חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2537 +0.18% (0.01)
יורו-שקל: 3.5650 -0.01% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,458.0500 -0.81% (-523.20)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2983 +0.19% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.35% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8736 +0.31% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1899 +0.13% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2757 +0.21% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7871 +0.29% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4148 +0.32% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8123 +0.08% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

רשות החשמל מצמקמת את התוכנית של חברת החשמל: 200 מיליון שקל נחתכו מהבקשה — ומי משלם את המחיר?

שתי תחנות הגז בחדרה החלו לפעול באיחור של יותר משנתיים וחצי, ורשות החשמל מכירה בעלות של 5.1 מיליארד שקל בלבד מתוך 5.3 מיליארד שביקשה החברה

אתר כלכלה · 22 בספטמבר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
רשות החשמל מצמקמת את התוכנית של חברת החשמל: 200 מיליון שקל נחתכו מהבקשה — ומי משלם את המחיר?
תחנות הכוח החדשות בחדרה החלו לפעול באיחור של יותר משנתיים וחצי (אילוסטרציה)

רשות החשמל מציעה להכיר בעלות הקמה של כ-5.1 מיליארד שקל עבור שתי התחנות החדשות לייצור חשמל מגז טבעי בחדרה, לאחר שחברת החשמל ביקשה להכיר בהוצאות של 5.3 מיליארד שקל. שתי התחנות החלו לפעול באיחור של יותר משנתיים וחצי מלוחות הזמנים המקוריים, והפער בין הסכום המבוקש לסכום המוצע עומד על כ-200 מיליון שקל. המהלך מצטרף לסדרת מאבקים בין חברת החשמל לרגולטור על רקע עלויות הקמה מנופחות, איחורים חוזרים ודרישות הולכות וגדלות מצד משק החשמל הישראלי.

המחלוקת אינה טכנית בלבד. עלות ההקמה של תחנות כוח מגולגלת בסופו של דבר אל תעריף החשמל שמשלם הצרכן הישראלי, ולכן כל שקל שנחתך על ידי הרגולטור מהווה חיסכון ישיר לציבור. עם זאת, יש הטוענים כי קיצוץ יתר עלול לפגוע ביכולת של החברה להשקיע בפרויקטים נוספים ולהתמודד עם הצרכים האנרגטיים המתרחבים של משק ה-AI והדאטה סנטרים בישראל.

הרקע למאבק בין חברת החשמל לרשות החשמל

שתי התחנות החדשות בחדרה נועדו להגדיל את כושר הייצור של חברת החשמל באמצעות גז טבעי, ובכך להפחית את התלות במקורות ייצור מזהמים ויקרים יותר כמו סולר ופחם. הקמתן התארכה ביותר משנתיים וחצי מעבר ללוח הזמנים המקורי, תקופה שבה המשק נאלץ להסתמך על מקורות ייצור פחות יעילים ובעלויות גבוהות יותר. האיחור עצמו עורר ביקורת ציבורית ומקצועית, שכן הוא התרחש במקביל לגידול חד בביקוש לחשמל בעקבות התרחבות חוות השרתים והבינה המלאכותית בישראל.

חברת החשמל הגישה לרשות בקשה להכיר בהוצאות בסך 5.3 מיליארד שקל, אך הרגולטור מציע להכיר ב-5.1 מיליארד בלבד. הפער בין הסכומים משקף את המתח הקבוע בין החברה, שמבקשת להבטיח את כיסוי עלויותיה, לבין הרשות, שמחויבת להגן על הצרכן ולוודא שהתעריף שמשולם לחברה משקף יעילות ולא בזבוז. זהו עימות מוכר במשק החשמל הישראלי, שמקבל חשיבות מוגברת דווקא כשמדובר בתחנות חדשות שאמורות להוות עמוד תווך באספקת החשמל לשנים הקרובות.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מנגד, יש הטוענים כי הקיצוץ של 200 מיליון שקל עלול לפגוע ביכולת של חברת החשמל להשקיע בתשתיות נוספות ולהתמודד עם עומסי ה-AI והדאטה סנטרים. הם מדגישים כי האיחור בהקמה נבע גם מהתנהלות רגולטורית איטית, ולא רק מחוסר יעילות של החברה.

