש בדיווחים של דובר צה"ל, אך היא גם מציבה את ישראל בעיצומו של עימות ממושך עם השלכות כלכליות ישירות. המערכה דורשת הקצאת משאבים עצומה, הן במונחים של תקציב ביטחוני ישיר והן במונחים של נזק עקיף לפעילות המשקית, כפי שניתן לראות בירידות החדות בבורסות בתל אביב ובעולם ובעלייה במחירי הנפט העולמי. עליית מחירי האנרגיה, שהגיעו למעלה מ-110 דולר לחבית, מהווה איום ישיר על ישראל, כלכלה המבוססת באופן קריטי על ייבוא דלקים, ועשויה להוביל להתייקרות נוספת במחירי הצריכה ולהגברת האינפלציה. הבנקים והמוסדות הפיננסיים כבר מזהירים כי המלחמה מוסיפה מיליארדי שקלים להוצאות המדינה, מה שמחריף את הפער התקציבי ומקשה על היכולת לממן פרויקטים אזרחיים ורווחה חברתית. בתוך כך, החלטת הממשלה לקדם את אישור התקציב בדחיפות, חרף המחלוקות הפוליטיות הפנימיות, נועדה להעניק ודאות תקציבית למערכת הביטחון ולשווקים, אך היא גם חושפת את הקשיים בניסוח מדיניות כלכלית ברת-קיימא בזמן חירום.

השפעת המלחמה על שוק ההון ועל מצב רוח הצרכן

שוק ההון הישראלי הגיב באופן טיפוסי לחדשות ההסלמה, כאשר מדד ת"א 35 צנח בכ-3.8% בתום יום המסחר, מה שמהווה את היום השלילי ביותר בבורסה מזה כשנה. הירידות החדות הובילו לכך שמדדי הביטחוניות נפלו בכ-5.2%, ומניות נוספות נפגעו עקב החשש מהמשך העימות ומהשלכותיו הכלכליות. במקביל, עליית מחירי הנפט משפיעה ישירות על עלויות הייצור וההובלה בישראל, מה שעלול להביל להתייקרות במחירי המזון ובמוצרים אחרים ולהוסיף לנטל הכלכלי על המשפחות הישראליות. סקרים שפורסמו מראים כי רבע מהישראלים מעידים כי לא יעמדו בתשלומים הקבועים שלהם בתקופה הקרובה, נתון המשקף את המצוקה הכלכלית הגדלה והשפעת המלחמה על היכולת הכלכלית של המשפחות. בצל זאת, המשך המערכה מול איראן מאיים גם על ענפים כלכליים אחרים, כמו התיירות והבנייה, שכבר סובלים מירידה בביקוש ומעיכוב בפרויקטים בגלל גיוס מילואים נרחב ואי-ודאות ביטחונית. המשק הישראלי נדרש להתמודד עם אתגר כפול: מצד אחד, תמיכה במאמץ המלחמתי ובכוחות הביטחון, ומאידך, שמירה על יציבות כלכלית ומניעת קריסה בתחומים האזרחיים.

אישור התקציב לשנת 2026: פשרה פוליטית מול אתגר כלכלי

לאחר דיונים סוערים ומאבקים פוליטיים עזים, ועדת הכספים של הכנסת אישרה את התקציב המדינה לשנת 2026, שבו נקבע תקרת גירעון של 5.1 אחוז מהתוצר המקומי. התקציב, שמשקף את העלות הכבדה של המלחמה מול איראן, כולל תוספת של 26 מיליארד שקל להוצאות הממשלה, מה שמעמיד את ההוצאות הכוללות על סך של כ-480 מיליארד שקל. המהלך נתפס כפשרה בין הדרישות הביטחוניות הדחופות לבין הצורך לשמור על מסגרת תקציבית סבירה, אך הוא גם חושף את הקשיים הפוליטיים בהעברת חוקים בזמן מלחמה ואת החשש מפני ניצול פוליטי של המשבר. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את התקציב כמהלך הכרחי למימון המלחמה ולהבטחת היציבות הכלכלית, אך מבקריו, בהם חברי האופוזיציה ואף כלכלנים במגזר הפרטי, טוענים כי הוא אינו כולל מנועי צמיחה משמעותיים וכי הוא עלול להעמיק את המשבר הכלכלי בטווח הארוך. האישור המהיר של התקציב נועד להרגיע את השווקים ולהבטיח את המשך התפקוד של הממשלה, אך הוא גם מעמיד בפני המדינה אתגרים משמעותיים במימון החוב הציבורי ובשמירה על הדירוג האשראי הבינלאומי.

