המסחר ביום שישי הזניק את הבורסה בתל אביב: מחזורים כפולים וזרים שמילאו 38% מהפעילות
מחקר של רשות ניירות ערך חושף כי המעבר ממסחר ביום ראשון ליום שישי הכפיל את המחזור היומי הממוצע, צמצם את מרווחי הקנייה והמכירה, ומשך משקיעים זרים שחלקם במחזור זינק פי 2.5
המעבר של בורסת תל אביב למסחר ביום שישי עיצב מחדש את מאפייני הפעילות בשוק ההון המקומי, והותיר חותם ברור על מחזורי המסחר, הנזילות והרכב המשקיעים. מחקר של רשות ניירות ערך, שנערך על ידי הכלכלנית הראשית פרופ' מרים שוורץ-זיו וסגנה גיא סבח, מציג תמונה שבה יום שישי הפך לאחד הערוצים המשמעותיים ביותר להזרמת הון ולחיבור השוק המקומי למסחר הגלובלי. לפי הממצאים, המחזור היומי הממוצע ביום שישי הוכפל והגיע לכ-2.6 מיליארד שקל, לעומת כ-1.3 מיליארד שקל בלבד בימי ראשון טרם השינוי.
מדובר בקפיצה חדה שאינה מוסברת רק בגידול הכללי של הבורסה, שכן בימי שני עד חמישי נרשמה עלייה צנועה יחסית של כ-43% במחזורים בתקופה הנבדקת. הכפלת המחזורים ביום המסחר שהוחלף מעידה על כך שהמהלך יצר ערוץ פעילות עצמאי חדש, ולא רק הסיט פעילות מימים אחרים בשבוע. משמעות הדבר היא שהשוק המקומי הרחיב את בסיס הסוחרים בו, והגדיל את היקף העסקאות היומי באופן שמשפיע ישירות על עומק השוק ועל יכולת הביצוע של המשקיעים.
משקיעים זרים שמילאו את המסך
אחד הנתונים הבולטים במחקר עוסק בפעילות המשקיעים הזרים, שחלקם במחזור המסחר ביום שישי קפץ מ-15.3% ל-38.2% – זינוק של פי 2.5 בתוך תקופה קצרה יחסית. נתון זה חשוב במיוחד משום שהוא מאשר את ההנחה שהתאמת לוח הזמנים לשווקים הבינלאומיים אכן משכה הון זר לבורסה המקומית, ולא רק שינתה את הרכב הפעילות בתוך השבוע. המשמעות המעשית היא שהשוק הישראלי הפך נגיש יותר לקרנות גידור, למנהלי נכסים בינלאומיים ולמשקיעים מוסדיים שניהלו בעבר את פעילותם רק בימי המסחר המקובלים בעולם.
trending_up המגמה החדשה בשוק המקומי
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
במקביל, מהירות המחזור ביום שישי עלתה ב-58% לעומת ימי ראשון, זינוק חד לעומת עלייה של 14% בלבד בשאר ימי המסחר. מדד זה משקף את עומק הפעילות ואת הקצב שבו מתבצעות עסקאות גדולות, ומעיד על כך שהיום הנוסף משמש לא רק כנקודת פתיחה וסגירה של פוזיציות, אלא כיום מסחר פעיל במלוא מובן המילה. עבור משקיעים מקומיים, המשמעות היא שניתן לבצע עסקאות גדולות בעלויות נמוכות יותר ובפחות השפעה על המחיר.
מרווחים שהצטמצמו – הקטנת עלויות המסחר
מרווח הקנייה והמכירה (Bid-Ask Spread) – אחד המדדים המרכזיים להערכת נזילות בשוק – הצטמצם ביום שישי מ-0.48% לכ-0.43%, ירידה של כ-11%. מרווצים נמוכים יותר משמעותם עלויות מסחר זולות יותר למשקיעים, ומשקפים נזילות טובה יותר בכל נקודת זמן נתונה. עבור המשקיע הקטן, הדבר מתבטא בעלויות כניסה ויציאה נמוכות יותר מהשוק, ועבור המשקיע המוסדי – ביכולת לבצע עסקאות גדולות מבלי להשפיע באופן משמעותי על המחיר.