כיצד נקבע תעריף החשמל בישראל

תעריף החשמל בישראל נקבע על בסיס עלויות הייצור, ההולכה והחלוקה, בתוספת רווח מוסדר לחברת החשמל. כאשר החברה משקיעה בהקמת תחנה חדשה, היא מבקשת מהרגולטור להכיר בהוצאה זו ולכלול אותה בבסיס התעריף. רשות החשמל, מצידה, בוחנת את ההוצאות מול סטנדרטים תעשייתיים ומוודאת שהן משקפות יעילות תפעולית ולא חוסר יעילות שמצדיק קיצוץ. במקרה של התחנות בחדרה, הרשות ככל הנראה בחנה את עלויות ההקמה מול עלויות דומות בשוק הבינלאומי ומול העלויות שתוכננו במקור.

המנגנון הזה, המכונה ויסות הכנסות, מהווה את אחד הכלים המרכזיים של רשות החשמל להשפיע על התנהלותה הכספית של חברת החשמל. כאשר הרגולטור מכיר בהוצאות נמוכות יותר ממה שביקשה החברה, הוא למעשה שולח אות מסחרי ברור: יעילות מתוגמת, בזבוז מנוכה מהתעריף. עם זאת, קיצוץ חד מדי עלול ליצור תמריץ הפוך ולהוביל את החברה להימנע מהשקעות בתשתיות קריטיות, במיוחד בתקופה שבה משק החשמל הישראלי נדרש להתאים את עצמו לעידן ה-AI ולגידול החד בביקוש.

האיחור בהפעלת התחנות: עלות שהציבור כבר משלם

שתי התחנות בחדרה החלו לפעול באיחור של יותר משנתיים וחצי מלוח הזמנים המתוכנן. בתקופה זו, המשק נאלץ להסתמך על מקורות ייצור פחות יעילים ויקרים יותר, מה שתרם לעלייה בעלויות ייצור החשמל הכוללות. בנוסף, האיחור הגדיל את הסיכון למחסור בחשמל בשעות שיא, במיוחד בקיץ ובחורף, כאשר הביקוש מגיע לשיאים. חוסר הוודאות הזה משפיע גם על התכנון של חוות השרתים והדאטה סנטרים, שמהם תלויה התשתית של ענף ה-AI הישראלי.

בכירי ענף האנרגיה בישראל מתריעים זה חודשים כי משק החשמל המקומי נבנה לעולם שכבר השתנה. הזינוק בצריכת החשמל, מהפכת ה-AI והאתגרים הביטחוניים מחייבים את ישראל להאיץ השקעות בתשתיות, באגירה ובאנרגיות מתחדשות. בוועידת האנרגיה האחרונה של כלכליסט ודיסקונט, בכירי הענף הזהירו כי החלטת רשות החשמל לעצור את קבלת הבקשות לחיבור דאטה סנטרים חדשים מהווה איום על מעמדה הכלכלי והביטחוני של ישראל, וכי יש לשחרר חסמים רגולטוריים ולעבור לפתרונות של אנרגיה מבוזרת ומיקרוגרידים.

quiz האם ידעת ש…

עלות הקמת שתי התחנות החדשות בחדרה עומדת על כ-5.1 מיליארד שקל לפי ההכרה של רשות החשמל, אך חברת החשמל ביקשה להכיר ב-5.3 מיליארד שקל. הפער של 200 מיליון שקל שווה ערך לכמעט 4% מההשקעה הכוללת, סכום שמגולגל ישירות לתעריף החשמל שמשלם הצרכן הישראלי.

