השוק בצל הזעם: כיצד המתיחות מול איראן מטלטלת את מחירי הנפט, שער הדולר ובורסת תל אביב

השווקים הפיננסיים בישראל ובעולם נמצאים בימים אלו תחת השפעה ישירה של ההסלמה החריגה בזירה הגיאו-פוליטית, כאשר המתיחות בין ארצות הברית לאיראן מגיעה לשיאים חסרי תקדים. הצהרותיו הקשות של הנשיא דונלד טראמפ, לפיהן איראן עלולה להיות מושמדת תוך לילה אחת אם לא תיענה לדרישות הבינלאומיות, הכניסו את זירת ההשקעות למצב של כוננות מתיחה. סירובה של טהרן לקבל את הצעת הפסקת האש, בצד הדיווחים על תקיפות נגד תשתיות נפט ופיצוצים באתרים אסטרטגיים, יצרו סביבת סיכון שמאלצת את המשקיעים לבצע הערכות מחדש של תיקי ההשקעות שלהם בזמן אמת. התוצאה המיידית היא תנודתיות אלימה בכל הנכסים הפיננסיים, החל ממחירי הסחורות ועד לשערי המטבעות והמניות, כאשר כל פרסום חדשות הופך לטריגר לתנועות שוק חדות.

נפט ב-115 דולר: השלכות המתיחות במצרי הורמוז על המשק הישראלי

שוק האנרגיה העולמי חווה זעזוע חריג, כאשר מחיר הנפט הגולמי פרץ השבוע את רף ה-115 דולר לחבית. הקפיצה החדה, שהסתכמה ביותר מ-5% עבור הברנט, נובעת בעיקרה מהחשש הכבד מפני סגירתו של מצר הורמוז, העורק הראשי שדרכו עוברת תזורת הנפט העולמית. איומיהם של גורמים באיראן להשבית את השיט במצר בתגובה לתקיפות אמריקאיות אפשריות, מסמנים את פתיחתו של פרק חדש במלחמת האנרגיה. בשוק הישראלי, ההשפעה ניכרת באופן מיידי באמצעות עליית מחירי הדלק ופגיעה צפויה בעלויות הייצור של מפעלים רבים התלויים באנרגיה. גם מניות הגז והנפט בבורסת תל אביב, כמו אלו של ניו-מד אנרג'י ושותפויות הגז, חוות תנודות חריגות. מצד אחד, מחירי הגז הצמודים לנפט מייקרים את המוצר, אך מנגד, הסיכון לפגיעה פיזית בתשתיות הפקה, כפי שאירע בעבר באזורים שונים במפרץ הפרסי, מכביד על שווי החברות.

מט"ח: הדולר פורץ את רף 3.14 השקלים בעקבות חוסר הוודאות

שוק המטבעות המקומי מגיב למצב בצורת "בריחה למטבעות המקלט", תופעה קלאסית בימי מלחמה. הדולר האמריקאי חצה השבוע את רף ה-3.14 שקלים, וברמות המסחר באופציות נרשמו רמות הגבוהות אף יותר, סביב 3.63 שקלים. ההיחלשות החריפה של השקל אינה נובעת רק מהחולשה היחסית של המטבע המקומי, אלא מהתחזקות כלל עולמית של המטבע האמריקאי מול מטבעות מתגלגלים. בנק ישראל נמצא בעמדת משמרת, כאשר הוא מנסה לאזן בין הצורך לייצב את השוק לבין הרצון שלא לפגוע בתחרותיות היצוא הישראלי. גם היורו מתחזק מול השקל, מה שמקשה על יבואנים ישראלים התלויים בסחורות מאירופה. בצד הפנסיוני, חוסר היציבות מייצר חששות בקרב החוסכים לגבי שחיקת הערך הריאלי של הפיקדונות שלהם, אם האינפלציה תמשיך להידלק בעקבות עליית היבוא ומחירי האנרגיה.

