תם עידן הריביות האפסיות: כך משנה נאום וורש את מפת ההשקעות הישראלית

הצהרותיו של יו"ר הבנק הפדרלי קווין וורש בכנס השנתי בג'קסון הול הכו גלים בשווקים הגלובליים, ובמיוחד בבורסה בתל אביב. וורש אותת כי הפד אינו צפוי להפחית את הריבית בקרוב, ואף הותיר פתח להעלאה נוספת כבר בספטמבר. המסר הזה, שמגיע על רקע נתוני אינפלציה מעוררי דאגה ושוק עבודה חזק, משנה באופן מהותי את מפת ההשקעות עבור החוסך והמשקיע הישראלי.

בעקבות הנאום, תשואות האג"ח הארוכות בארה"ב זינקו, הדולר התחזק מול רוב המטבעות, ובוול סטריט נרשמו ירידות שערים. נאסד"ק איבד כ-0.5%, ומדד S&P 500 סגר את המסחר בירידה. ההשפעה הורגשה היטב גם בישראל, שם מניות הטכנולוגיה המקומיות — נובה, קמטק וטאואר — רשמו ירידות חדות. המסחר בבורסה בתל אביב הסתיים במגמה מעורבת, כשמדד ת"א 35 איבד כ-0.5% בעוד מדד הבנייה זינק בכ-3.5%.

השפעת הריבית הגלובלית על השקל הישראלי

השקל ממשיך להיחלש מול הדולר, ונסחר ברמה של כ-3.46 שקלים לדולר — נקודה חלשה יחסית בשנים האחרונות. המגמה הזו מושפעת משילוב של ציפיות לריבית גבוהה בארה"ב, ומאי-ודאות פוליטית הקשורה לבחירות הצפויות בישראל. בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן פרסם סקירה לפיה תוצאות הבחירות עשויות להניע תזוזה של עד 3% בשער השקל — כלפי מעלה או מטה — בהתאם לזהות הממשלה הבאה.

בתרחיש של ניצחון לאופוזיציה, שאליו מייחס הבנק סיכוי של 55%, השקל עשוי להתחזק ב-2% עד 3%. לעומת זאת, המשך המצב הפוליטי הנוכחי עלול להותיר את המטבע המקומי תחת לחץ. המשמעות למשקיעים ברורה: חשיפה לדולר דרך מניות, אג"ח או נכסים בחו"ל הופכת אסטרטגיה רלוונטית יותר מאי פעם, במיוחד לאור הציפייה כי בנק ישראל עצמו לא צפוי להפחית ריבית בהחלטה הקרובה, כפי שהעריכו בבנק סיטי.

ראלי הפיננסים — סיפור ההצלחה של הבורסה המקומית

בניגוד למגמה המעורבת במדדים המובילים, מניות הפיננסים בתל אביב ממשיכות לרשום ביצועים מרשימים. בשלוש השנים האחרונות זינקו מניות הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות במאות אחוזים. שש חברות הביטוח הגדולות סיכמו את הרבעון השני עם רווח כולל של 4 מיליארד שקל — עלייה של 8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה המשמעותית לא הגיעה מתחומי הביטוח הגרעיני, אלא מהגדלת הפעילות הפיננסית.

בשוק מאמינים כי חברות הביטוח ימשיכו להגדיל את המעטפת הפיננסית שהן מציעות ללקוחות, ובכך להרחיב את מקורות ההכנסה שלהן. מגמה דומה נרשמת גם בבנקים, שם רווחי הריבית הגבוהים תומכים בשורת הרווח. עם זאת, השאלה המרכזית היא האם הראלי מיצה את עצמו או שמדובר רק בהתחלה. חלק מהאנליסטים מצביעים על כך שהמכפילים הנוכחיים עדיין סבירים ביחס לפוטנציאל הרווח, בעוד אחרים מזהירים מפני תיקונים אפשריים במקרה של האטה כלכלית.

אג"ח להמרה — הלהיט של השנה

בצל הריבית העולה, אגרות חוב להמרה של חברות טכנולוגיה הפכו לאחד מהמוצרים הפיננסיים המבוקשים ביותר. מתחילת השנה הונפקו אג"ח להמרה של חברות טכנולוגיה בהיקף של כ-70 מיליארד דולר — עלייה של למעלה מ-50% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. המכשיר הזה מאפשר לרוכשים ליהנות משני העולמות: הגנה יחסית של אג"ח מחד, ופוטנציאל תשואה דמוי מניות מאידך.

ההיענות הגבוהה להנפקות מעידה על תיאבון המשקיעים לנטילת סיכונים מבוקרת בסביבת ריבית גבוהה. עם זאת, מומחים מזהירים כי איכות העסקאות תלויה במיוחד בצד שבו נמצא המשקיע — חברות מנפיקות נהנות מריבית אפסית או נמוכה מאוד, בעוד שהמשקיעים נוטלים על עצמם סיכון אשראי וסיכון מנייתי. בנק לאומי, למשל, השלים לאחרונה הנפקה נוספת של אג"ח מגובות משכנתאות בחו"ל בהיקף של 750 מיליון יורו — זו הפעם השנייה השנה שהבנק פונה לשוק הבינלאומי, בדירוג גבוה מזה של מדינת ישראל.

