הפד חוזר להעלות ריבית לראשונה מזה שלוש שנים: וול סטריט סופגת מכה והשווקים בעולם בטלטלה

הבוקר הגדול בשווקים העולמיים הסתיים בצורה שהעיד על תפנית של ממש במדיניות המוניטרית האמריקאית: הפדרל ריזרב העלה את הריבית ב-0.25% לטווח של 3.75%-4.00%, בהעלאה הראשונה מזה יותר משלוש שנים. ההחלטה, שהתקבלה כצפויה ברובה, נבעה משילוב של שני גורמים מרכזיים: זינוק חד במחירי הנפט שחצו בימים האחרונים את רף 100 הדולר לחבית, ומדד מחירים חם באוגוסט שהעיד כי האינפלציה בארה"ב אינה דועכת בקצב שהבנק המרכזי קיווה לו. יו"ר הפד קווין וורש נדרש להסביר את המהלך ובהיר כי "הסרנו הרחבה מוניטרית, הכלכלה מתחזקת" – משפט שנתפס בשוק כהכרזה על סוף עידן ההקלות.

השוק, שציפה להחלטה בסבירות גבוהה, כלל לא ציפה למסר שהגיע בעקבותיה. בפד אותתו כי צפויה העלאת ריבית נוספת עוד השנה, ובשוק חוזי העתיד מתומחרות בסבירות של יותר מ-92% העלאה נוספת בישיבה הקרובה. וול סטריט, שנפתחה באופטימיות זהירה, התהפכה לחלוטין במהלך המסחר: הדאו ג'ונס צלל לשפל של שלושה חודשים, ה-S&P 500 נחלש ב-0.5%, ומדד הפחד זינק ביותר מ-5%. המסחר בסקטור הבנקים רשם את היום הגרוע שלו מאז פברואר, בעקבות החשש שהמשך ההידוק המוניטרי ידכא את הביקוש לאשראי ויגדיל את הפסדי השערוך בתיקי אג"ח של המערכת הבנקאית.

תשואות האג"ח בשיא של 19 שנה: הדרמה בשוק האג"ח

אולי הנתון המצמרר ביותר מתוך כל התפתחויות היומיים הוא רמת התשואה על אג"ח הממשלה האמריקאי ל-10 שנים, שטיפסה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2007 – למעלה מ-5%. עליית התשואות אינה מסתגרת בארה"ב בלבד: היא מתפשטת ליפן ולאירופה, ומשנה את החשבון הפנימי של כל משקיע בעולם. כאשר אג"ח ממשלתי ללא כמעט סיכון מציע תשואה דו-ספרתית גבוהה לטווח הארוך, מחירי המניות נדרשים לספק תשואה גבוהה יותר כדי להצדיק את הסיכון – והמשמעות היא לחץ יורד על מכפילים, במיוחד על מניות הצמיחה האמריקאיות.

דווקא בתחום שהוביל את השווקים בשנה וחצי האחרונות – הבינה המלאכותית – נרשמו ביממה האחרונה תנודות עזות במיוחד. קריאתם של בכירי הבינה המלאכותית המלאכותית להגבלות רגולציה על המודלים הובילה לצניחה חדה במניות הטכנולוגיה: פאלו אלטו זינקה קודם לכן ב-13%, מארוול איבדה 7%, אינטל נפלה ב-5.5% ו-ARM נפלה ב-10%. אולם בניגוד למגמה, החששות ההפוכים – מאיאום סייבר – קיפצו דווקא את מניות הסייבר, וקראודסטרייק, פאלו אלטו וזיסקלייר מזנקות בשיעורים דו-ספרתיים. במקביל, דיווח על מגעים בין אינטל ל-SK Hynix לייצור שבבי זיכרון בארה"ב הקפיץ את מניית אינטל, והראה כי גם בתוך הטלטלה יש תנועות חדות בשני הכיוונים.

מה הניע את הפד לפעול דווקא עכשיו

התשובה נעוצה בשילוב של אנרגיה ואינפלציה. מחירי הנפט, שבעקבות המתיחות הגיאופוליטית והתקפות על תשתיות אספקה כמו צינור הנפט המזרח-מערבי, קפצו לרמות של 105 דולר לחבית בברנט ומעל 100 דולר ב-WTI. עליית מחירי האנרגיה מתגלגלת תוך שבועות למדדי מחירי הצרכן, והפד, שנמנע מלפעול במשך שלוש שנים, מצא עצמו עם תשואות אג"ח גבוהות מדי, עם אינפלציה שעולה מעל הציפיות, ועם יוקרת אשראי שהולכת ומתרחבת. במיטב בשוק מעריכים כי ההקשחה במסרי הפד העלתה את ציפיות הריבית אף אם האינפלציה הליבה עצמה ירדה – הפד נדרש להרגיע את השווקים ולהוכיח נחישות מול מחירי אנרגיה שאינם מראים סימני התאוששות.

