חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2525 +0.15% (0.00)
יורו-שקל: 3.5643 -0.03% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,442.6400 -0.46% (-299.24)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2990 +0.21% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.44% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8755 +0.35% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1881 +0.05% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2757 +0.21% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7870 +0.28% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4148 +0.32% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8124 +0.09% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3165 +0.13% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5619 +0.30% (0.00)

ועדת דיין מציבה את שברון על הקצה: מה יעלה לכם בפועל ממהלכי הריכוזיות במשק הגז

הוועדה בראשות דיין השאירה את שברון בתמר ובלווייתן אך דרשה חובת מכר נפרדת מ-2030, במקביל לזינוק בברנט מעל 108 דולר ולגל חיבורים סולאריים ביתיים

אתר כלכלה · 19 בספטמבר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה

ועדת דיין הכריעה: שברון נשארת, אך בתנאים

הוועדה הממשלתית לבחינת ריכוזיות במשק הגז, בראשות עו"ד קרן דיין פלסמן, הציגה בימים האחרונים את עמדתה המעודכנת בסוגיה הרגישה ביותר של שוק האנרגיה הישראלי: אחזקותיה הכפולות של שברון במאגרי תמר ולוויתן. הוועדה החליטה שלא להמליץ לחייב את החברה האמריקאית למכור את אחזקותיה באחד משני המאגרים הגדולים – עמדה שנחשבה בשוק לסנקציה הכבדה ביותר האפשרית – אך לא הסתפקה בכך. במקום זאת, היא מציעה נוסחה אלטרנטיבית: חובת מכר של האחזקות בלווייתן בנפרד, החל משנת 2030. בדרך זו ביקשה הוועדה לאזן בין שתי מטרות סותרות – הגברת התחרות בשוק מחד, ומניעת פגיעה ביציבות האספקה ובהמשך ההשקעות מאידך. לדברי גורמים במשרד האנרגיה, המסגרת החדשה אמורה לאפשר לשברון להמשיך ולתפעל את המאגרים בהווה, אך לשמור בידי הרגולטור כלי אכיף לעתיד.

ההחלטה אינה נחלתם של שחקני משק הגז בלבד. שברון מחזיקה בכ-40% מלוויתן וב-25% מתמר, ומעמדה כמפעילה בפועל של שני המאגרים הופך אותה לגורם מכריע באספקת האנרגיה של ישראל, של מצרים ושל ירדן. ועדת דיין מבקשת במקביל להכניס חברות חדשות לשוק, לקדם חיפושי גז חדשים ולסייע בפיתוח המאגרים הקטנים שהוזנחו עד כה. ביזפורטל דיווח כי הוועדה אינה ממליצה על הפרדה מיידית, אך מציינת במפורש כי היא מזהה בעיית ריכוזיות ממשית בשוק. עבור הצרכן הישראלי, מדובר במאבק שעשוי להכריע בטווח הבינוני אם מחירי הגז והחשמל ייווצרו בשוק תחרותי או בידי שחקן דומיננטי אחד.

בין ריכוזיות לביטחון אנרגטי: המספרים שמאחורי ההכרעה

למה הרגולטור מהסס לנעול את שברון

מאחורי ההתלבטות הרגולטורית עומדת מציאות גיאופוליטית קשוחה. המלחמה עם איראן, השבתות חוזרות של אסדות לוויתן וכריש והמשבר במצר הורמוז הוכיחו כי יציבות האספקה בישראל היא נכס אסטרטגי שאין לערערו בקלות. במרץ פורסם בכלכליסט כי השבתת האסדות הסבה למשק כ-300 מיליון שקל בשבוע, והחזירה את תחנות הכוח לשימוש בפחם ובסולר המזהמים. בסביבה כזו, כל רגולציה שעלולה להרתיע את המפעילה הזרה נבחנת בזכוכית מגדלת. הוועדה נדרשה, אם כך, לתמרון בין הגברת התחרות לבין שמירה על יחסי העבודה עם ענקית האנרגיה השנייה בעולם – ובחרה בפתרון המדורג, שמאפשר לה לפרוק את הסוגיה לשנים הבאות.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מנגד, מומחים טוענים כי חובת המכר הנפרדת מלוויתן עלולה דווקא להרתיע משקיעים זרים. שברון הזרימה מיליארדים לפיתוח המאגרים, וכל ערעור של יציבות הרגולציה מגדיל את מחיר הסיכון שישראל נדרשת לשלם. התוצאה עשויה להיות יקרה לצרכן, ולא זולה יותר.