הקשר למשבר הדאטה סנטרים וה-AI

רשות החשמל הודיעה לאחרונה כי היא עוצרת את קבלת הבקשות לחיבור דאטה סנטרים חדשים לרשת החשמל, בשל החשש כי הביקוש המואץ יגבר על כושר הייצור הקיים. ההחלטה הזו מצטרפת למאבק על עלויות ההקמה של התחנות בחדרה ומדגישה את הפער בין מהירות הצמיחה של משק ה-AI לבין קצב פיתוח התשתיות האנרגטיות בישראל. בעוד שמדינות אחרות מזרזות השקעות בתחנות כוח חדשות, בישראל כל פרויקט עובר מסלול רגולטורי ארוך של בדיקות, אישורים ומחלוקות על עלויות.

עבור הצרכן הישראלי, המשמעות של המצב הזה היא כפולה. מצד אחד, קיצוץ של 200 מיליון שקל בעלות ההקמה של התחנות מקטין את הלחץ על תעריף החשמל. מצד שני, המשך האיחורים בהקמת תשתיות חדשות עלול להוביל לעלויות גבוהות יותר בטווח הבינוני, שכן מחסור בכושר ייצור מחייב שימוש במקורות יקרים יותר ופוגע בתחרותיות של המשק הישראלי, במיוחד בענפים תלויי אנרגיה כמו הייטק, תעשייה ומחשוב ענן.

מה צפוי מכאן ואילך

ההחלטה הסופית של רשות החשמל עדיין לא התקבלה, והיא צפויה להתקבל לאחר שיחות נוספות עם חברת החשמל. החברה צפויה לנסות לשכנע את הרגולטור להכיר בחלק נוסף מההוצאות, בטענה שהאיחור בהקמה נבע מגורמים חיצוניים שאינם באחריותה. רשות החשמל, מצידה, עומדת בפני לחץ ציבורי גובר להגן על הצרכן מפני עליות נוספות בתעריף החשמל, במיוחד בתקופה שבה יוקר המחיה מהווה נושא מרכזי בשיח הציבורי הישראלי.

המאבק הזה הוא רק חלק מתמונה רחבה יותר של משק חשמל בתהליכי שינוי מהירים. מצד אחד, ישראל מנסה לעמוד ביעדים של אנרגיה מתחדשת ולהאיץ את הקמתם של פרויקטים סולאריים ואגירה. מצד שני, יש צורך דחוף בתחנות כוח חדשות המונעות בגז טבעי, שיספקו אספקה יציבה וזמינה בכל שעות היממה. הפער בין היעדים האלה לבין קצב הביצוע בפועל מהווה את אחד האתגרים הכלכליים והתשתיתיים המרכזיים של המשק הישראלי בשנים הקרובות.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • רשות החשמל מפעילה מנגנון ויסות שנועד להגן על הצרכן. כאשר חברת החשמל מבקשת להכיר בהוצאות הקמה, הרשות בוחנת אותן מול סטנדרטים תעשייתיים ומוודאת שלא מועברים לצרכן עלויות מנופחות או בefficiency נמוך.

  • עלות ההקמה של תחנות כוח מגולגלת לתעריף החשמל שמשלם הצרכן. ככל שהרגולטור מכיר בהוצאות גבוהות יותר, כך עולה התשלום החודשי הממוצע לצרכן, ולכן יש לרשות החשמל אינטרס לצמצם את הסכום המוכר.

  • האיחור בהפעלת תחנות הכוח מגדיל את הסיכון למחסור בחשמל בשעות שיא, מגדיל את התלות במקורות ייצור זולים פחות, ומוביל לעלויות נוספות שמגיעות בסופו של דבר לצרכן.

  • לא. רשות החשמל נוהגת לבחון כל בקשה של חברת החשמל להכרה בהוצאות, ולעיתים קרובות חותכת חלק מהסכום המבוקש. עם זאת, היקף הקיצוץ הנוכחי - 200 מיליון שקל - נחשב משמעותי.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!