הבורסה בתל אביב מחקה את רווחי המלחמה: משבר האנרגיה וקרבות הענק בשוק האשראי מערערים את המשקיעים

נעילה אדומה בבורסת תל אביב: מחיקת רווחי המלחמה והתפכחות המשקיעים

בורסת תל אביב סיימה את השבוע האחרון בנימה קודרת ובירידות חדות, שכיבסו למעשה את כל העליות המרשימות שנרשמו מאז תחילת מבצע 'שאגת הארי' מול איראן. מדד תל אביב 35 צלל ביום שישי בכ-3.8 אחוזים, ובכך השלים רבעון ושבוע של תנודתיות קיצונית, שהפכה את המסחר לקרקע רעידה עבור משקיעים רבים. ההנחה כי המערכה הצבאית תסתיים במהירות ותוביל לריסוק חברות הביטחון המקומיות עם עסקאות ענק, התפוגגה לה, ובמקומה חזרה המציאות הכלכלית המורכבת והמלחיצה. המשקיעים החלו לתמחר לא רק את היקף ההזמנות הביטחוניות, אלא את המחיר הכלכלי הכבד שגובה המלחמה מהמשק הישראלי, כולל פגיעה קשה בייצור, בתיירות ובסחר הבינלאומי. הסנטימנט השלילי לווה ביציאה מסיבית של כספים מקרנות הסל הפסיביות, שהכבידו מאוד על המסחר במניות המעו"ף והביאו לפגיעה חזקה במיוחד במדד תל אביב 90, שספג ירידות של למעלה מחמישה אחוזים בסיכום השבועי. מגמה זו משקפת התעוררות של חששות עמוקים בקרב המוסדיים לגבי המשך התמרון הכלכלי של ישראל בזירה הבינלאומית ואת יכולת ההתאוששות של השוק המקומי מהמשבר המתמשך.

סקטור הביטחון והטכנולוגיה: תנודתיות קיצונית מול פערי ארביטראז' שליליים

ענף מניות הביטחון והטכנולוגיה חווה שבוע של רכבת הרים מוחלטת, כשמחד גיסא חברות כמו אלביט, רפאל והתעשייה האווירית רשמו שיאי הזמנות, ומאידך גיסא מניותיהן ספגו מכות קשות בסוף השבוע. התופעה נובעת משילוב של נטילת רווחים אגרסיבית לאחר עליות של עשרות אחוזים בשבועות הקודמים, ומהשפעת השווקים הגלובליים הרעועים. המניות הדואליות, ובראשן חברות השבבים והטכנולוגיה המסחריות, נפתחו בפערי ארביטראז' שליליים עצומים מול וול סטריט, לאחר שמדד הנאסד"ק האמריקאי נכנס רשמית לטריטוריה של 'תיקון' עם ירידה של יותר מעשרה אחוזים משיאו. חברות הביטוח והפיננסים, שזכו לעדנה בתחילת השבוע בעקבות דו"חות כספיים חזקים של מגדל, הראל והפניקס, איבדו את כל שטחן וצללו בתוך יומיים בודדים, כשהמשקיעים מעדיפים לממש את הרווחים ולעבור לעמדות נזילות והגנתיות. המצב הנוכחי מעלה תהיות קשות באשר ליכולת של שוק ההון המקומי לשמש מנוע צמיחה בתקופה של אי-ודאות גיאופוליטית מתמשכת, ומבליט את הפער בין ביקוש חריג למערכות נשק לבין חוסר האונים של הציבור הישראלי מול התנהגות השווקים.

המשבר הגיאופוליטי חודר לכלכלה הריאלית: צניחה של 20% בצריכה הפרטית

מתחת לכותרות הבורסאיות והביטחוניות, מתחוללת רעידת אדמה שקטה אך עמוקה בכלכלה הריאלית הישראלית, והיא מורגשת במיוחד במגזר הצרכני. על פי נתונים שפרסם הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אלכס ז'בז'ינסקי, חלה צניחה חדה וחסרת תקדים של כ-20 אחוזים בצריכה הפרטית מתחילת המלחמה. הנתונים, המבוססים על סליקת כרטיסי האשראי בשבועות האחרונים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מראים כי הציבור הישראלי נערך באופן ספונטני במצב חירום כלכלי, מצמצם בהוצאותיו ומושך את היד שלו מרכישות משמעותיות. הקפאת תנועת התיירות הנכנסת, עצירת חלק ניכר ממגזר הבילויים והאירוח, והיעדרות עובדים רבים לשירות מילואים, יצרו ואקום צרכני שחורג הרבה מעבר למגזרים המסורתיים המושפעים ממלחמה. התוצאה הישירה היא פגיעה קשה בפדיון של עסקים קטנים ובינוניים, המובילה לסכנת גל פיטורים שעלול להכביד עוד יותר על שוק העבודה. בנוסף, הערכות הצמיחה לשנת 2026 כבר תוקנו כלפי מטה לרמה של בין 4.0 ל-4.5 אחוזים, זאת בהנחה שהמערכה לא תסתיים בטווח הקצר ותמשיך לכרסם בתוצר המקומי הגולמי.

