רעידת אדמה במפת האנרגיה: המהלכים שמסעירים את השווקים

שוק האנרגיה הישראלי והעולמי חווה בימים אלה רעידת אדמה אסטרטגית שנוגעת כמעט בכל היבט של הכלכלה – ממחיר הדלק בתחנה ועד תעריפי החשמל בבית. המהלך המשמעותי ביותר הוא הכרזתו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על מיזם משותף עם ונצואלה, שבו תזכה ארצות הברית לשליטה ב-55% מהיתרות המוכחות של המדינה בהיקף של 65 מיליארד חביות נפט. העסקה, שתהפוך את המיזם החדש לחברת הנפט השנייה בגודלה בעולם מבחינת עתודות מוכחות אחרי ארמקו הסעודית, מגיעה על רקע התגברות הקשרים בין ממשל טראמפ לבין קראקס. במקביל, ונצואלה שוקלת לפרוש מקרטל אופ"ק, מהלך שעלול לטלטל את שוק הנפט העולמי ולהשפיע ישירות על רווחי יצרניות הגז הישראליות.

בזירה האזורית, המצב סביב מצר הורמוז ממשיך להיות נפיץ. שבוע לתוך הפסקת האש, המצר צפוי להפוך למוקד של מצור ימי אמריקאי רשמי, שבו טראמפ מאיים להשמיד את "המסחטה האיראנית" ואוסר על תשלום דמי מעבר לטהרן. ההשלכות כבר מורגשות בשטח: חברת הייעוץ הבינלאומית לאנרגיה חזתה ירידה של מיליון חביות ביום בביקוש הגלובלי לנפט בעקבות המלחמה באיראן והשיבושים במצר. פאתיח בירול, ראש סוכנות האנרגיה הבינלאומית, הזהיר כי החסימה עלולה להצית את "משבר האנרגיה הגדול ביותר אי פעם" וכי אירופה עלולה לאבד את מלאי הדלק לתעופה תוך שישה שבועות בלבד. המחסור המיידי בדלקים כבר מורגש בהודו וביפן, בעוד אוסטרליה נערכת למחסור בבנזין וסולר.

בישראל, המלחמה האזורית גובה מחיר כבד ממשק האנרגיה. אסדות הגז לווייתן וכריש מושבתות כבר יותר משבועיים בשל האיומים הביטחוניים, מה שמאלץ את המשק הישראלי לחזור לשימוש בפחם ובסולר המזהמים. הנזק הכלכלי נאמד בכ-300 מיליון שקל בכל שבוע, כאשר הפגיעה באספקה למצרים וירדן מוסיפה מימד דיפלומטי למשבר. משרד האנרגיה מסר כי "המערכה האזורית תפחית את האיומים", אך בשוק מעריכים כי המסר למשקיעי האנרגיה הבינלאומיים ברור – ישראל היא שוק מסוכן. במקביל, מחירי הדלק בישראל צפויים לקפוץ ביותר מ-12% בשבועות הקרובים בעקבות התייקרות הנפט והתחזקות שער החליפין, מה שמעלה שאלות חריפות בנוגע לאפשרות שהממשלה תפחית את מס הבלו כדי לרסן את העלייה.

בזירה העסקית המקומית, קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל מתקרבת לביצוע אחת מעסקאות הענק המשמעותיות בשוק האנרגיה הישראלי. הקרן חתמה על מזכר הבנות לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה תמורת עד 4.45 מיליארד שקל, במהלך שיכפיל את פורטפוליו האנרגיה שלה ויהפוך אותה לאחת מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות בישראל. לצורך מימון העסקה, ג'נריישן מנהלת מגעים עם המיליארדר זוהר לוי שצפוי להזרים כ-600 מיליון שקל. עם זאת, רשות החשמל מתנגדת לעסקה בשל חששות מריכוזיות בתחום ייצור החשמל, והצדדים נדרשים למנגנון פיצוי במקרה שהעסקה לא תושלם, כמו גם למכור חלק מתחנות הכוח הקיימות. קודם לכן, הקרן נהנתה מקפיצה חדה ברווח ברבעון הראשון, בעיקר בשל עלייה משמעותית בשווי חברת ההסעות בון תור בסך 165 מיליון שקל.

