בורסת תל אביב מחקה את עליות המלחמה: ישראכרט חותמת עסקת ענק מול אל על, הנדל"ן מאט

נעילה אדומה בבורסה: השפעת המתיחות הביטחונית על המסחר

בורסת תל אביב חתמה את השבוע בירידות חדות ומתונות, כאשר המשקיעים מצאו עצמם מתמודדים עם שילוב קטלני של חוסר ודאות גיאופוליטי ומאקרו-כלכלי. מדד ת"א 35, המייצג את מניות הערך הגבוה ביותר במשק, איבד למעלה מ-3.8% מערכו ביומיים האחרונים, מחיקה שנגסה עמוק ברווחים שנרשמו מתחילת המערכה הצבאית. הירידות לא פסחו על אף סקטור מרכזי, כאשר מדד הבנקים נפל בכ-2.6%, מדד הביטוח צנח בכ-5%, ואף מדד הנדל"ן רשם ירידות משמעותיות של כ-2.6%. גורמים בשוק מציינים כי הסנטימנט השלילי נובע בראש ובראשונה מהיעדר ראות לגבי משך הלחימה בצפון ובמזרח, לצד הצהרות קשות של מנהיגים באזור המגבירות את המתיחות. מעבר לדיווחים הישירים מהחזית, שוק ההון בולם גם את השפעות המלחמה על הוצאות הממשלה, הגירעון המתרחב והפגיעה הצפויה בתוצר המקומי הגולמי לשנים הקרובות. המשקיעים המוסדיים והפרטיים כאחד מעדיפים כרגע להחזיק בנכסים נזילים ובטוחים יותר, מה שמוביל ללחצי מכירה על ניירות הערך המסחריים ולירידה חדה במחזורי המסחר היומיים, למעט פקיעות אופציות חודשיות שמזרימות נזילות מלאכותית.

יצחק תשובה לוקח את השמיים: ישראכרט חוטפת את מועדון אל על

בצל ירידות השוק הכלליות, בלטה אחת העסקאות האסטרטגיות המשמעותיות ביותר בשוק הפיננסי והתעופתי הישראלי בשנים האחרונות. קבוצת דלק, בשליטתו של יצחק תשובה, זכתה במכרז השיא להפעלת כרטיסי האשראי של מועדון הנוסע המתמיד של חברת התעופה אל על. ישראכרט, חברת האשראי של הקבוצה, גברה על מתחרותיה ובראשן כרטיסי אשראי לישראל (לאומי קארד לשעבר), לאחר שהציעה תשלום חד-פעמי והתחייבויות עתידיות המוערכים בסכום של למעלה ממיליארד שקלים לעשור הקרוב. מנייתה של ישראכרט הגיבה לידיעה בזינוק חד של כמעט 9%, זאת בעוד שמניית אל על דווקא נפלה בכ-7%, ככל הנראה בשל ההבנה בשוק כי החברה מעניקה נתח רווחים משמעותי מאוד ממועדון הלקוחות הוותיק והרווחי שלה. ההסכם החדש מעביר את ניהול כרטיסי הפרימיום והברונזה, הן הבנקאיים והן החוץ-בנקאיים, לידיה המלאות של ישראכרט, תוך יצירת מודל עסקי שצפוי להניב לה רווחיות שנתית ממוצעת של 120 עד 160 מיליון שקל לפני מסים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להגדיל באופן דרמטי את בסיס הלקוחות של ישראכרט, להגביר את היקף העסקאות בכרטיסיה, ולבסס אותה כשחקנית דומיננטית אף יותר בשוק האשראי וההטבות הישראלי, במיוחד בתחום הצרכנות הגבוהה והנסיעות הבינלאומיות.

