הפד חוזר להעלות ריבית לראשונה מזה שלוש שנים: השווקים בטלטלה, הדולר מתחזק והשקל נסחר סביב 3.04
העלאת הריבית הראשונה של הפדרל ריזרב מאז 2023 עוררה ירידות בוול סטריט, זינוק בתשואות האג"ח והתאוששות זהירה בבורסה בת"א. מה עומד מאחורי המהלך וכיצד הוא משפיע על החוסך הישראלי
הפד מעלה את הריבית ל-4% – והשווקים מגיבים
הפדרל ריזרב העלה אמש, בהתאם לציפיות הרווחות בשווקים, את הריבית בארה"ב ב-0.25 נקודות אחוז לטווח של 3.75%-4.00% – ההעלאה הראשונה של הריבית האמריקאית מזה שלוש שנים. המהלך מונע מזינוק מחירי הנפט, שחצו בימים האחרונים את רף 100 הדולר לחבית, וממדד מחירים חם שנרשם באוגוסט. יו"ר הפד, קווין וורש, הבהיר במסיבת העיתונאים כי "הסרנו הרחבה מוניטרית, הכלכלה מתחזקת", והוסיף כי בבנק המרכזי מסתמנת אפשרות להעלאת ריבית נוספת עוד בהמשך השנה – מסר שהתקבל בשווקים כניצי מהצפוי והוביל להתהפכות חדה בכיוון המסחר.
התגובה המיידית בוול סטריט הייתה חדה. מדד דאו ג'ונס צלל ב-1.2% ונסגר בשפל של שלושה חודשים, מדד S&P 500 נחלש ב-0.5%, ומדד הפחד זינק ביותר מ-5%. מדד נאסד"ק, שנפתח באופטימיות, ננעל כמעט ללא שינוי לאחר שהעליות במניות הטכנולוגיה נמחקו. בולט במיוחד היה יום המסחר הגרוע ביותר לסקטור הבנקים מאז פברואר, בצל החשש מהמשך הידוק מוניטרי שילחץ על הרווחיות ועל איכות האשראי בענף. מנגד, בלטו מניות בודדות שהתנהלו בניגוד למגמה: אינטל זינקה ב-2.9% בעקבות דיווח על מגעים ראשוניים לייצור שבבי זיכרון בארה"ב, בעוד SpaceX עלתה ב-4.4% ורובינהוד איבדה 7.5%.
הדרמה בשוק האג"ח: תשואה שלא נראתה מאז 2007
הקטע הדרמטי ביותר של יום המסחר התרחש בשוק האג"ח הממשלתי האמריקאי. התשואה על אג"ח הממשלה לעשר שנים טיפסה אל מעל רף 5% – הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. גל העליות בתשואות מתפשט גם ליפן ולאירופה, ומייצר לחץ משמעותי על כלל נכסי הסיכון בעולם. הדולר האמריקאי מזנק לשיא של חודש וחצי, ורשם את רצף העליות הטוב ביותר שלו מאז יוני. בגלובס ציינו כי עליית התשואות משנה את מבנה התמחור של השווקים: כשנכס ללא סיכון מניב 5% שנתי בדולרים, ערכן של מניות רווחיות עתידיות – ובעיקר מניות הצמיחה היקרות של ענף הבינה המלאכותית – נלחץ כלפי מטה.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
לצד הברכה האינפלציונית על ההחלטה, יש הטוענים כי הפד פועל באיחור ובלחץ פוליטי מוגבר לאחר חודשים שבהם הריבית הושארה ללא שינוי. מבקרים מצביעים על כך שהידוק מוניטרי נוסף עוד השנה, כפי שהפד אותת, עלול להקשות על התאוששות המשקים המוחלשים ולהגביר את הסיכון להאטה חדה שתפגע ברווחי החברות ובשוק העבודה בארה"ב.
ההקשר הישראלי לא פחות מעניין. רק יום קודם להחלטה, על רקע פרסום נתוני האינפלציה המקומית שעמדו בתחזיות, נעל המסחר בבורסה בת"א בעליות חדות: מדד ת"א 35 הוסיף 1.3%, מדדי הקלינטק והטכנולוגיה הובילו את העליות, והשקל התחזק מול הדולר. זאת, לצד נתון אינפלציה שנותר סביב 1.5% במרכז יעד היציבות של בנק ישראל – רקע המסמן כי המדיניות המוניטרית המקומית יכולה להתייצב באזור 3% ולהמשיך לתמוך בשוק המקומי, בניגוד לתפנית האמריקאית.
