הקרב על שוק ההון: המהלך של הממונה על התקציבים שמעורר סערה באוצר ומאיים על תקציב הביטחון
שלושה רכזים חדשים תחת מהרן פרוזנפר, חשבת כללית שמקדמת מערכת פיקוח חדשה לתקציב הביטחון, ורמטכ"ל שמזהיר כי "הקופה ריקה": כל הצירים של המשבר התקציבי שמסעיר את ישראל ביממה האחרונה
בתוך יממה אחת הצליח אגף התקציבים במשרד האוצר להפוך מגוף טכנוקרטי שמוכר בעיקר לאנשי מקצוע, לזירה הציבורית הבוערת ביותר בישראל. שלוש רשימות חדשותיות שפורסמו במקביל בכלכליסט, בגלובס וב-TheMarker חושפות סערה תקציבית שמשלבת מאבקי כוח פנימיים, אזהרה חריגה של הרמטכ"ל, והקמת מערכת פיקוח חדשה לתקציב הביטחון. כל אלה מתרחשים בצל מלחמה מתמשכת, אי-ודאות כלכלית גלובלית והצורך לשמור על אמון השווקים במשק הישראלי.
הציר הראשון של הסערה הוא המהלך של הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר. לפי הפרסום בגלובס ובכלכליסט, פרוזנפר החליט למנות שלושה רכזים חדשים בתחומי הבינה המלאכותית, שיתוף פעולה אזורי ואסטרטגיה, אשר יהיו כפופים אליו באופן ישיר. המהלך מתואר באגף כ"מיני אגף" חדש שמעורר דאגה בקרב הסגנים הוותיקים, שחוששים כי הוא מחליש את מעמדם המקצועי ויוצר כפילויות תפקידים. המתנגדים טוענים כי ריכוז סמכויות רחב בידי הממונה, ללא דיון סדור עם הנהגת האוצר, עלול לפגוע ביכולת קבלת ההחלטות ברגע שבו המדינה זקוקה לתקציב יציב ומוסכם.
הציר השני נוגע לבשורה ארגונית מהותית: הקמת מערכת פיקוח חדשה לתקציב הביטחון. לפי הדיווח בגלובס, החשבת הכללית באוצר קידמה הסכם עם מערכת הביטחון שמטרתו לאפשר שיקוף מלא ובזמן אמת של הוצאות הצבא. במשך שנים התלונן האוצר על חוסר שקיפות בסעיפי הביטחון, ובמיוחד מאז פרוץ המלחמה, כאשר גובה ההוצאות זינק בצורה חסרת תקדים. המערכת החדשה צפויה לחייב את הצבא, השב"כ והמוסד לדווח באופן שוטף על ביצוע תקציבי, רכש ופרויקטים רב-שנתיים, מהלך שעשוי לשנות מן היסוד את האיזון בין הדרג המדיני-אזרחי לבין המערכת הצבאית.
lightbulb טיפ מהמומחה
כשמתפרסמים נתוני תקציב ביטחון חדשים, מומלץ לעקוב אחר שלושה פרמטרים מרכזיים: סעיפי הרכש הרב-שנתי, תקציבי המילואים והוצאות הפנסיה. אלה משפיעים ישירות על גובה החוב הלאומי, על ריבית בנק ישראל ועל יכולת הממשלה להמשיך ולתמוך בתוכניות חברתיות. השוואה לשנים קודמות תסייע להבין את המגמה.
הציר השלישי, ואולי הדרמטי מכולם, הוא האזהרה החריגה שהשמיע הרמטכ"ל בפורום סגור. בדיווחים שהגיעו לכלי התקשורת הכלכליים הובאה הקביעה כי "הקופה ריקה ומוכנות צה"ל נפגעת". הדברים מגיעים על רקע עלייה חדה בהוצאות המלחמה, מחסור בתחמושת, צורך ברכש מואץ של מערכות הגנה, והמשך ההתעצמות סביב הגזרה הצפונית והחזית האיראנית. הרמטכ"ל הצביע על כך שתקציב הביטחון לא הצליח להדביק את קצב ההוצאות בפועל, וכי קיים פער גדל והולך בין הצרכים המבצעיים לבין המשאבים שמאשר האוצר. בכירים במערכת הביטחון מזהירים כי ללא תוספת תקציבית מיידית, תיפגע יכולת ההרתעה הישראלית בחודשים הקרובים.
ברקע לכל אלה עומדים נתוני שכר שפורסמו ביממה האחרונה ומעצימים את הדיון. דוח השכר של מערכת הביטחון לשנים 2024-2023 חושף כי קצין צה"ל פורש בממוצע בגיל 45 עם קצבה חודשית של כ-20 אלף שקל ופנסיה מצטברת של כ-9 מיליון שקל, בעוד אלוף מקבל כ-73 אלף שקל בחודש. שיאני השכר במערכת הביטחון הם עובדי הוועדה לאנרגיה אטומית, ובתחתית הטבלה נמצא דווקא צה"ל הסדיר. הנתונים הללו מזינים מחדש את הדיון הציבורי על גודל תקציב הביטחון, על הוצאות הפנסיה הצבאית ועל הצורך ברפורמה מבנית שתאפשר גם בקרה תקציבית וגם שמירה על כושר ההרתעה.
