הדולר צונח מתחת ל-3 שקלים, המדדים בעליות: התפנית הדרמטית בשוק ההון הישראלי

שוק ההון הישראלי חווה ביממה האחרונה תנודות חדות ומורכבות, כאשר הדולר נחלש מתחת לרף 3 שקלים לראשונה זה תקופה ארוכה, הבורסה בתל אביב רשמה עליות חדות במיוחד במדדי הביטוח והפיננסים, והמשקיעים ממתינים במתח להחלטת הריבית הצפויה של בנק ישראל. המהלך הדרמטי בשער החליפין מגיע על רקע שילוב של גורמים מקומיים ובינלאומיים, בהם המתיחות הגיאופוליטית המוגברת עם איראן, הציפיות להורדת ריבית נוספת, והדוחות הכספיים שמפרסמות החברות הגדולות במשק.

השקל מתחזק: הדולר צולל מתחת ל-3 שקלים

הדולר האמריקאי נסחר ברמה של 3.01 שקלים, ירידה של כ-0.5% מהמטבע המקומי, וזאת לאחר שנסחר ברף 3.50 שקלים בתחילת התקופה הנוכחית. ההתחזקות המשמעותית של השקל מגיעה על רקע מספר גורמים: ציפיות המשקיעים להורדת ריבית נוספת של בנק ישראל בישיבה הקרובה, נתוני אינפלציה מקומיים נמוכים יחסית, והמשך הזרמת ההשקעות הזרות לשוק המקומי. כלכלני השווקים מצביעים על כך שהמגמה הנוכחית עשויה להימשך, אם כי היא תלויה בהחלטות הריבית הצפויות הן של בנק ישראל והן של הפד האמריקאי.

ההשפעה על המגזרים השונים

התחזקות השקל משפיעה באופן שונה על מגזרי המשק השונים. חברות יצואניות, הנהנות מכך שהכנסותיהן נמדדות בדולרים אך הוצאותיהן בשקלים, עלולות להיפגע מהירידה בשער החליפין. מנגד, יבואניות וצרכנים נהנים מכוח קנייה מוגבר, במיוחד במוצרים מיובאים כמו דלק, מזון וטכנולוגיה. חברות התעופה והתיירות היוצאת נמצאות גם הן בעמדת נחיתות, בעוד שחברות הקמעונאות והמזון המקומיות עשויות לראות שיפור ברווחיות.

הבורסה בתל אביב בעליות: מדד הביטוח מזנק

המסחר בבורסה בתל אביב ננעל בעליות חדות, כאשר מדד תל אביב 90 התחזק בכ-0.9% ומדד הביטוח זינק בשיעור מרשים של כ-3.3%. עליות אלה מגיעות לאחר תקופה של תנודתיות גוברת בשווקים הגלובליים, והן משקפות את הביטחון המסוים של המשקיעים המקומיים בעתיד הכלכלה הישראלית. מניות הבנקים הגדולים בלטו אף הן בעליות, כאשר המגזר הפיננסי כולו נהנה מהתחזקות.

המניות שבלטו לחיוב ולשלילה

בין המניות שבלטו לחיוב ניתן למצוא את מניות חברות הביטוח הגדולות, שרשמו עליות של מספר אחוזים לאחר פרסום דוחות כספיים חיוביים. מנגד, רשת הסופרמרקטים הגדולה שופרסל איבדה כ-11% מהשווי שלה בתוך יומיים בלבד לאחר פרסום הדוחות, על רקע חששות מהמשך הירידה בהכנסותיה למרות צעדי ההתייעלות שהטמיעו האחים יוסי ושלומי אמיר, בעלי השליטה בחברה. מניות הנדל"ן והתוכנה רשמו ירידות, ואילו המניות הביטחוניות המשיכו למשוך עניין מצד המשקיעים.

המתנה להחלטת הריבית של בנק ישראל

הנגיד עומד בפני החלטת ריבית לא פשוטה בימים הקרובים. מצד אחד, אינפלציה נמוכה יחסית ושקל חזק תומכים בהורדת ריבית נוספת, אך מהצד השני, המסר הניצי שמשדר יו"ר הפד קווין וורש מוושינגטון וההקשחה המוניטרית באירופה משנים את המשוואה. המשמעות היא שהורדת ריבית מקומית עלולה להפוך לסיכון, במיוחד כשהבנקים המרכזיים הגדולים בעולם מאותתים על הידוק מדיניות. המשקיעים מצפים לאותות ברורים מהנגיד לגבי כוונותיו להמשך השנה.

