הדולר קורס לשיא של 31 שנה מול השקל: בין גאולוגיה פוליטית להמראה בתל אביב

השקל חוצה קווים אדומים שלא נראו מאז תחילת שנות התשעים

שער הדולר צלל ביום שלישי לרמה הנמוכה ביותר מזה 31 שנה כאשר נסחר מתחת לקידומת 3.02 שקלים, בהמשך למגמת הירידה החדה שהתעצמה בימים האחרונים. הירידה של כאחוז אחד מול השקל בסחר המטבע נרשמה על רקע התפוגגות משמעותית של חששות מחידוש הלחימה בין ישראל לאיראן, לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מסר בהודעה לתקשורת כי האיראנים פנו אליו והביעו רצון להגיע להסכם. ההצהרה הפתיעה, שהגיעה בסיום יום המסחר בוול סטריט, עוררה היפוך חד בסנטימנט המשקיעים ברחבי העולם והובילה לזרימת הון זר לכיוון שווקים מתעוררים ובהם הישראלי. המטבע הישראלי, שנהנה מתשואת הריבית הגבוהה יחסית של בנק ישראל, הפך לאחד המניירים המבוקשים ביותר בקרב משקיעים מוסדיים שחיפשו חשיפה לנכסים בעלי פרמיית סיכון גאופוליטית גוברת.

בקרב גורמי השוק נשמעו הערכות כי בנק ישראל אינו צפוי להתערב בשלב זה, וכי ההתערבות תבוא לכלל מימוש רק במקרה שהדולר ימשיך לצלול בצורה חריגה ויעבור את רף שלושת השקלים באופן משמעותי. צעדי ארה"ב במפרץ הפרסי, כולל המצור הימי על מצרי הורמוז שנכנס לתוקף, נתפסו בעיני חלק מהמשקיעים כמהלך טקטי במסגרת משא ומתן ולא כהכנה להסלמה צבאית ממשית. השיחות הישירות בין ארה"ב לאיראן, שעל פי דיווחים עשויות להתקיים באיסלאמבאד במהלך השבוע, הוסיפו שכבה נוספת של אופטימיות זהירה לשווקים. במקביל, נקודת המבט של גופים מוסדיים בינלאומיים הדגישה כי קיימות השקעות ישירות של גופים זרים בישראל, בעיקר בענפי ההייטק והטכנולוגיה, המספקות תמיכה מבנית לשקל גם בתקופות של אי־ודאות.

המראה חד בבורסת תל אביב לאחר יום שני השחור

בורסת תל אביב חוותה תנודתיות קיצונית בתוך פחות מיממה, כאשר לאחר הירידות החדות של יום שני שבהן מדד ת"א 35 איבד 1.4% ומדד ת"א ביטוח צנח ב-2.2%, נרשמו עליות חדות ביום שלישי שהפתיעו אפילו את האופטימיים שבשוק. מדד ת"א 35 טיפס בכ-1.3% לעבר רמות של 4,450 נקודות, אך הכוכב האמיתי של היום היה מדד ת"א ביטוח שזינק בכ-6% ומדד ת"א נפט וגז שהוסיף כ-4%. הבנקים, שהובילו את הירידות יום קודם, הצטרפו לחגיגה עם עלייה של 2.2% בעקבות ציפיות להסכם מדיני שעשוי להביא לירידה בפרמיית הסיכון המובנית בערכי הבנקים. ההיפוך הדרמטי שחל בשוק משקף את מידת הרגישות הגבוהה של מדדי תל אביב להתפתחויות גאופוליטיות, שכן בתוך יום אחד עברו המשקיעים מתחושת חרדה מלאה לאופטימיות כמעט ללא גבול.

מניות הביטוח והנפט מובילות את ההתאוששות

מניות הביטוח, שנפגעו קשות ביום שני על רקע החשש מפרמיות סיכון מלחמה מזנקות בשוק הביטוח הימי, התאוששו בצורה החדה ביותר. חברות כמו הפניקס, הראל ומגדל נהנו מעליות ניכרות לאחר שהתברר כי ההסלמה במצרי הורמוז, שהובילה לביטול נרחב של כיסויי מלחמה קיימים באזור ולעלייה חדה בפרמיות, אינה מתפתחת לעימות צבאי ישיר. מדד הנפט והגז, לעומת זאת, רשם ירידה של 2.3% ביום שלישי לאחר שעלה ביום שני, בעקבות ירידה במחירי הנפט העולמיים שחזרו ונסחרו מתחת לרף של 100 דולר לחבית. הנפט מסוג WTI איבד כ-1.6% מערכו ונסחר סביב 97.5 דולר לחבית, כאשר השוק משער כי הסרת המתיחות במפרץ הפרסי תגרום לעלייה בהיצע ולירידה במחירים. הניתוק בין תנועת המניות הישראליות לבין מחיר הנפט מעיד על כך שביום שלישי הנהג המניע את שוק ההון המקומי היה הגאופוליטיקה ולא הסחורות.