שוק האנרגיה העולמי בלתי צפוי: מחיר הנפט מתקרב ל-100 דולר לחבית

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמזינים את החרדה בשווקים הפיננסיים הוא הזינוק החד והבלתי פוסק במחירי האנרגיה העולמיים. חבית נפט מסוג ברנט פרצה את רף 112 הדולרים, ומחיר ה-WTI (נפט גולמי אמריקאי) סגר מעל 99 דולרים לחבית, לאחר שמחירו עלה בכ-5.5 אחוזים ביום מסחר אחד. העליות הקיצוניות נובעות מהאיומים הישירים על תשתיות האנרגיה במפרץ הפרסי, ובפרט על מיצרי הורמוז ומתקני הגז בדרום פארס, שנפגעו קשות מירי. השוק הישראלי חשוף במיוחד לזעזועים אלו, שכן עלייה ממושכת במחירי הנפט בהיקף כזה מייבאת אינפלציה ישירות אל תוך המשק, מייקרת בצורה דרמטית את עלויות התחבורה, הייצור והאנרגיה, ומאיימת לשבש את המאמצים של בנק ישראל לייצב את המחירים. השפעת ריבוי הנפט חורגת מגבולות המזרח התיכון ומכה בכלכלות אירופה ואסיה, שמצויות כבר במצב של האטה כלכלית משמעותית. בישראל, מגזר הזיקוק והפטרוכימיה חווה פרדוקס מסוים: מניית בז"ן זינקה על רקע שיא במרווחי הזיקוק שנובעים ממחסור עולמי, אך בה בעת המתקנים שלה חשופים לאש האויב, מה שהופך את ההשקעה בו למשחק רולטה רוסי הרבה יותר מאשר הימור מושכל על צמיחה עסקית.

שוק המט"ח והריבית: הדולר מטפס ובנק ישראל לפני הכרעה קריטית

שוק המט"ח מגיב בעוצמה למצב הגיאופוליטי ולמשבר האנרגיה, כשהדולר האמריקאי מטפס בחדות אל מול השקל ונוגע ברמה של 3.15 שקלים חדשים. ההיחלשות השקלית נובעת בראש ובראשונה מיציאה מבהילה של הון זר מניירות ערך ישראליים ומהגדלת פרמיית הסיכון המדיני לשיאים חדשים. נשיא בנק ישראל, אמיר ירון, מתמודד עם דילמה מורכבת במיוחד לקראת החלטת הריבית הקרובה, כשמחד הוא נדרש לספק תמיכה ולעודד את האשראי במשק המדמם, ומאידך הוא חייב להתמודד עם לחצים אינפלציוניים עולים שנובעים מייקור היבוא וממחסור בעובדים במשק. ההערכה הרווחת בשוק היא כי בנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי בהחלטה הקרובה במטרה לייצב את המערכת, אך ייאלץ לפרסם תחזית מאקרו כלכלית קודרת ומציאותית יותר, שתכלול תרחישים של מלחמה ממושכת ותביא בחשבון את הפגיעה בחוב הציבורי. התייקרות הדולר מוסיפה גם היא ללחץ האינפלציוני, שכן חלק ניכר מהצריכה והייצור בישראל תלוי בייבוא מארצות הברית ומאירופה. משקיעים המחזיקים בחשיפת יתר למט"ח נאלצים להעריך מחדש את הסיכונים, שכן התערבות של בנק ישראל בשוק היא רק עניין של זמן במידה והשקל ימשיך לאבד מערכו בצורה חריגה.