ההשפעה הצפויה על השווקים

החלטת הריבית הצפויה צפויה להשפיע באופן משמעותי על כל מגזרי השוק. הורדת ריבית תומכת בדרך כלל במניות הבנקים והנדל"ן, אך עלולה להחליש עוד יותר את השקל. מנגד, הותרת הריבית ללא שינוי תחזק את השקל אך עלולה לפגוע בפעילות העסקית. כלכלנים מצביעים על כך שההחלטה תהיה תלויה בנתוני המאקרו שיתפרסמו בימים הקרובים, ובמיוחד בנתוני התעסוקה והצריכה הפרטית.

הסלמה גיאופוליטית והשפעתה על השווקים

הסלמה לילית בין ארה"ב ואיראן טרפה את הקלפים בשווקים הגלובליים ויצרה תנודתיות גם בשוק הישראלי. נפט מסוג ברנט טיפס מעל רף ה-90 דולר לחבית, מה שמשפיע ישירות על ישראל כיבואנית אנרגיה. בוול סטריט העלו את ההימור על העלאת ריבית בארה"ב, מה שמחזק את הדולר ברמה הגלובלית אך באופן פרדוקסלי דווקא מחליש אותו מול השקל. המסחר באסיה התנהל במגמה מעורבת, והבורסות באירופה רשמו ירידות מתונות.

המלחמה באיראן: שישה חודשים של לחימה

ב-28 בפברואר תקפו ארה"ב וישראל יעדים באיראן, ומאז חלפו כמעט שבעה חודשים של לחימה. הפחד המיידי בשווקים היה תרחיש קלאסי של סגירת מיצר הורמוז ומשבר נפט עולמי, תרחיש שלא התממש במלואו, אך השפיע על מחירי האנרגיה ועל הציפיות לאינפלציה גלובלית. שוק ההון הישראלי למד לחיות עם המציאות החדשה, והמחיר ששילם עד כה הוא בעיקר בתחום העלייה בפרמיית הסיכון ובתנודתיות המוגברת.

מהפכת קרנות הנאמנות: 850 מיליארד שקל בנכסים

תעשיית קרנות הנאמנות בישראל רושמת שיא חדש, כאשר היקף הנכסים המנוהל בה חצה את רף 850 מיליארד השקלים. מדובר בתוספת של כ-50 מיליארד שקל בתוך חצי שנה בלבד, וזינוק דרמטי מ-351 מיליארד שקל במרץ 2021. הגידול החד מונע משילוב של עליות שערים מתמשכות בשוקי המניות בארץ ובסביבה הבינלאומית, לצד כניסה מוגברת של משקיעים פרטיים חדשים שנמשכו למגמה החיובית.

הקרנות הכספיות מובילות את הצמיחה

הזינוק המשמעותי ביותר נרשם בקרנות הכספיות, שרשמו נסיקה חסרת תקדים של כ-914% בנכסיהן בחמש השנים האחרונות, מ-21 מיליארד שקל ל-213 מיליארד שקל. הסיבה העיקרית היא סביבת הריבית הגבוהה בשנים האחרונות, שהפכה את הקרנות הכספיות לחלופה אטרקטיבית לפיקדונות הבנקאיים. כיום הן מהוות כ-25% מסך התעשייה, אך הן רגישות מאוד לכל שינוי עתידי במדיניות הריבית.

המעבר להשקעה פסיבית: שינוי פני השוק

הקרנות הפסיביות, קרנות מחקות וקרנות סל, רשמו גידול של 145% בתקופה הנסקרת ומנהלות כיום כ-373 מיליארד שקל. העדפת הציבור לעקוב אחר מדדים במקום להסתמך על ניהול אקטיבי שוחקה את נתח השוק של הקרנות המסורתיות, שירד מ-51% ל-31% מסך הנכסים. מגמה זו משקפת שינוי תרבותי עמוק בקרב המשקיעים הישראלים, שמחפשים פתרונות השקעה זולים ונגישים יותר.

המאבק על הכסף: בנקים מול בתי השקעות

במקביל לצמיחת קרנות הנאמנות, מתנהל מאבק חריף בין הבנקים לבתי ההשקעות על כספי הלקוחות. לקוחות שמנסים להעביר כספים מהבנק לבית השקעות מדווחים על עיכובים, דרישה להגיע לסניף ושיחות שימור אגרסיביות. בתי ההשקעות פנו לרגולטורים בטענה לפגיעה בתחרות מצד הבנקים, שרואים בהעברת הכספים איום על הכנסותיהם. העמלות משוק ההון היו יותר משליש מהכנסות הבנקים מעמלות בשנה החולפת, מה שמסביר את ההתנגדות העזה.