דוחות הרבעון השני — תמונה מעורבת בשוק המקומי

עונת הדוחות לרבעון השני מציגה תמונה מורכבת בבורסה המקומית. שופרסל, אחת המניות הנסחרות במדד ת"א 35, איבדה כ-7.3% מערכה לאחר פרסום דוחות חלשים. הרווח הנקי ירד ב-14% במחצית הראשונה, והמכירות בחנויות זהות ירדו ב-2%, נתון חריג בענף שבו מתחרותיה רשמו עליות. לעומתה, אאורה הנדל"ן זינקה בכ-9% לאחר שפרסמה רווח נקי של 48.5 מיליון שקל, והודיעה על חלוקת דיווידנד של 25 מיליון שקל.

בענף הנדל"ן המניב רשמה רבוע כחול נדל"ן עלייה של 14% ב-NOI לכ-109 מיליון שקל, והודיעה על הרחבת פעילות לתחום הלוגיסטיקה וחוות השרתים. מניית קבוצת אקרשטיין, לעומת זאת, התרסקה בעקבות דוחות חלשים שהציגו ירידה של 86% ברווח הנקי, במקביל להחלטת הדירקטוריון להדיח את המנכ"ל עמית לנג פחות משנה לאחר שמונה לתפקיד. בנו של בעל השליטה, צביקה אקרשטיין, מונה למנכ"ל במקומו. גם חברת בסט ממשיכה להסתבך, כאשר הבודק המיוחד גילה כי 2.2 מיליון שקלים מכספי החברה שימשו לעבודות פרטיות של בעלי השליטה, מה שיוביל לתיקון הדוחות הכספיים.

מניות הטכנולוגיה הישראליות — בין וול סטריט לביצועים בינלאומיים

אנבידיה, שמנייתה משפיעה באופן ישיר על המניות הישראליות בתחום השבבים, הוסיפה לשווי השוק שלה למעלה מ-400 מיליארד דולר ביום אחד — שיא חסר תקדים. נתונים שנחשפו בשיחת המשקיעים הצביעו על כך שהכנסות חטיבת התקשורת הישראלית של אנבידיה, המבוססת על טכנולוגיות מלאנוקס, הסתכמו בכ-17.5 מיליארד דולר ברבעון השני — נתון המדגיש את החשיבות של הפעילות הישראלית לענקית השבבים.

עם זאת, לא כל החברות נהנות מהרוח הגבית. קווליטאו רשמה ירידה של 7% לאחר שדיווחה על שחיקה ברווח התפעולי, למרות גידול בהכנסות. המנכ"ל ציין בשיחת המשקיעים כי מלחמת הסחר הביאה להכנסת חלק מלקוחות החברה בסין לרשימת החברות האסורות למסחר עם חברות אמריקאיות, וכי מדובר במקור לדאגה אמיתית. חברת הסייבר קראודסטרייק וחברת אוקטה, לעומת זאת, סיפקו דוחות חיוביים שתרמו לעליות במגזר הסייבור. במקביל, פייפאל צנחה בעקבות הידיעה כי חברות סטרייפ ואדוונט נסוגו מרכישתה, מהלך שמעלה סימני שאלה לגבי עתידה של ענקית התשלומים.

דמי הניהול בפנסיה — סיפור שכל חוסך חייב להכיר

במקביל לתנודות בשווקים, סוגיה צרכנית חשובה עולה מתחום הפנסיות: למעלה ממיליון ישראלים משלמים דמי ניהול מקסימליים בקרנות הפנסיה. למרות שדמי הניהול ירדו לאורך השנים, כ-70 אלף עמיתים פעילים בקרנות וכמיליון חשבונות לא פעילים משלמים פי ארבעה מהממוצע. הנתון הזה חשוב במיוחד בתקופה שבה רווחי ההשקעות גבוהים יותר, אך העמלות ממשיכות לכרסם בתשואה נטו של החוסכים.

בעוד שבתי השקעות מסוימים מציגים ביצועים מרשימים בקרנות הגמל, ענף הגמל כולו חווה מעברי כספים משמעותיים. אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 1.7 מיליארד, בעוד שמיטב, כלל, הראל ומגדל גייסו יותר ממיליארד שקל כל אחד. התחרות הגוברת בענף עשויה בסופו של דבר להוביל להורדת דמי ניהול, אך בינתיים מומלץ לחוסכים לבחון מחדש את תנאי הקרן שלהם ולשקול מעבר לקרן משתלמת יותר. הסיפור הזה מדגיש כי גם בתקופה של ראלי בשווקים, העלויות הנסתרות יכולות להוות גורם משמעותי בקביעת התשואה הסופית של החוסך הישראלי.