האסטרטגיה מאחורי העסקה התעופתית

המעבר של מועדון הנוסע המתמיד מניהולם של הבנקים הגדולים לזרועותיה של ישראכרט משקף שינוי תפיסה עמוק בשוק הפיננסי המקומי. עבור יצחק תשובה ובכירי ישראכרט, מדובר בהימור כספי ואסטרטגי מרכזי, המבוסס על ההנחה כי תנועת הנוסעים האווירית תתאושש באופן מלא לאחר סיום המתיחות הביטחונית. בכירים בשוק ציינו כי הסכום שהוצע על ידי ישראכרט גבוה באופן משמעותי מההערכות הראשוניות, מה שמעיד על נכונות לשלם פרמיה עצומה על מנת להוציא את המועדון מידיהם של המתחרים הבנקאיים. חברת אל על, מצידה, בחרה לגייס הון מיידי ולהבטיח הכנסות עתידיות קבועות מראש בתקופה של אי-ודאות תפעולית קשה. עם זאת, המהלך מחייב את ישראכרט לבצע השקעה שיווקית וטכנולוגית אדירה כדי להטמיע מיליוני לקוחות חדשים במערכותיה, תוך שמירה על רמת השירות הגבוהה שמצפים חברי המועדון הוותיקים. ההצלחה של עסקה זו תלויה ביכולת של ישראכרט להפוך את כרטיסי האשראי שלה למוצר הבלעדי עבור חובבי הנסיעות, תוך כדי גיוס מספר רב של לקוחות חדשים שאינם חברי המועדון כיום. אנליסטים בשוק מעריכים כי המהלך יצור תחרות חריפה אף יותר בשוק כרטיסי האשראי, מה שעלול לדחוק את רווחי החברות המתחרות ולחייב אותן לשפר את הצעות הערך שלהן לצרכנים הסופיים, דבר שעשוי להשפיע לטווח הארוך על דמי הניהול והריביות הנגבים מהציבור.

תעשיית הנדל"ן מאבדת גובה: הדו"ח של דמרי כמחזורת רעה

בזמן ששוק ההון מתמודד עם תנודות חריגות, סקטור הנדל"ן הישראלי מקבל סטירת לחי משמעותית בדמות הדו"חות הכספיים לשנת 2025. חברת י.ח. דמרי, אחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות והוותיקות במשק, פרסמה דו"ח שנתי שחושף האטה חמורה בפעילות, המספקת הצצה מדאיגה למצב הענף כולו. על פי הנתונים שפורסמו, דמרי מכרה בשנת 2025 כ-834 דירות בלבד, צניחה כואבת של 23% בהשוואה לשנה הקודמת. השווי הכספי של המכירות התכווץ בחדות ב-21% ועמד על כ-2.05 מיליארד שקל בלבד. המשמעות הישירה של הקושי לשווק את הדירות היא גידול עצום במלאי: שווי הדירות המוכנות למכירה והבניינים שנמצאים בהקמה זינק ב-128% והגיע להיקף מפלצתי של כ-2.9 מיליארד שקל. מצב זה, בו החברה ממשיכה להוציא הון על בנייה אך הכסף אינו חוזר אליה מהרווחי קרקע, יצר לחץ תזרימי כבד. יתרות המזומנים של דמרי צנחו ב-76%, מ-491 מיליון שקל בתחילת השנה ל-115 מיליון שקל בלבד בסופה, מה שמאלץ את החברות בענף לבחון מחדש את תוכניות הבנייה שלהן ולהתמודד עם קושי אמיתי בעמידה בהתחייבויות פיננסיות. גורמים בענף מציינים כי התופעה אינה ייחודית לדמרי, אלא מהווה ביטוי למשבר אמיתי שבו רוכשים פוטנציאליים בוחרים "לשבת על הגדר" ולדחות את רכישת הדירה עד להתבהרות המצב הביטחוני והכלכלי.