המחלוקת סביב מימון המלחמה והפשרה עם הבנקים

אחד הנושאים המרכזיים בדיונים על התקציב היה הדרך לממן את העלויות הנוספות של המלחמה, כאשר הממשלה חיפשה דרכים להגדיל את ההכנסות מבלי להעלות מיסים באופן ישיר על הציבור הרחב. המשא ומתן עם מערכת הבנקאות הוביל להסכם פשרה, שבמסגרתו יעבירו הבנקים כ-3 מיליארד שקל לקופת המדינה השנה, במקום תשלום מס מיוחד על רווחים עודפים שהוצע במקור. ההסכם, שהוצג על ידי האוצר כמהלך שיסייע במימון המלחמה, נתפס על ידי הבנקים כוויתור על המהלך המקורי וכהקלה משמעותית על רווחיותם. מנגד, המשך הלחץ על המגזר העסקי ועל העצמאים, שנאלצו להתמודד עם ירידה בהכנסות ועם עלויות מימון גבוהות יותר, הוביל לדרישות לסיוע ממשלתי נוסף. האוצר הכריז על מתווה סיוע לעסקים הנפגעים מהמלחמה, אך הטמעתו נתקלה בקשיים בירוקרטיים ובצמצום כוח האדם במשרד הכלכלה, מה שהעלה חששות לגבי יעילותו. המאבק סביב מימון המלחמה משקף את המתח בין הצורך לתמוך במאמץ הביטחוני לבין החשש מפני העמקת המשבר הכלכלי ומפני נזק בלתי הפיך למגזר העסקי.

דירוג פיץ': יציבות בלתי יציבה ותחזית שלילית למשק

בצל המשבר הביטחוני והכלכלי, חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' הודיעה כי היא משאירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי ברמה A, אך היא מותירה את התחזית לדירוג שלילית. ההחלטה משקפת את האיזון העדין שבין היכולות הכלכליות והביטחוניות של ישראל לבין הסיכונים הגבוהים הנובעים מהמלחמה המתמשכת ומהחוב הציבורי הגבוה. פיץ' הבהירה כי התחזית השלילית נובעת מהאי-ודאות לגבי משך העימות ומהשלכותיו על הכלכלה, וכי קיים סיכון להורדת הדירוג בעתיד אם המצב הביטחוני ימשיך להתדרדר או אם הגירעון התקציבי יעלה מעבר לתחזיות. ההודעה של פיץ' התקבלה בשווקים בתחושה של הקלה יחסית, שכן היא מבטיחה כי ישראל לא תחווה הורדה מיידית בדירוג, שכזו הייתה עלולה להוביל לעלייה חדה בעלויות ההלוואה למדינה ולמגזר הפרטי. עם זאת, השמירה על התחזית השלילית משמשת כאזהרה ברורה לממשלה ולבנק ישראל לנקוט בצעדים נחרצים לייצוב המשק ולצמצום הגירעון. בנק ישראל כבר הזהיר בעבר כי המלחמה תוביל לעלייה משמעותית בחוב הציבורי וכי יידרשו צעדים משמעותיים לאחר המלחמה להשבת המאזן התקציבי, כולל אפשרות של העלאות מס.

השלכות הדירוג על המשק ועל הצרכן הישראלי

ההחלטה של פיץ' להשאיר את הדירוג ללא שינוי מספקת רוגע זמני לשווקים הפיננסיים, אך היא אינה מסירה את האיום הממשי של יוקר המחיה ועליית הריבית. השמירה על הדירוג ברמה A מאפשרת לממשלה להמשיך לגייס חוב בתנאים סבירים יחסית, אך התחזית השלילית מרמזת כי המשקיעים הבינלאומיים עדיין חוששים מפני התפתחויות שליליות בעתיד. עבור הצרכן הישראלי, המשמעות היא כי ייתכן ויידרשו העלאות מס בעתיד, כפי שהציע בנק ישראל, כדי לממן את החוב הציבורי הגדל. העלאות מס אלו עשויות להיות בתחום המס על הכנסה, מס ערך מוסף, או מסים ישירים אחרים, מה שיגביר עוד יותר את נטל המס על המשפחות. בנוסף, האי-ודאות לגבי משך המלחמה מקשה על עסקים לתכנן את פעילותם ולמשקיעים לקבל החלטות, מה שעלול להוביל להאטה נוספת בצמיחה הכלכלית ולהגדלת האבטלה. הממשלה והבנק ישראל נדרשים לנקוט במדיניות כלכלית זהירה ומאוזנת, שתתמוך הן במאמץ המלחמתי והן בשיקום המשק לאחר המלחמה, תוך מזעור הנזק לאזרחים.

בנקים ונדל"ן: השלכות המלחמה על המגזרים הפיננסיים

המלחמה מול איראן משפיעה על כלל המגזרים במשק הישראלי, אך הבנקים ושוק הנדל"ן חשים את ההשפעה באופן ישיר ומיידי. מערכת הבנקאות נדרשת להתמודד עם עלייה בהוצאות המימון, עם ירידה בפעילות העסקית ועם הסכם הפשרה עם האוצר, שמפחית את רווחיהם העתידיים. במקביל, שוק הנדל"ן סובל מירידה בביקוש לדירות ומעלייה בביטולי עסקאות, כפי שמעידים הדיווחים על זינוק בביטולי עסקאות נדל"ן תוך שלושה חודשים. הבנקים כבר הזהירו כי המשך המלחמה עלול להוביל לעלייה באחוזי האבטלה ולירידה במחירי הדירות, מה שיגביר את הסיכון בתיק האשראי שלהם. מנגד, הביקוש לדירות עם ממ"ד זינק בצורה דרמטית, מה שמוביל לעלייה במחירי דירות אלו ולהגדלת הפערים בין משפחות שיכולות להרשות לעצמן דירה מוגנת לבין אלו שאינן יכולות. המשך המלחמה מאלץ את הבנקים להקפיד יותר על הלוואות לדיור ולעסקים, מה שעלול להוביל להצטמצמות האשראי ולהאטה נוספת בפעילות הכלכלית.