השקל סביב 3.04 שקלים: פערי הריבית מטים את הכף
בשוק המט"ח המקומי, הדולר נסחר הבוקר סביב 3.04 שקלים לאחר שהתקרב בשעות המסחר המאוחרות אמש לרף 3.05 שקלים, עם עלייה של כ-0.4% מול המטבע הישראלי. לצד יציבות יחסית בעולם בתקופה שקדמה להחלטה, הדולר עבר עלייה של 0.6% מול היורו, 0.5% מול הפאונד ו-0.3% מול היין. בשוק המקומי, השקל נחלש סביב 3.04 שקלים, והיורו יורד ב-0.2% ל-3.5 שקלים. הדילמה עבור משקיעים ולוות ישראלים מתחדדת: ככל שהפד ימשיך להעלות את הריבית ובנק ישראל יסיג רגל, פערי התשואה ימשכו הון ספקולטיבי לנכסים דולריים – והלוואות צמודות דולר עשויות להתייקר עבור משקי בית ועסקים כאחד.
במקביל, בורסות אסיה נסחרו הבוקר בתנועות מעורבות ובמגמה מעורבת במיוחד לאחר החלטת הפד. מדד המחירים בבורסת סיאול עולה ב-0.5%, הניקיי בבורסת טוקיו מתחזק ב-0.2%, ואילו מדד שנגחאי נחלש ב-0.4%. הבוקר החוזים העתידיים על המדדים המובילים בניו יורק עולים ב-0.7%, באיתות על ניסיון התאוששות מהנעילה האדומה. בורסת הונג קונג נחלשת ב-0.9%, כאשר הוועדה המוניטרית של הונג קונג העלתה את הריבית המקומית בעקבות הפד, משום שהדולר ההונג קונגי מוצמד לזה האמריקאי – דוגמה נוספת לגל ההדבקה של המדיניות האמריקאית בשווקים המתפתחים.
quiz האם ידעת ש…
זו הפעם הראשונה מאז 2007 שהתשואה על אג"ח הממשלה האמריקאית לעשר שנים עוברת את רף 5%, רמה שנחשבת אבן דרך היסטורית בשוק ההון העולמי. עליית התשואות מתפשטת גם ליפן ולאירופה, ומשנה את מבנה התמחור של נכסי סיכון ברחבי העולם – כולל בשוק ההון הישראלי, שבו נכסים מנייתיים מתמודדים עם תחרות חדשה מנכסים סחירים ללא סיכון.
הנפט מתקרר, והמשקיעים מחפשים מקלט
בשוק הסחורות חל תיקון: מחירי הנפט ננעלו אמש בירידות חדות – הברנט ירד ב-2.9% ל-105.5 דולר לחבית וה-WTI צנח ב-3.6% ל-102 דולר – לאחר שממשל טראמפ פרסם הרגעה לפיה הצינור הסעודי שהותקף ישוב לפעילות מלאה בתוך ימים. הנסיגה במחירי האנרגיה עשויה להקל בחלקה על לחצי האינפלציה, אך אינה משנה את המסר המוניטרי של הפד. במקביל, משקיעים מחפשים מקלטים: מחיר הכסף המתכתי זינק בחודשים האחרונים ומשמש אינדיקטור למצב הכלכלה העולמית, ומטבעות מקלט כמו הפרנק השוויצרי והזהב מזנקים בתקופות של אי-ודאות מוניטרית.
מה המשמעות עבור החוסך הישראלי?
עבור החוסך הישראלי, ההשלכות של ההחלטה נמדדות בשלושה מישורים. הראשון הוא תיקי הפנסיה וקרנות ההשתלמות, שמחזיקות נכסים דולריים משמעותיים: עליית תשואות האג"ח מורידה את מחיר השוק של אג"ח קיימות, אך משפרת את התשואה הצפויה בעתיד על כספים חדשים. השני הוא שוק המניות המקומי, שעלול להיפגע מהתנודתיות העולמית אם תימשך רצף העלאות הריבית בארה"ב – זאת בניגוד לתמונה החיובית בשוק המקומי, שבה הבורסה בת"א חשפה אתמול תוכנית אסטרטגית חדשה לשנים 2031-2027 עם יעד צמיחה שנתי של 15%-18% בהכנסות. השלישי הוא שוק המט"ח, שבו חוסכים המחזיקים דולרים נהנים מהתחזקות המטבע האמריקאי, אך חייבים דולר – כמו משלמי משכנתאות צמודות דולר – עלולים להיפגע.