השפעות על הכיס הישראלי: דולר, מט"ח ושוק ההון בת"א

ההשפעה של התפנית המוניטרית מגיעה גם לכיס של המשקיע והצרכן הישראלי. הדולר האמריקאי, שנסחר בתנועה חדה מול סל המטבעות המובילים בעקבות העלייה בציפיות הריבית, מזנק לשיא של חודש וחצי, ובשוק המקומי נסחר סביב 3.05 שקלים לאחר שעלה ב-0.4% במסחר. עבור יבואנים, משפחות שרוכשות מוצרים מתומחרים בדולר, וחברות ישראליות שגייסו חוב דולרי – מדובר בעליית עלויות ישירה. מנגד, החיזוק של הדולר פוגע בצורה ישירה במשקיעים המקומיים שנחשפו לנכסים דולריים בתיקי הפנסיה והגמל שלהם, ומסייע לתשואות הנכסים הזרים בתיקים האישיים.

שוק ההון המקומי התנהל בכיוון הפוך מוול סטריט ביום עסקים אחד: לאחר פרסום נתוני האינפלציה בישראל שעמדו בתחזיות, מדדי ת"א 35 ות"א 125 טיפסו בעד 1.3%, כשמניות הקלינטק והטכנולוגיה מובילות את העליות. מניות כמו דוראל וטאואר קפצו בבורסה בתל אביב, והשקל התחזק מול הדולר. ג'פריס, בית ההשקעות האמריקאי, המשיך להוביל את האופטימיות לגבי מניות הבנקים הישראליים והעלה את המלצתו על מניית הפועלים מ"החזק" ל"קנייה" עם מחירי יעד בפרמיות דו-ספרתיות – מסר שמתבסס על רווחיות גבוהה, איכות אשראי הדוקה ומאזנים חזקים של המערכת הבנקאית בישראל.

מה קורה עם הנפט וההשלכות על האינפלציה

במקביל להחלטת הריבית, שוק הנפט ממשיך להתלהט. לאחר שהברנט טיפס ל-105.5 דולר וה-WTI זינק ב-4.3% ל-105.8 דולר בעקבות סגירת צינור הנפט המזרח-מערבי, המחירים חזרו להתקרר בהדרגה: הברנט ירד ב-2.9% וה-WTI צנח ב-3.6% ל-102 דולר לחבית. אולם ההתאוששות הזו אינה משמעותית מספיק כדי לשכך את הלחץ האינפלציוני. בפד ובשוק מפרשים את הנתונים כמסמנים כי מחירי האנרגיה יישארו גורם דומיננטי בכל חישוב של מדיניות מוניטרית, וכי עד שהחששות הגיאופוליטיים יפוגו, הריבית בארה"ב תישאר ברמות מרסנות.

עבור החוסכים הישראלים, התשובה המעשית לתנודות היומיים היא שמירה על פיזור. בימים כאלה בולטת גם העובדה שנתוני האינפלציה הישראליים, שהתפרסמו בערב, עמדו בתחזיות עם מדד שעלה ב-0.7% ואינפלציה שנתית של 1.5% – ממוקמת במרכז יעד היציבות. ההפרש בין המצב המקומי למצב האמריקאי בולט: בעוד הפד נאלץ להעלות ריבית, בנק ישראל נהנה ממרחב נוח יותר, ותחזיות בנק ישראל מצביעות על צמיחה של 4% בשנה הקרובה לצד אינפלציה מרוסנת. עבור מנהלי תיקים מקומיים, המשמעות היא שתיק מאוזן עם חשיפה גם לנכסים שקליים וגם לדולר – נותר הכלי המגונן ביותר בסביבה תנודתית.

שבוע עמוס בשווקים: מה בהמשך

ההחלטה של הפד אינה הסוף של השבוע. בהמשך מצפים לנו החלטות ריבית באנגליה וביפן, שעשויות להעמיק את התנודתיות בשוק המט"ח. בישראל, מביאים בחשבון את ההשפעה של נתוני האינפלציה על החלטת בנק ישראל, עם הערכות כי הריבית המקומית תתייצב באזור 3%. מנגד, מומחי שוק ההון מתמקדים בשאלה מה יקרה למגזר הטכנולוגיה אם העליות בתשואות האג"ח יימשכו – שאלה שהופכת לחשובה עוד יותר כאשר מדד התשואות על אג"ח הממשלה האמריקאי נעל מעל 5%.

מה שברור למדי הוא שההעלאה הראשונה מזה שלוש שנים משנה באופן מהותי את הכללים שהשווקים חיו איתם. הריבית, שנחשבה בעבר לכלי שימוש נדיר, חוזרת להיות כלי מרכזי בארסנל של הפד, והשווקים נדרשים להסתגל לסביבה שבה מדיניות מוניטרית ניצית היא הנורמה. עבור משקיעים ישראלים, הניסיון של השנים האחרונות מלמד שסבלנות, פיזור והיצמדות לתוכנית השקעות ארוכת טווח הם בדיוק מה שמבדיל בין משקיע ששורד טלטלות למשקיע שנפגע מהן. בשוק שבו תשואות האג"ח עולות, המניות נעות בתנודתיות והדולר מתחזק – המשחק הפך למורכב יותר, אך גם למלא בהזדמנויות למי שיודע לקרוא נכון את המפה.