במישור הכלכלי-הצרכני, ההשלכות של המשבר התקציבי כבר ניכרות בשטח. אגף הכלכלן הראשי באוצר פרסם ביממה האחרונה סקירה לפיה העלות המשקית של חודש מילואים מגיעה ל-68 אלף שקל, עלייה משמעותית ביחס להערכות הקודמות. הנתון מתפרסם במקביל להכרזה על תוכנית "ממילואים למפתח" שמציעה כ-20 אלף פתרונות דיור בתנאים מועדפים למשרתי מילואים, אך לפי פרסום ב-i24news, התוכנית טרם אושרה במועצת מקרקעי ישראל ואף לא עלתה לדיון בפורום המקצועי. כ-70% מהנעדרים מהעבודה בשל מילואים הם משקי בית עם ילדים, מה שמעצים את הלחץ על שוק הדיור, על הצרכנות הפרטית ועל ההכנסה הזמינה במשק.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מבקרי המהלך של פרוזנפר טוענים כי ריכוז כוח רב מדי בידי הממונה על התקציבים עלול ליצור תלות בדמות אחת ולפגוע בבקרה הפנימית. הקמת מערכת פיקוח נפרדת לתקציב הביטחון, לצד שלושת הרכזים החדשים, מעלה שאלות כבדות משקל על איזונים ובלמים, על אחריותיות תקציבית ועל עתיד המקצועי של עשרות בכירים באגף.
בשוק ההון נרשמו ביממה האחרונה תנודות חדות שמשקפות את האקלים התקציבי החדש. מניית בנק ירושלים צנחה בכ-12% בעקבות שמועות על היעדרות בנות משפחת יהלומי, אך הבנק מיהר להוציא הודעה לפיה "כספי הלקוחות בטוחים ומוגנים, אין כל חשש למעילה". במקביל, דוחותיה הכספיים של שופרסל הציגו ירידה של 34.5% ברווח הרבעוני, מה שהוביל לצניחה חדה במניה ולחששות מהאטה בצריכה הפרטית. המסחר בבורסה בתל אביב ננעל בירידות שערים, כאשר מדד ת"א 35 איבד כ-0.5% על רקע האווירה הכללית.
מעבר לים, הקשר הדוק בין המתרחש בישראל לבין המגמות הגלובליות. יו"ר הפד, קווין וורש, הצהיר בפסגת ג'קסון הול כי "יש לנו עוד עבודה לעשות בקשר לאינפלציה", מה שהוביל לזינוק בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ולירידות בוול סטריט. בנק ישראל, שמתכונן לישיבת הריבית הקרובה, נמצא בין הפטיש לסדן: מצד אחד, האינפלציה בשפל של חמש שנים, ומצד שני, הצורך לתמוך בצמיחה ולממן גירעון תקציבי שממשיך לתפוח. ההערכות בשוק הן כי החלטת הריבית עשויה ליפול לשני הכיוונים, אך הנגיד אמיר ירון הדגיש כי "הממשלה הבאה תצטרך להחזיר את החוב הלאומי למסלול של ירידה, לנהל את הוצאות הביטחון ולהשקיע בצמיחה".
בראייה רחבה יותר, הסערה התקציבית הנוכחית היא גם סיפור של אמון. הציבור הישראלי, המשקיעים המוסדיים והשווקים הבינלאומיים מסתכלים על אגף התקציבים ומנסים להבין האם המוסד הזה, שהיה במשך עשורים סמל של מקצועיות ומשמעת פיסקלית, שומר על יכולתו להוביל את ישראל גם בעת מלחמה. המהלך של פרוזנפר, הקמת מערכת הפיקוח החדשה והאזהרה של הרמטכ"ל מהווים יחדיו נקודת מפנה: הם מלמדים כי הממשלה הבאה תירש חוב לאומי גדול, תקציב ביטחון מנופח ללא פיקוח מספיק, וצורך דחוף לאזן בין הוצאות ביטחון, צרכים חברתיים וצמיחה כלכלית. הדרך שבה תנוהל הסוגייה הזו בחודשים הקרובים תקבע לא רק את גובה המסים וההטבות, אלא גם את רמת האמון של הציבור במוסדות התכנון הכלכלי של המדינה.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר, פועל להקים "מיני אגף" חדש הכולל שלושה רכזים בתחומי בינה מלאכותית, שיתוף פעולה אזורי ואסטרטגיה, שיהיו כפופים אליו ישירות. המהלך עורר התנגדות פנימית בטענה כי הוא יוצר בלבול ארגוני ומחליש את המעמד העצמאי של הסגנים הוותיקים באגף.
-
משרד האוצר ומערכת הביטחון סיכמו על הקמת מערכת פיקוח חדשה שתאפשר שיקוף מלא ובזמן אמת של הוצאות הביטחון. היוזמה, שמקדמת החשבת הכללית, נועדה להגביר את השקיפות התקציבית אחרי שנים של חוסר ודאות בניהול תקציבי הצבא והמלחמה.
-
הרמטכ"ל הציג תמונת מצב חריגה לפיה המשאבים התקציביים הזמינים לצה"ל הולכים ואוזלים, וכי הדבר פוגע במוכנות הצבא. האזהרה מגיעה על רקע הוצאות ענק על המלחמה, ההתעצמות סביב החזית הצפונית והצורך ברכש מואץ של אמצעי לחימה, תחמושת ומערכות הגנה.
-
המאבק על תקציב הביטחון משפיע בעקיפין על יוקר המחיה דרך הקצאת משאבים לדיור ציבורי, סבסוד תחבורה, הטבות למילואימניקים ושירותים חברתיים. ככל שתקציב הביטחון ימשיך לתפוח ללא פיקוח יעיל, תיאלץ הממשלה לקצץ בתחומים אזרחיים או להעלות מסים.