פגיעה ברווחיות הפרויקטים היוקרתיים

אחד הממצאים המטרידים ביותר בדו"חות הנדל"ן הוא הפגיעה הישירה ברווחיות של פרויקטים פרימיום, אלו שנחשבו לחסינים יותר בפני משברים. פרויקט שדה דב בצפון תל אביב, המסמל את היוקרה הנדל"נית הישראלית, סופג מכה קשה. דמרי נאלצה לעדכן כלפי מטה את שיעור הרווח הגולמי הצפוי בפרויקט מ-26% ל-20% בלבד, מחיקה של למעלה מ-175 מיליון שקל מקופת הרווחים העתידיים. הנתונים מראים כי מחיר המ"ר בעסקאות שנחתמו בתחילת שנת 2026 ירד בכ-8.5% בהשוואה לממוצע שנת 2025. ירידת מחירים בלב הביקוש של המדינה, באזורים המבוקשים ביותר בתל אביב, משדרת מסר קשה ליזמים רבים. בנוסף לכך, התגברות תופעת הביטולים של חוזים מצטרפת לתמונה הקודרת. בשנת 2025 בוטלו עשרות חוזי רכישה שנהנו מתנאי מימון אטרקטיביים (20/80), ומגמה זו המשיכה ואף התעצמה ברבעון הראשון של שנת 2026. רוכשים רבים שנכנסו להסכמים בתקווה לשיפור במצב הביטחוני ולהורדת הריבית מגלים כי הם אינם יכולים או אינם מעוניינים לשאת בסיכון הכלכלי, ובוחרים לוותר על ההזמנה ולאבד את ההון העצמי שכבר הושקע. מגמה זו משתקפת גם בנתוני האוצר ומעמידה בסכנה אמיתית חברות בנייה בינוניות וקטנות בעלות מינוף גבוה, אשר עלולות למצוא עצמן מתקשות בפירעון חובותיהן לבנקים ללא תזרים מזומנים קבוע ממכירת דירות.

שוק הסחורות מגיב: זינוק בנפט והחלשות השקל

המצב הביטחוני והאיומים ההדדיים על תשתיות אנרגיה במזרח התיכון ממשיכים להשפיע בצורה הישירה ביותר על שוק הסחורות העולמי ועל שוק המט"ח המקומי. מחיר הנפט ממשיך לטפס בצעדי ענק ומתקרב לרמות שיא שלא נראו מאז 2022. חבית הנפט מסוג ברנט נסחרת מעל רף ה-100 דולרים, זאת על רקע איומיה של איראן לסגור את מצרי הורמוז והתקפות ישראליות על מתקני דלק באזור. מחיר הנפט הגבוה מכביד באופן מיידי על הכלכלה הישראלית, וצפוי להתבטא בעליית מחירים חריגה בתחנות הדלק ובפגיעה במדד המחירים לצרכן בחודשים הקרובים. בעקבות התייקרות הנפט והבהלה הכלכלית, שוק המט"ח המקומי חווה זעזועים חריגים. הדולר האמריקאי ממשיך להתחזק מול השקל, נוקב את רף ה-3.15 שקלים לדולר, עלייה משמעותית של למעלה מ-0.6% בימים ספורים. ההחלשות במטבע המקומי נובעת בחלקה מהיצע חליפין גבוה של גופים מוסדיים המבקשים להגן על תיקיהם, ובחלקה מכניסתם של משקיעים זרים לעמדות שורט (מכירה בחסר) על השקל. היחלשות המטבע, יחד עם ייקור האנרגיה, מציבים בפני בנק ישראל דילמה מורכבת ביותר. מחד, המשך המלחמה דורש מדיניות מוניטרית מרחיבה וריבית נמוכה כדי לסייע למשק; מאידך, האינפלציה הגואה והתחזקות הדולר מחייבות העלאת ריבית או לכל הפחות השארתה ברמה גבוהה. החלטת סוכנות הדירוג פיץ' להשאיר את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי, אך עם תחזית שלילית, רק מוסיפה שמן למדורה ומקשה על גיוסי ההון העתידיים של המדינה ושל התאגידים הגדולים במשק.