בשוק מעריכים כי ההמלצות יעברו עתה תהליך אישור של ממשלה ושל רשות ההגבלים העסקיים, וכי שברון לא תניח את ידיים על השולחן. החברה מקיימת מגעים מקבילים להרחבת פעילותה, וגורמים בענף ציינו בשבועות האחרונים גם את ההתעניינות של שחקנים חדשים בשוק הישראלי. אקסון מוביל, למשל, נמצאת בהתאם לדיווחי כלכליסט במגעים עם אנרג'יאן לקראת התמודדות משותפת במכרז חיפושי הגז החדש – מהלך שמעורר תקווה בענף שתגיע תחרות אמיתית לשברון, אם כי לוחות הזמנים לתגליות משמעותיות נותרו ארוכים. ניו מד, מצידה, יצאה בשבועות האחרונים לסקר גז ראשון בישראל מזה שנים וחזרה לחפש נפט מתחת ללוויתן, סימן נוסף להתעוררות בענף החיפושים.

המלחמה במזרח התיכון מניפה את מחירי הנפט – ואת החשבון לישראלים

צינור מושבת, מלאי של שבוע: הכדור הרועד של הברנט

במקביל למאבק הרגולטורי, שוק האנרגיה העולמי ממשיך לסעור. הברנט נסחר מעל 108 דולר לחבית, לאחר שהתברר כי צינור הנפט הסעודי העוקף את מצר הורמוז נותר מושבת בעקבות פגיעה מהשבועות האחרונים. עוזי גרסטמן דיווח בביזפורטל כי סעודיה מתקרבת לנקודה שבה לא תוכל לייצא נפט, עם מלאי של בקושי שבוע ימים בלבד, ואדיר בן עמי הוסיף כי הפגיעה בצינור הסעודי מתחילה ללחוץ על אירופה. עבור ישראל, שהסתמכותה על הגז המקומי מגנה אותה באופן חלקי מהדף עולמי, ההשפעה מורגשת בכל זאת – במחירי הדלק בתחנות, בעלויות התובלה ובחשש מהתחדשות הלחץ האינפלציוני שהבנק המרכזי נאבק להדביק. בתקופה דומה בעבר קפץ מחיר הדלק בשיעור דו-ספרתי בחודש יחיד, וכעת עומדת שוב על הפרק השאלה האם משרד האוצר יפחית את מס הבלו כדי למתן את הזינוק.

לצד זאת, יש גם מי שמרוויח מהסערה. חברות הגז והנפט הישראליות נהנות משערי מכירה גבוהים יותר, ובמקביל ממשיכות לחזק את עמדותיהן הפיננסיות. שותפות רציו, המחזיקה חלק בלוויתן, הודיעה השבוע על שיפור משמעותי בתנאי המימון שלה לקראת פרויקט הרחבת לוויתן: מרווח הריבית על החוב הוזל ל-2%, לעומת 2.7%-3.25% בהסכם הקודם, ומתוך מסגרת האשראי החדשה כבר מנוצלים 450 מיליון דולר. הרחבת לוויתן, בהשקעה כוללת של כ-2.36 מיליארד דולר, נתפסת בענף כצעד החשוב ביותר להבטחת אספקת הגז לשנים הקרובות – והיא מתקדמת על רקע של אי-ודאות גיאופוליטית שאינה מרתיעה את המשקיעים המוסדיים.

quiz האם ידעת ש…

כמעט 41 אלף משקי בית בישראל כבר מייצרים חשמל מהשמש על גגותיהם, ובמחצית הראשונה של השנה חוברו כמעט 5,000 מערכות ביתיות חדשות – זינוק של 37% בהשוואה לתקופה המקבילה. המדינה שואפת להגיע ל-100 אלף גגות סולאריים חדשים עד סוף העשור.

הגג הפרטי הופך לתחנת כוח: הסולאר כובש את המשק הביתי

5,000 גגות חדשים בחצי שנה

בעוד שוק הגז נסחף בין ועדות להסכמים, מתרחש שינוי שקט יותר אך בעל השפעה ישירה על מיליוני משקי בית: גל החיבורים הסולאריים הפרטיים. ענת גלעד דיווחה בביזפורטל כי כמעט 5,000 מערכות סולאריות ביתיות חוברו לרשת במחצית הראשונה של השנה, לעומת כ-3,600 בתקופה המקבילה – זינוק של 37%. יותר מ-41 אלף משקי בית כבר מייצרים חשמל מהשמש, והמדינה מנסה להאיץ את הקצב לקראת יעד של 100 אלף גגות חדשים עד 2030. מי שיצטרף עד סוף השנה עדיין יכול ליהנות מהתעריפים הנוכחיים, אך כפי שמדגישים בענף, הכדאיות תלויה בגודל הגג, בעלות המערכת ובכמות החשמל שהיא מייצרת בפועל.

הצלחת המודל הביתי באה דווקא ברגע שבו רשות החשמל מציבה גם צל על עולם הסולאר הגדול: בבדיקה יזומה התברר כי צבר סולאר החליפה ב-2021 יותר מ-2,300 פאנלים תקולים בפאנלים חדשים ללא אישור מראש, הגדילה את ההספק וגרפה תשלומים עודפים מהרשת. הרשות דרשה מהחברה להשיב כ-850 אלף שקל בתוספת ריבית. המקרה מדגים את האתגר הרגולטורי בשוק שהולך ומתפרק לאלפי יצרנים קטנים ולעשרות מפעילים – ומציב אתגר פיקוח כבד בפני רשות שרגילה להתמודד עם שחקנים גדולים ומספר מצומצם.