בורסת ת"א מול המציאות הביטחונית: ביטוח ובנקים בירידה, אלביט ממריאה

המסחר בבורסת תל אביב משקף באופן מובהק את הדואליות שבה נמצאת הכלכלה הישראלית. מדד ת"א 35 רשם ירידות בשיעור של כ-1.4% בימים הסוערים ביותר, כשהלחץ מופנה בעיקר כלפי סקטור הבנקים והביטוח. מניות הבנקים קרסו ביותר מ-2.3%, בשל החשש מפגיעה בפעילות הכלכלית, ירידה בביקוש לאשראי והגדלת ההפרשות להלוואות בספק שעלולות להיפרע. סקטור הביטוח גם הוא נלחץ, בעיקר בשל החשש מתשלומי תביעות ענק בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו למבנים ולעסקים מטילים שפגעו במרכז הארץ ובחיפה. מנגד, סקטור התעשיות הביטחוניות ממשיך לשמש כמנוע צמיחה משמעותי. המגמה התחזקה במיוחד לאחר ההודעה על חתימתה של אלביט מערכות על עסקת ענק בהיקף של 2.3 מיליארד שקל עם יוון לאספקת מערכות ארטילריה מתקדמות, עסקה שמסמלת את המשך הביקוש הבינלאומי הגואה למערכות נשק ישראליות המוכחות בשדה הקרב.

עסקת הענק של אלביט ביוון והשפעתה על מדד הביטחוניות

ההכרזה על העסקה עם יוון לא רק סייעה למניית אלביט עצמה להתנתק מהמגמות השליליות בשוק, אלא גם הזרימה אופטימיות לסקטור כולו. המשקיעים תופסים את התעשיות הביטחוניות כ"מניות מגן" בתקופה של מלחמה, מתוך הנחה שהוצאות הביטחון של ישראל ומדינות הברית רק ילכו ויגדלו. העסקה כוללת שיתוף פעולה תעשייתי שיכלול ייצור חלק מהמערכות ביוון עצמה, מה שמרחיב את טווח ההשפעה של התעשייה הישראלית ומעמיק את השתלבותה בשוקי אירופה. הביקוש הגואה למל"טים, מערכות לוחמה אלקטרונית ואמצעי הגנה אווירית מושך אחריו גם חברות קטנות יותר בענף, כמו ולוריקס ורפא"ל, המנסות לנצל את המומנטום כדי לגייס הון ולהרחיב קווי ייצור, כמו הנפקת רפא הצפויה של קבוצת דוידי.

בריחה לביטחון: המוסדיים מעדיפים מזומן ואג"ח ממשלתי

בד בבד עם הירידות בשוק המניות, נרשמת תופעה ברורה של הסטת כספים מסיבית מצידם של המשקיעים המוסדיים והפרטיים כאחד. קרנות הנאמנות הסולידריות, ובראשן הקרנות הכספיות וקרנות אג"ח ממשלתי, רשמו גיוסים חסרי תקדים של מיליארדי שקלים בחודש האחרון. נתונים מהשוק מצביעים על כך שמרבית הכספים שנפדו מקרנות סל ומקרנות מניות אקטיביות, הופנו ישירות לפיקדונות קצרי מועד ולאגרות חוב ממשלתיות להמרה. מדובר בתגובת שרשרת שלילית מבחינת המניות, שכן הלחץ המכירתי מצד הגופים המוסדיים מוביל לירידות נוספות של מדדים. עם זאת, עבור הגופים הפנסיוניים, המהלך הזה הכרחי על מנת לצמצם את הוולאטיליות בתיקים של החוסכים לטווח הארוך, ולמנוע חשיפה לסיכון שוק מניות שעלול להימשך חודשים ארוכים.

שוקי העולם: וול סטריט על חבל דק בין אופטימיות למשבר

השפעות המתיחות במזרח התיכון אינן מדלגות על וול סטריט. המסחר בניו יורק מתאפיין בתנודות חדות בין עליות לירידות, כאשר המשקיעים האמריקאים מנסים לאזן בין דו"חות הרווחים החזקים של חברות הטכנולוגיה לבין חששות האינפלציה המתעוררים מחדש בעקבות מחירי הנפט. מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, התריע במכתבו השנתי כי הסלמה גיאו-פוליטית ואינפלציה עלולות להוות את הסיכון הכלכלי המרכזי של השנה. בנוסף, נרשמת האטה בהנפקות הטכנולוגיות, אם כי חברות כמו Space X ממשיכות לשבור שיאי הערכות שווי. בינתיים, נכסים לא-קונבנציונליים כמו זהב ממשיכים לטפס ומגיעים לרמות שיא, ביטוי נוסף לחרדה השוררת בקרב המשקיעים הגלובליים. ישראל, החשופה יותר מכל לסיכוני הלחימה, נמצאת בנקודת מבחן קריטית, כאשר יכולתה של הכלכלה להתאושש תלויה רבות בהתפתחות המו"מ להפסקת אש ובחזרתם של המשקיעים הזרים לשוק המקומי.