בג'פריס יצאו השבוע בסקירה נרחבת על הבנקאות הישראלית, כשהם ממליצים "קנייה" על ארבעת הבנקים הגדולים, לפיה תשואת הדיבידנד החזקה שלהם צפויה לנוע בין 4.8% ל-5.3% – נתון שהופך את המניות המקומיות לאטרקטיביות במיוחד דווקא בסביבת ריבית עולמית גבוהה. עם זאת, אין להתעלם מהסימנים האזהרה בשוק הבינלאומי: הפד מאותת על העלאה נוספת השנה, מדד הפחד מזנק, ותשואת העשר שנים ברף שיא של 19 שנים. השאלה שהשוק מתמודד איתה בשעות הקרובות והימים הקרובים אינה אם הריבית תעלה – אלא כמה מהר התיקונים המקומיים יעקבו אחריה.
לקראת פתיחת המסחר בבורסת ת"א הבוקר, פערי הארביטראז' שליליים, והציפייה בשוק כי היום המקומי ייפתח בירידות מתונות בעקבות הנעילה האדומה בוול סטריט. עם זאת, החוזים העתידיים בניו יורק מאותתים על ניסיון התאוששות, והשקל עדיין סמוך לרמות החזקות שלו יחסית לתקופה – שילוב שעשוי למתן את הפגיעה בשוק המקומי. המשקיעים יעקבו החודש הקרוב בעיקר אחר נתוני האינפלציה בארה"ב, מחירי האנרגיה וצעדי הפד הבאים – ומנגד, בישראל, אחר נתוני הצמיחה והאינפלציה המקומיים, שהתאפשרו לבורסה להמשיך בראייה עצמאית יחסית מול הטלטלה העולמית.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
ההחלטה התקבלה בעיקר בשל זינוק מחירי הנפט שחצו את רף 100 הדולר לחבית ומדד מחירים חם שנרשם באוגוסט בארה"ב. יו"ר הפד קווין וורש הבהיר כי ההרחבה המוניטרית הוסרה והכלכלה האמריקאית מתחזקת, ולכן נדרשת מדיניות מוניטרית מהודקת יותר כדי להרגיע את השווקים ולמנוע התלהטות אינפלציונית נוספת.
-
עליית הריבית בארה"ב מצמצמת את פערי התשואה בין נכסים דולריים לנכסים בשקלים, מה שהופך את הדולר לאטרקטיבי יותר עבור משקיעים גלובליים. הדולר רשם את רצף העליות הטוב ביותר שלו מאז יוני, ובשוק המקומי נסחר סביב 3.04 שקלים לאחר שהתקרב לרף 3.05 שקלים, בעוד השקל נחלש בהתאם מול המטבע האמריקאי.
-
עליית התשואות על אג"ח ממשלתי אמריקאי לעשר שנים לרף ה-5%, שיא של 19 שנים, מורידה את מחיר השוק של אג"ח קיימות בתיקי הפנסיה וקרנות ההשתלמות שמחזיקות נכסים דולריים. מצד שני, תשואות גבוהות יותר משפרות את התשואה הצפויה בעתיד על הכספים החדשים שיוקצו לאג"ח, ולכן ההשפעה לטווח הארוך עשויה להיות חיובית עבור חוסכים צעירים.
-
המסחר בתל אביב נפתח בצל פערי ארביטראז' שליליים מול הנעילות האדומה בוול סטריט, אך החוזים העתידיים בניו יורק איתתו בבוקר על ניסיון התאוששות. מעבר לכך, השוק המקומי נהנה ביום שקדם להחלטה מנתוני אינפלציה מרוסנים בישראל, כאשר מדד ת"א 35 רשם עלייה של כ-1.3% והשקל התחזק, מה שמספק לבורסה רקע יחסית חיובי מול התנודתיות העולמית.