במקביל, חברות ישראליות מובילות ממשיכות לבסס את מעמדן בענף האנרגיה המתחדשת והתשתיות. קבוצת אפקון החזקות עברה מהפך דרמטי כשזנחה את הריצה אחר פרויקטי בטון וברזל ועברה למיקוד בשוק האנרגיה, האגירה והתחבורה החכמה, כאשר ההנהלה צופה הכפלה של הרווחים בתוך שלוש שנים. חברת OPC שבשליטת עידן עופר השלימה גיוס ענק של 2.9 מיליארד שקל בפחות משנה, כאשר בסוף השבוע גייסה 800 מיליון שקל בהקצאה פרטית למוסדיים בהובלת הראל ביטוח ומנורה מבטחים. תמר פטרוליום דיווחה על זינוק בהכנסות ל-87 מיליון דולר ברבעון השני בעקבות הרחבת יכולת ההפקה, ואילו ניו מד אנרג'י יוצאת לסקר גז ראשון בישראל מזה שנים וחוזרת לחפש נפט מתחת ללוויתן, עם רווח רבעוני שזינק ל-117 מיליון דולר.

תחום האגירה והדאטה סנטרים צובר תאוצה מיוחדת בצל הביקוש הגובר לחשמל. טכנולוגיות אגירה של חשמל הופכות את הבניינים לשחקנים אקטיביים בשוק האנרגיה, כאשר בניין אמפא בהרצליה צפוי להיות חסין מפני הפסקות חשמל ולחסוך 10% מההוצאה. חברת BLenergy של משפחת בליליוס צירפה את כלל ביטוח כשותפה אסטרטגית בהשקעה של 250 מיליון שקל, כאשר 95% מהסכום יושקעו ישירות בפרויקטים. אקונרג'י השיגה מימון ענק של 229 מיליון אירו להקמת פרויקט סולארי ואגירה ברומניה, מהלך שמדגים את המעבר של חברות ישראליות לזירה הבינלאומית. ירידת מפלס המים בדנובה גרמה להשבתת ייצור במפעלי פורד ודאצ'יה ברומניה, והדגישה את התלות ההולכת וגוברת בין משברי אקלים לבין שרשרת האספקה התעשייתית.

בזירה הגלובלית, אירופה מבצעת חישוב מסלול מחדש ובוחרת בביטחון אנרגטי על פני חזון סביבתי. מגרמניה ועד דנמרק, היבשת מאריכה רישיונות קידוח ומפתחת שדות גז חדשים, מתוך הבנה שהכלכלה לא יכולה להמתין להשלמת המהפכה הירוקה. בארצות הברית, טראמפ הקצה 700 מיליון דולר להחייאת תעשיית הפחם האמריקאית, כולל הקמת שני מפעלים חדשים ופתיחת טרמינל יצוא בקליפורניה, בעוד אזרחי ארה"ב סובלים מהזינוק במחירי האנרגיה. במקביל, ממשלת נתניהו חתכה את ההשקעה בפיתוח אנרגיה, ותקציב המו"פ במשרד האנרגיה ירד לשפל. תוכנית האנרגיה בחברה הערבית חוסלה בעקבות דיל ממשלתי, כאשר כחצי מיליארד שקל קוצצו מתקציב הפיתוח, מה שמסיים תוכנית שהובילה רשויות ערביות למעבר לאנרגיה מתחדשת ולהתייעלות אנרגטית.

התחזית לקיץ הבא אינה מעודדת: ייצור החשמל מפחם עוד רחוק מלהסתיים, והצורך בתחנות כוח חדשות הופך דחוף יותר מתמיד. המכרז להקמת מתקן ההתפלה הגדול בעולם שיוקם בעמק חפר יצא לדרך, ומפת הבקשות לחיבור דאטה סנטרים בישראל נחשפת מאיקאה ועד ביג. דוחות רגא לרבעון השני הציגו זינוק בהכנסות ל-153 מיליון שקל, נאוויטס רשמה עלייה של פי 15 בהכנסות ל-279 מיליון דולר, ומספנות ישראל דיווחו על רווח נקי של כ-16 מיליון שקל. קבוצת פז פרסמה יעד חדש של רווח שנתי של 800 מיליון שקל עד 2029, אחרי שעקפה את תוכנית 500 בתוך שנה, עם הרחבת פעילות בסופרמרקטים, טעינה חשמלית ופתרונות AI. המהלכים הללו מצטיירים כחלק ממגמה רחבה שבה חברות האנרגיה הישראליות מגוונות את פעילותן ומחפשות מקורות צמיחה חדשים, תוך שהן מתמודדות עם סביבה גיאופוליטית סוערת ועם אתגרי רגולציה משמעותיים.