הקשר החסר: חשמל, AI ודאטה סנטרים

ברקע לכל אלה מתנהל דיון אסטרטגי שהחליט לא להתחשק: עתיד אספקת החשמל לעידן הבינה המלאכותית. רשות החשמל עצרה את קבלת הבקשות לחיבור דאטה סנטרים חדשים, בצעד שבכירי ענף האנרגיה כינו בוועידת האנרגיה של כלכליסט "סכנה קיומית מבחינת ישראל". פגיעה בחוות השרתים בישראל עלולה, לפי הערכות שפורסמו, לעלות למשק כ-11 מיליון דולר בכל שעת השבתה. יו"ר רשות החשמל הציע לאחרונה פתרון בלתי שגרתי: לאפשר לחוות השרתים לרכוש גז לעצמן – מתוך מכסות היצוא. הרעיון מעלה שאלות קשות לגבי סדרי העדיפויות של המדינה בשוק הגז, במיוחד כשהיצוא למצרים ולירדן נתפס גם כנכס דיפלומטי. בדיון של ועדת דיין על ריכוזיות, ובדיון המקביל על הקצאות גז לדאטה סנטרים, מתגבשת בפועל שאלה אחת גדולה: למי שייך הגז הישראלי – וכמה הוא יעלה למי שמשלם את החשבון בסוף.

בשוק ההון, המניות הרלוונטיות ממשיכות להיות במרכז העניינים. אנליסטי IBI פרסמו השבוע ניתוח שבו הצביעו על רציו, ניו-מד, ישראמקו, תמר פטרוליום ואנרג'יאן כבעלות האפסייד הגדול ביותר בענף, על רקע תמהיל החשיפה שלהן לגז, לחיפושים ולפרויקטים בחו"ל. תמר פטרוליום, המפעילה המקומית של המאגר, הגדילה את ההפקה ורשמה הכנסות גבוהות ברבעון האחרון, וניו מד הזניקה את רווחיה על רקע ההפקה הגוברת וההתעוררות בענף החיפושים. עבור המשקיע הישראלי, השוק מסמן כי גם בסביבה גיאופוליטית מתוחה, הכסף ממשיך לזרום לאנרגיה – וכי הרגולציה, ולא רק מחיר הברנט, היא שתקבע בשנים הקרובות מי ירוויח ומי ישלם.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

ריכוזיות במשק הגז:
מצב שבו שחקן בודד מחזיק בשליטה משמעותית על מספר מצומצם של מאגרי גז, דבר המצמצם את התחרות ועלול להשפיע על מחירי הגז והחשמל לצרכן.
חובת מכר:
כלי רגולטורי המחייב חברה למכור נכסים או אחזקות בתחום מסוים, במטרה להקטין ריכוזיות ולפתוח את השוק למתחרים חדשים.
ברנט:
סוג נפט גולמי הנסחר באירופה ומשמש כמדד ייחוס עולמי למחירי הנפט. עליית שערו משפיעה על מחירי הדלק, התובלה והאינפלציה במשקים רבים, ובהם ישראל.
תעריף ייצור סולארי ביתי:
התמחור שבו חברת החשמל קונה עודפי חשמל ממערכות סולאריות פרטיות על גגות בתים, גורם מרכזי בחישוב הכדאיות הכלכלית של התקנת מערכת.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לא באופן מיידי. ההמלצות נועדו להגביר תחרות ולקדם חיפושי גז חדשים, מה שאמור בטווח הבינוני לתמוך במחירים תחרותיים יותר. בטווח הקצר, מחיר החשמל מושפע יותר ממחירי הנפט והגז העולמיים ומשער הדולר.

  • הזינוק נובע מהמשך השבתתו של צינור הנפט הסעודי שעוקף את מצר הורמוז, לצד דיווחים לפיהם מלאי הנפט של סעודיה מצומצם לכדי שבוע ייצוא בלבד, מה שמעלה חששות ממחסור בהיצע הגלובלי.

  • הכדאיות תלויה בגודל הגג, עלות המערכת וכמות החשמל שהיא מייצרת. מי שיצטרף עד סוף השנה עדיין יכול ליהנות מהתעריפים הנוכחיים, אך ככל שהספק המערכת גבוה יותר ועלות ההתקנה נמוכה יותר, תקופת ההחזר מתקצרת.

  • יו"ר רשות החשמל הציע לאפשר לדאטה סנטרים לרכוש גז לעצמן מתוך מכסות היצוא, כפתרון למחסור בחשמל. המהלך עשוי להקל על הלחץ ברשת אך מעלה שאלות לגבי מחירי הגז ושריון ההיצע למשק המקומי.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!