עסקאות הענק ממשיכות לרטוט: לוזון רוכש את דוראד בשווי מיליארדי שקלים

בניגוד לתחושת הקיפאון בשווקים הפיננסיים, בחזית העסקאות הפרטיות והמוסדיות מתחוללת פעילות ערה ואינטנסיבית המעידה על כך שההון הגדול ממשיך לנוע. עסקת הענק של השבוע הייתה ללא ספק רכישת השליטה בתחנת הכוח הפרטית 'דוראד', שבה גבר תאודור (טדי) שפירא-לוזון על עופר ינאי. לוזון רכש כ-17 אחוזים נוספים ממניות דוראד תמורת כ-742 מיליון שקלים, מהלך המשקף שווי כולל של כ-4.4 מיליארד שקלים לתחנת הכוח. מדובר במחיר פרמיה מרשים ובלתי שגרתי, שנובע משילוב של ערך כלכלי יציב של ייצור חשמל בזמן משבר אנרגיה, ומהדינמיקה התחרותית הקשה של 'מלחמת הסכינים' בין שני המיליארדרים. ההשלמה הצפויה של העסקה תגדיל את אחזקתה של קבוצת לוזון בדוראד לכדי כשליש מהבעלות, ותהפוך אותו לבעל השליטה היחיד באחד מנכסי התשתית הקריטיים והרווחיים במשק הישראלי. בנוסף, קבוצת שלמה נכנסה באופן רשמי לשוק המשכנתאות החוץ-בנקאיות באמצעות חברה חדשה בניהול רן גולדמן, וכן קיבלה קבוצת 'נאוי' היתר מרשות שוק ההון להגדיל את החזקותיה במימון ישיר לעשרה אחוזים, מהלך בהיקף של כ-150 מיליון שקלים. תנועות אלו מעידות על המשך צבירת נכסים אסטרטגיים בידי קבוצות ההשקעות הגדולות, שמנצלות את אי-הוודאות כדי להגדיל את טווח ההשפעה והרווח שלהן בשוק ההון הישראלי.

קרבות כרטיסי האשראי: מלחמת חפירות בין ישראכרט לכאל על מועדון הנוסע המתמיד

במקביל לסערות המקרו-כלכליות, מתנהל קרב עסקי חריף ובוטה בין שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות במשק, שכבש את תשומת הלב של שוק ההון. חברת ישראכרט הציעה הצעה אגרסיבית של למעלה ממיליארד שקלים לחברת אל על, במטרה להשתלט על הזכויות הבלעדיות לניהול 'מועדון הנוסע המתמיד' ולפעילות כרטיס האשראי 'פליי קארד' (Fly Card) לתקופה של עשר שנים. המהלך נתפס כסכנה קיומית עבור חברת כאל, שכן מועדון הלקוחות של אל על נחשב לאחד ממאגרי הלקוחות האיכותיים והרווחיים ביותר בשוק הישראלי. מנכ"לית כאל, יפית גריאני, הגיבה בחריפות ובמכתב תקיף שהופנה להנהלות החברות, בו היא מאשימה את הצדדים בהפרת הסכם הבלעדיות הקיים ומאיימת בנקיטת צעדים משפטיים מיידיים ובתביעת נזקים כבדים. גריאני מסרה כי ההצעה שקיבלה כאל אינה כלכלית עבורה וכי היא תפעל בכל האמצעים כדי למנוע את מה שהיא מכנה 'מחטף' ופגיעה בלתי הפיכה בנכסיה. נתון לעניין הוא כי אל על צפויה להינות מתוספת רווח של כ-1.3 מיליארד שקלים מהעסקה, סכום עצום שיאפשר לה גיוס הון קריטי בתקופה בה היא סובלת מהפסדים כבדים בעקבות עצירת הטיסות והמלחמה.

האם הצעת הענק של ישראכרט משנה את המשוואה העסקית?

ההיגיון הכלכלי העומד מאחורי הימורה של ישראכרט, בראשותו של יצחק תשובה, הוא ניסיון לבצע קפיצת מדרגה אסטרטגית ולהגדיל באופן משמעותי את נתח השוק של החברה בשוק כרטיסי האשראי הפרימיום. תשובה, המחזיק בשליטה בחברה דרך חברת דלק, מעוניין להפוך את המועדון לנכס אסטרטגי מרכזי בקבוצה הפיננסית שהוא בונה, ולזנק על גבי בסיס הלקוחות הקיים של אל על. אולם, בכירים בשוק טוענים כי מדובר בהצעה יקרה מאוד, אשר צפויה לפגוע באופן משמעותי ברווחיות של ישראכרט בטווח הקצר והבינוני. בימים אלו, מניותיהן של חברות האשראי מדגישות את חוסר הוודאות התפעולית: מניית ישראכרט זינקה בתחילת השבוע בעקבות ההודעה על העסקה הפוטנציאלית, אך בסופו של דבר נחתכה בחדות יחד עם שאר השוק, בעוד מניית כאל ירדה בשיעורים ניכרים על רקע החשש מאובדן הפעילות המרכזית. הקרב הזה מסמל יותר מכל את המעבר של שוק ההון הישראלי מתקופה של מניות צמיחה ודיבידנדים יציבים, לתקופה של מלחמות על נתח שוק, הישרדות, וניהול סיכונים תחת אש כבדה ובלתי צפויה.