הדולר שובר את רף 3 השקלים: מי מרוויח ומי מפסיד מההיסטוריה שנכתבת במט"ח

שער הדולר חצה בימים האחרונים קו אדום שלא נראה במטבע הישראלי קרוב לשלושה עשורים. המטבע האמריקאי נסחר תמורת 3.0015 שקלים, בשפל שלא נרשם מאז אוקטובר 1995, כאשר השקל חוצה את רף 3 השקלים לדולר בפעם הראשונה מזה 30 שנה. התנועה החריגה בשוק המטבע מתרחשת במקביל לראלי מתמשך בוול סטריט, שבו הנאסד"ק השלים 10 ימי עליות רצופות ומדד S&P 500 מתקרב לשיאו ההיסטורי. הקשר בין שני האירועים אינו מקרי, והוא משקף שינוי מבני בתפיסת הסיכונים של משקיעים מוסדיים ישראליים וזרים כאחד.

המנועים שמניעים את השקל לשיאים חדשים

ההתחזקות החדה של השקל מול הדולר נובעת ממספר שכבות של התפתחויות מקבילות שהתרחשו ביממה האחרונה. הגורם המרכזי הוא המכירות המאסיביות של דולרים על ידי המוסדיים הישראליים, שנאלצו להמיר הכנסות מהשקעותיהם בשווקים האמריקאיים. עליית המניות האמריקאיות יצרה רווחים ניכרים בדולרים עבור קרנות הפנסיה, קופות הגמל ובתי ההשקעות, וכאשר אלה הומרו לשקלים לצורך איזון התיקים, הלחץ על הדולר הלך וגבר. במקביל, ההפוגה במתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן, על רקע ההודעות על אפשרות להסכם הפסקת אש, שינתה את חישוב הסיכונים של משקיעים זרים והגבירה את המוטיבציה להכניס הון לישראל. הזרמת השקעות ישירות של גופים זרים, בעיקר בענפי ההייטק, תרמה אף היא לביקוש הגובר על השקל ולהידלדלות ההיצע של דולרים בשוק המקומי.

פרמיית הסיכון שמשתנה בזמן אמת

מדד המחירים לצרכן שפורסם היום חשף כיצד המלחמה באיראן משפיעה על האינפלציה באופן ישיר. סעיפים מסוימים במדד, ובראשם טיסות שלא לקחו בחשבון כרטיסים שנרכשו במחירים גבוהים במיוחד, נמדדים אחרת בשל המלחמה. הטלטלה בשמיים תורגש ביתר שאת בחודשים הקרובים, אך בינתיים השוק קולט את האותות החיוביים מהפסקת האש ומתרגם אותם להתחזקות מטבע. ההבדל בין ריבית הבנק המרכזי האירופי ופדרל רזרב לבין ריבית בנק ישראל, העומדת על 4.5 אחוזים בחודש המלחמה, צריך היה באופן תיאורטי להחליש את השקל ולא לחזק אותו. העובדה שההיפך קורה מעידה על כך שפרמיית הסיכון הגיאו-פוליטית, שהייתה גבוהה מאוד בחודשים האחרונים, יורדת בקצב מהיר. דבריו של דורון צור בדה מרקר, לפיהם המשקיעים החליטו שהסיכוי להסכם הפסקת אש גבוה מהסיכוי לחידוש המלחמה, משקפים במדויק את מצב הרוח בקרב גופי ההשקעה.

וול סטריט חוגגת אבל הקולות הכבדים מזהירים

בעוד הנאסד"ק מוסיף יום עליוה ומשלים רצף של 10 ימי עליות, ומדד S&P 500 מתקרב לשיאו, שניים מהאנשים החזקים והמשפיעים ביותר בוול סטריט בוחרים דווקא להפנות זרקור אזהרה. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, הצהיר כי קיים מערך סיכונים משמעותי ומורכב, וכי הבנק מתכונן למגוון רחב של תרחישים. קן גריפין, מנכ"ל קרן הגידור סיטאדל שהיא הגדולה בעולם, הצטרף לאזהרות ותיאר מציאות שבה השווקים עלולים להתנגש חזיתית עם התנאים הפוליטיים והכלכליים. ההתרעות הללו מגיעות בדיוק ברגע שבו המשקיעים הפרטיים חוזרים במלוא הכוח לשווקים, לאחר תקופה ארוכה של זהירות, ומעלות שאלות לגבי עמידות הראלי הנוכחי. ג'יי.פי מורגן ציין במפורש מתחים גיאו-פוליטיים, מלחמות ותנודתיות במחירי האנרגיה כגורמי סיכון מרכזיים, בדיוק האלמנטים שהשווק הישראלי מתעלם מהם כרגע לטובת האופטימיות.

הפער בין ראלי למציאות בשטח

הנתונים משווקי האנרגיה מספקים תמונה מורכבת. מחיר הנפט מסוג ברנט מתייצב סביב 94 דולר לחבית, לאחר שנפל בשיעור של כשבעה אחוזים יום קודם לכן בעקבות האותות החיוביים מהסכסוך עם איראן. עם זאת, חסימת מצרי הורמוז ממשיכה לטלטל את שוק הביטוח הימי, כאשר פרמיות סיכוני מלחמה מזנקות באופן חד. מבטחי קרגו גלובליים הגדירו מחדש אזור סיכון גבוה המשתרע מהמפרץ הפרסי דרך מפרץ עומאן ועד הים האדום, מה שהוביל לביטול נרחב של כיסויי מלחמה קיימים ולחידוש כיסוי בתנאים מחמירים. ההשפעה של כל אלה על נכסי תשתיות, שנחשבו עד כה להשקעות בטוחות ודפנסיביות, חושפת פגיעות עצומה שעלולה להתגלות בעתיד הקרוב. חברות משלל תחומים ייאלצו להפנות משאבי עתק למימון גיבוי, מיגון ואבטחת רציפות אספקה, דבר שישפיע ישירות על רווחיותן ועל תשואות המשקיעים.

מה מכיל הרף הפסיכולוגי של 3 שקלים

החצייה של רף 3 שקלים לדולר נושאת משמעות סמלית עמוקה, אך מעבר לסמליות יש לה משמעויות כלכליות ממשיות. התחזקות השקל מביאה להורדות מחירים ברשתות השיווק, בכרטיסי הטיסה ובקניות בחו"ל, ותומכת בצרכן הישראלי דרך הורדת האינפלציה. במקביל, המגזר העסקי חשוף לכאבים משמעותיים. יצואניות ישראליות, שמרוויחות בדולרים ומוציאות הוצאות בשקלים, מוצאות את עצמן עם שולי רווח מדולדלים. ישראלים שחשופים דולרית למדד S&P 500 דרך קרנות פנסיה וקופות גמל סופגים הפסדים ניכרים במונחי שקלים, למרות שהמדד עצמו מציג תשואות חיוביות. המצב מעלה שאלות לגבי האסטרטגיה ההשקעותית המתאימה בתקופה כזו, כאשר עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בסיגמא בית השקעות, ממליץ להתמקד באג"ח קצרות ולבחור בחברות שמצליחות גם אם הן נחשבות יקרות יותר. ההערכות בשוק הן שבנק ישראל יעקוב מהצד ולא יתערב באופן נקודתי, אלא אם כן הדולר ייפול בצורה חריגה מתחת לרף הפסיכולוגי. הפער בין הריבית בישראל לבין הריבית בארה"ב, שהצטמצם באופן משמעותי, מקשה על בנק ישראל להצדיק התערבות שתיתפס כניסיון להנדסת שער חליפין.