רעידת אג"ח עולמית מאותתת לבנקים המרכזיים: הריביות יצטרכו לעלות

המסר ששוקי האג"ח העולמיים שולחים לבנקים המרכזיים בימים אלה חד וברור: גם אם תרצו, לא תוכלו להמשיך להחזיק את הריבית ברמות הנמוכות הנוכחיות. עלויות המימון הגלובליות טיפסו לרמות הגבוהות ביותר שלהן זה עשורים, והמשמעות עבור הצרכן הישראלי עשויה להיות משמעותית הרבה יותר ממה שנדמה במבט ראשון, שכן גל ההתייקרות הזה מגיע במקביל להתחזקות הדולר מול השקל.

עליות התשואה משנות את מפת הסיכונים הגלובלית

תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, באירופה וביפן רשמו בימים האחרונים עליות חדות שמשקפות את התפיסה המשתנה בשווקים. התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים התקרבה שוב לרמות שמתחילות להכביד על השווקים, ואילו באירופה התשואות עלו במקביל על רקע הציפיות להעלאות ריבית נוספות בגוש האירו. ביפן, הבנק המרכזי מתמודד עם תהליך היציאה ממדיניות הריבית השלילית, והשווקים כבר מתמחרים העלאת ריבית גם שם בשבועות הקרובים.

האנליסטים בוול סטריט ובבנקי ההשקעות הגדולים מציינים כי התנודתיות הנוכחית אינה תופעה חולפת. השילוב בין נתוני תעסוקה חזקים בארה"ב שמקטינים את הציפייה להורדת ריבית מהירה, גירעונות תקציביים מתרחבים בכלכלות המערביות ומחירי אנרגיה גבוהים בשל המתיחות הגיאופוליטית, יוצרים לחץ מתמשך על מחירי האג"ח. המשמעות הישירה היא שהבנקים המרכזיים ייאלצו לקבל החלטות קשות יותר בחודשים הקרובים, כאשר הציפייה המסתמנת היא להעלאות ריבית נוספות ולא להורדות.

ההשפעה על ישראל: יוקר היבוא, המשכנתאות ושער הדולר

כאשר תשואות האג"ח האמריקאיות עולות, הדולר מתחזק באופן גלובלי, והשקל נמצא תחת לחץ. במקביל, מוצרים רבים בישראל מיובאים או תלויים במטבע חזק, ולכן עלייה בשער הדולר מתורגמת במהירות ליוקר מחיה. המשמעות המיידית ביותר היא בתחום האנרגיה והדלק, שכן הנפט נסחר בדולרים וכל התייקרות מתגלגלת ישירות לכיס של הצרכן הישראלי. נזכיר כי גם בימים אלה, למרות ההוזלה הצפויה במחיר הדלק בעקבות הורדת מס הבלו, מחיר הנפט הגלובלי נותר גבוה ומגביל את הירידה.

ההשפעה השנייה והחשובה לא פחות היא על שוק המשכנתאות. אם הפד יעלה את הריבית כפי שהשווקים מתמחרים, בנק ישראל יתקשה להתעלם מהמגמה. הצרכן הישראלי שמתכנן רכישת דירה או מחזיק במשכנתא עם מרכיב משתנה עלול לגלות כי ההחזר החודשי שלו יושפע מהמגמה העולמית. זאת ועוד, גם עלויות האשראי לעסקים צפויות לעלות, מה שעשוי להוביל להאטה בהשקעות ולהשפעה על שוק העבודה בטווח הבינוני.

מדוע המגמה הנוכחית שונה מהפעמים הקודמות

בניגוד למשברי אג"ח קודמים, הפעם מדובר בתופעה רב-ממדית שמקורה בכמה גורמים בו-זמניים. ראשית, הגירעונות התקציביים בארה"ב הגיעו לרמות שלא נראו מאז מלחמת העולם השנייה, והמשקיעים מביעים את אי-האמון שלהם באמצעות דרישה לתשואות גבוהות יותר. שנית, המתיחות הגיאופוליטית עם איראן וההתרעות ההדדיות בין וושינגטון לטהרן מעלים את פרמיית הסיכון הגיאופוליטי בכל הנכסים. שלישית, הביקוש המוסדי העצום לתשואה גבוהה יותר בעידן של הזדקנות האוכלוסייה במערב יוצר תחרות על מקורות תשואה.