וול סטריט עברה מירידות לעליות בוהקות בעקבות טראמפ

המסחר בוול סטריט התאפיין בהיפוך דרמטי דומה לזה שנרשם בתל אביב, כאשר המדדים האמריקניים עברו מירידות של כחצי אחוז לעליות חדות בדקות האחרונות של המסחר, לאחר שדבריו של טראמפ על פניית האיראנים הקפיצו את הסנטימנט. הנאסד"ק קפץ בכ-1.2%, מדד S&P 500 עלה בכאחוז ומדד דאו ג'ונס הוסיף כחצי אחוז. חוזי העתידים על המדדים האמריקניים המשיכו לרשום עליות גם במסחר הלילי, מה שמסמן פתיחה חיובית נוספת ליום רביעי. החוזים על מדד דאו ג'ונס נסחרו בעלייה של כ-0.1%, חוזי S&P 500 עלו בכ-0.1% וחוזי הנאסד"ק טיפסו בכ-0.3%. המצב בוול סטריט משקף את המתיחות הגוברת בין החששות המאקרוכלכליים לבין האופטימיות הגאופוליטית: מנכ"ל ג'יי.פי.מורגן צ'ייז, ג'יימי דיימון, אמר כי הסיכונים הכלכליים הולכים ומתגברים, אך השווק בחר להתעלם מהאזהרה ולהתמקד באפשרות של הסכם דיפלומטי עם איראן. הבורסות באירופה גם הן נסחרו בירוק, כאשר מדד הדאקס בפרנקפורט עלה בכ-0.9%, והבורסות בסיאול ובטוקיו זינקו במעל שני אחוזים בעקבות ההודעה על אפשרות חזרה למשא ומתן.

האם מדד S&P 500 במשקל שווה עדיף על המדד הרגיל?

ברקע התנודתיות הגבוהה חזרו לשיח המקצועי השאלות לגבי המבנה המרוכז של מדדי המניות המובילים. מאז ספטמבר מניות הטכנולוגיה נמצאות במגמת ירידה, בהובלת מיקרוסופט שאיבדה כ-23% מערכה, ובמקביל מניות שעל חלקן כמעט ולא שמעו קוראים לתשומת לב כיכבו ב-S&P 500. גופים מסוימים מציעים לבחון את מדד S&P 500 במשקל שווה, החשוף לכל 500 המניות במידה שווה ולא למניות הענק בלבד, כמענה לאי־הוודאות בשוק על רקע התפתחויות הבינה המלאכותית והמתיחות הבינלאומית. עם זאת, בגולדמן זאקס סבורים כי זהו זמן נכון להשקעה במניות שבע הענקיות הטכנולוגיות, שאותן כינו הזדמנות ערך נוכח הגידול ברווחים העתידיים, בעוד בישראל גופים אחרים טוענים כי יש להבחין בין החברות המצליחות לאלו המתקשות ולא להתייחס אליהן כמקשה אחת. אינטל, שרשמה ראלי מדהים של 58% בתשעה ימים בלבד על רקע שיתופי פעולה עם גוגל ואילון מאסק, מהווה דוגמה לכך שגם בתוך המגזרה הטכנולוגית קיימים פערי ביצועים משמעותיים שאינם מאפשרים כללי אצבע.

המושג סטגפלציה חזר להדהד בשיח הכלכלי בימים האחרונים, כאשר המפגש הנדיר בין עליות מחירים מחד ומיתון מאידך מעורר דאגה בקרב אנשי שוק. ההאטה בצמיחה העולמית, העלייה במחירי הנפט שנגרמה מהמתיחות במפרץ הפרסי, והחששות מפני מיתון בארצות הברית מצטרפים לתמונה מאקרוכלכית מורכבת. מנהלי השקעות מובילים בישראל, כמו עידן אזולאי מסיגמא-קלאריטי, טוענים כי התפתחויות המאקרו הפכו את תחזיות האנליסטים ללא רלוונטיות, וממליצים להתמקד באג"ח קצרות ובחברות איכות בעלות יתרון תחרותי ברור. בין החברות שזוהו כיהלומים אפשריים נמנו אלביט מערכות, נקסט ויז'ן ואנלייט, שלגביהן נטען כי הן מצליחות לשמור על מומנטום עסקי חזק גם בסביבה מאתגרת. ההמלצות משקפות גישה הגנתית שמעדיפה איכות על פני צמיחה, ומבקשת להכין את התיקים לאפשרות של הסלמה חוזרת במקביל לניצול הזדמנויות שנוצרות מהתיחוסים הנוכחיים בשוק.