שילוב הנתונים – מחזור כפול, מהירות מסחר גבוהה, מרווחים צרים יותר וחלק גדול של משקיעים זרים – מצביע על כך שיום שישי הפך ליום מסחר בעל עומק ונזילות משמעותיים, ולא ליום טכני גרידא. יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, התייחס לממצאים וציין כי המחקר ממחיש את הערך האסטרטגי שבחיבור השוק המקומי למסחר הבינלאומי, וכי הרשות תמשיך לקדם מהלכים שיבססו את מעמדה של הבורסה כנקודת גישה אטרקטיבית להון גלובלי.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
חרף הנתונים המרשימים, יש לזכור כי המחקר אינו מפרט עד כמה ניתן לייחס את השיפור למעבר ליום שישי לבדו, בנפרד משינויים אחרים שחלו בתנאי השוק. כמו כן, ריכוז מחזור גבוה ביום אחד עשוי ליצור תלות במשקיעים זרים שמאופיינים בפעילות תנודתית.
תעשיית קרנות הנאמנות ברקע: 850 מיליארד שקל בנכסים
הממצאים על המסחר ביום שישי מגיעים על רקע נתונים שפורסמו במקביל על תעשיית קרנות הנאמנות, שחצתה את רף 850 מיליארד השקלים בנכסים מנוהלים – תוספת של כ-50 מיליארד שקל בתוך חצי שנה בלבד, וזינוק דרמטי מ-351 מיליארד שקל במרץ 2021. מדובר בביטוי להבעת אמון של הציבור בשוק ההון, אך גם במגמה שבה חלק ניכר מהגידול נובע מעליות שערים ולא רק מהזרמת כספים חדשים.
בתוך כך, הקרנות הכספיות רשמו נסיקה חסרת תקדים של כ-914% בנכסיהן – מ-21 מיליארד שקל ל-213 מיליארד שקל – והן מהוות כיום כרבע מסך התעשייה. גם הקרנות הפסיביות (מחקות וקרנות סל) רשמו גידול של 145% ומנהלות כ-373 מיליארד שקל, בעוד שהקרנות האקטיביות המסורתיות מאבדות נתח שוק וירדו מ-51% ל-31% מסך הנכסים. נתונים אלו ממחישים את השינוי בהרגלי ההשקעה של הציבור הישראלי, שמעדיף כלים סחירים ונגישים – בדיוק מהסוג שמושפע ישירות מהמגמות שתוארו במחקר המסחר ביום שישי.
האם המגמה תישמר?
השאלה המרכזית שעולה מהמחקר היא האם השיפור בנזילות ובהשתתפות הזרים יישמר לאורך זמן, או שמדובר בתופעה זמנית הקשורה לתקופת ההסתגלות של השוק ללוח הזמנים החדש. הנתונים שנמסרו אינם מפרטים עד כמה ניתן לייחס את השיפור במחזורים למעבר ליום שישי בלבד, בנפרד משינויים מקרו-כלכליים אחרים שחלו בתקופת המחקר. עם זאת, העובדה שחלקם של הזרים עלה מבלי שפעילותם בשאר ימי השבוע נפגעה מחזקת את ההערכה כי מדובר בגידול אמיתי בבסיס המשקיעים.
עבור המשקיע הישראלי, המסקנה המעשית ברורה: הבורסה המקומית מציעה כעת סביבת מסחר עמוקה יותר, עם עלויות נמוכות יותר ועם נגישות גדולה יותר לזרים – מה שעשוי להתבטא בטווח הארוך גם בשיפור התמחור של מניות מקומיות ובהפחתת תנודתיות יתר. יחד עם זאת, ריכוז פעילות גבוה בידי משקיעים זרים עלול להגביר את הרגישות של השוק לאירועים גלובליים, ולכן המעקב אחר הרכב המשקיעים ביום שישי יהיה קריטי גם בחודשים הבאים.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
המחזור היומי הממוצע ביום שישי הוכפל לכ-2.6 מיליארד שקל לעומת כ-1.3 מיליארד שקל בימי ראשון, מהירות המחזור עלתה ב-58%, ומרווחי הקנייה-מכירה הצטמצמו מ-0.48% ל-0.43%.
-
חלקם של המשקיעים הזרים במחזור המסחר ביום המסחר שהוחלף קפץ מ-15.3% ל-38.2%, פי 2.5, מבלי שפעילותם בשאר ימי השבוע נפגעה.
-
המחקר נערך על ידי פרופ' מרים שוורץ-זיו, הכלכלנית הראשית של רשות ניירות ערך, יחד עם גיא סבח, סגן הכלכלנית הראשית.
-
המחקר מצביע על שיפור מובהק בנזילות ובהשתתפות הזרים ביום שישי, אך המבחן האמיתי יהיה בשימור המגמה לאורך זמן ולא רק בתקופה הסמוכה לשינוי.