הבנקים המרכזיים, ובראשם הפד האמריקאי, מצויים בפינה מורכבת. מצד אחד, הם רוצים לתמוך בצמיחה ולהקל על חוב הממשלות. מצד שני, הם נדרשים לשמור על אמינותם מול השווקים שמאותתים כי המדיניות הנוכחית אינה בת-קיימא. הנשיא טראמפ אף הגביר את הלחץ כאשר איים לראשונה מאז מינויו של קווין וורש לפעול נגד הפד, מה שמוסיף מימד פוליטי לדיון המקצועי גרידא. במקביל, הבנק המרכזי האירופי צפוי להעלות ריבית בקרוב, מה שמעצים את הלחץ על כלכלות מתפתחות כמו ישראל.

ההשלכות על שוק ההון הישראלי וההשקעות הזרות

למרות המגמה השלילית בשווקי האג"ח, נתון מעניין שעלה בימים האחרונים מצביע על כי ההשקעות הזרות בישראל הגיעו לשיא של כל הזמנים, עם יותר מעשרים ושישה מיליארד דולר שהוזרמו למשק. הצלבת הנתונים הזו מעלה שאלה מעניינת: האם המשקיעים הזרים רואים בישראל הזדמנות דווקא בתקופת התנודתיות, או שמדובר בגל השקעות שצפוי להיעצר? הבורסה בתל אביב רשמה בתקופה האחרונה עליות, ומחקר רשות ניירות ערך הראה כי המעבר למסחר בימי שישי הכפיל את המחזורים והגדיל את חלקם של הזרים פי שניים וחצי.

מבט קדימה: ההחלטה הגורלית של הפד בשבוע הבא

הציפייה בשווקים כעת היא כי נתוני האינפלציה בארה"ב, שיפורסמו בימים הקרובים, יכריעו את כיוון ההחלטה של הפד. אם הנתונים יצביעו על התמתנות באינפלציה, ייתכן שהפד יבחר להמתין עם העלאת הריבית. אך אם האינפלציה תמשיך לעלות, במיוחד על רקע מחירי הנפט הגבוהים, הפד עלול להאיץ את הצעדים. במקביל, עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה עם דיווחים של אורקל ואדובי שצפויים לספק רמזים נוספים על מצב הכלכלה הריאלית.

עבור הצרכן הישראלי, המשמעות היא שיש להתכונן לתקופה של יוקר מחיה מתמשך. השילוב בין דולר חזק, מחירי אנרגיה גבוהים וריביות עולות יוצר סביבה שבה ההוצאה המשפחתית צפויה לגדול. מומלץ לעקוב אחר ההחלטות הבאות של הפד והבנק האירופי, ולהיערך בהתאם מבחינת תזרים המזומנים המשפחתי, החזרי המשכנתאות וההלוואות הצרכניות. בנוסף, כדאי לשים לב להחלטות הקרובות של בנק ישראל שיידרש לאזן בין תמיכה בצמיחה לבין יציבות המטבע המקומי.

בטווח הרחוב יותר, השאלה הגדולה היא האם הבנקים המרכזיים יצליחו להחזיר את האינפלציה ליעד ללא מיתון משמעותי. ההיסטוריה מלמדת כי מלחמות נגד אינפלציה נגמרו לרוב בנפילות כלכליות חדות, אך הפעם הממשלות נמצאות בעמדת חוב גרועה יותר מבעבר, מה שמגביל את היכולת שלהן להגיב באמצעות תמריצים פיסקליים. השווקים מסמנים שגם הבנקים המרכזיים אינם יכולים להמשיך להתעלם מהמציאות החדשה, וכי גל העלאות הריבית הנוכחי הוא רק ההתחלה של מהפך מבני במדיניות הכלכלית הגלובלית.