הורדת ריבית בצל מתיחות גיאופוליטית: מדד ת"א בנייה מזנק, הדולר מטפס ל-3.02 שקלים

החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל הכתה גלים בשווקים המקומיים והזניקה גל של תגובות חריגות במסחר. הבנק המרכזי הוריד את הריבית במשק לרמה של 3.25%, צעד שהתקבל על רקע נתוני אינפלציה נמוכים יחסית, אך גם תחת מתיחות גיאופוליטית מוגברת ולחצים כבדים מצד המדיניות הניצית של הבנק הפדרלי בארה"ב. ההחלטה לא זכתה לקונצנזוס מלא בקרב הכלכלנים, והמסחר בשעות שלאחר פרסומה שיקף את המורכבות הגוברת של המשוואה המוניטרית המקומית.

ההשפעה הראשונה והמיידית נרשמה בשוק המטבע. הדולר התחזק לרף 3.02 שקלים, שיעור היציג שלא נראה מאז תחילת השנה, וזאת לאחר שהשקל איבד כ-0.2% מערכו. בבנקים המובילים מציינים כי המרחק מרף 3 שקלים לדולר הוא אחד השיקולים שיעמדו לנגד עיני הנגיד בהחלטות הבאות, במיוחד לנוכח הבחירות הצפויות בחודש אוקטובר והרצון להימנע מתנודות חריגות בשער החליפין. עם זאת, התנועה הנוכחית משקפת גם את הפער המתרחב בין המדיניות המוניטרית בישראל לבין זו של הפד האמריקאי, שמאותת על אפשרות להעלאות ריבית נוספות.

במקביל, מדד ת"א בנייה רשם זינוק חד של כ-5.5% במהלך המסחר, והיה המוביל בין המדדים הענפיים. הסיבות לכך נעוצות בציפייה כי הורדת הריבית תביא להוזלה משמעותית בעלויות המימון עבור רוכשי דירות ויזמים, ובכך תרענן את הביקושים בשוק הנדל"ן שסבל מהאטה בתקופה האחרונה. ברקע לכך, יש לזכור כי מדדי הבנייה היו רגישים במיוחד להחלטות מוניטריות, והמשקיעים ניצלו את ההזדמנות לבצע קניות ממוקדות במניות כמו שיכון ובינוי, אזורים ואחרות. עם זאת, העליות בענף הסתכמו בניגוד למגמה ברוב המדדים המובילים, שנסחרו ביציבות או במגמה מעורבת על רקע המתיחות הביטחונית.

השפעה משמעותית נוספת נרשמה בשוק המט"ח הגלובלי, שם הורדת הריבית המקומית מגיעה בתקופה של טלטלה בשוקי אגרות החוב בעולם. בארה"ב, תשואות האג"ח ממשלתיות ל-10 שנים רשמו תנודתיות חריגה, ובכלי תקשורת כלכליים מעריכים כי הסיכון לאגרות חוב ישראליות עולה בשל החשיפה לריביות גבוהות יותר בחו"ל. המשמעות היא שגם חברות ישראליות שגייסו חוב בשווקים הבינלאומיים עשויות להיפגע מעלייה בעלויות המימון שלהן, וזאת נוסף על ההשפעה על שוק האג"ח המקומי שמתאפיין ברגישות גבוהה לשינויים בתשואות בארה"ב.

תגובת המשקיעים המוסדיים הייתה מורכבת, והיא משקפת את הדילמה העומדת בפני המשקיעים בתקופה הנוכחית. מצד אחד, הורדת הריבית מספקת רוח גבית לענפים תלויי מימון כמו נדל"ן וצריכה, ומצד שני, הסיכון הגיאופוליטי והמתיחות הביטחונית יוצרים אי ודאות שמרסנת את ההתלהבות. בקרב מנהלי קרנות הנאמנות מציינים כי בחודש אוגוסט נרשמו תשואות חיוביות במסלולים הכלליים של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, אך ההיוון החד בשקל גרע כ-0.4% מהתשואות הללו, ומחזק את התלות בין שוק ההון לשוק המט"ח בתקופות של שינויי ריבית.

בזירה הבינלאומית, המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון מוסיפה להיות גורם מכריע בהחלטות המשקיעים. ההסלמה הלילית בין ארה"ב לאיראן, שכללה תקיפות ואיומים הדדיים, טרפה את הקלפים בוול סטריט ובשווקים הגלובליים. מחירי הנפט מסוג ברנט טיפסו מעל רף 90 דולר לחבית, ומדד ה-WTI נסחר סביב 88 דולר לחבית, נתון שמשפיע ישירות על ישראל כיבואנית אנרגיה. בנוסף, ההימור על העלאת ריבית בארה"ב גובר, ומחזק את הדולר על חשבון מטבעות מתפתחים ובהם השקל, שכבר נמצא תחת לחץ מהמדיניות המקומית המרחיבה.

בשוק האג"ח המקומי נרשמה מגמה מעורבת, אך הווליומים היו גבוהים מהממוצע בשל המסחר סביב ההחלטה. אגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים נסחרו ביציבות יחסית, אך אג"ח קונצרניות הגיבו בעוצמה לפי סקטורים. חברות נדל"ן נהנו מהורדת הריבית ורשמו ירידות תשואה, בעוד שחברות הייטק שגייסו חוב סבלו מלחץ מהמתיחות הגיאופוליטית ומהעלייה בסיכון העולמי. גורמים בשוק מעריכים כי בימים הקרובים נראה גל גיוסים חדש בשוק המקומי, מתוך ניצול הריבית הנמוכה והציפייה להורדות נוספות בעתיד הקרוב.

בתוך כך, בשוק המניות המקומי בלטו מספר מניות בולטות שהגיבו למתיחות הגיאופוליטית. חברות הביטחון הישראליות, ובראשן אלביט מערכות, רשמו ביקושים גוברים על רקע החשש מהסלמה. במקביל, חברות אנרגיה מתחדשת כמו אנלייט ורפק אנרג'י נהנו מהסכם חשמל בהיקף של כחצי מיליארד שקל שחתמו ביניהן, הסכם שמדגיש את המגמה של חברות צריכה לגוון את מקורות האנרגיה שלהן. בשוק הקמעונאות, רשת שופרסל המשיכה לאבד שווי לאחר פרסום הדוחות, ואיבדה כ-11% מערכה ביומיים, מה שמעלה חששות לגבי המשך הישארותה במדד ת"א 35.

המבט קדימה תלוי במידה רבה בהתפתחויות הגיאופוליטיות ובהחלטות הצפויות של הבנקים המרכזיים המובילים בעולם. בבנק ישראל יצטרכו לאזן בין הצורך לתמוך בצמיחה המקומית, דרך הורדות ריבית, לבין הצורך לשמור על יציבות השקל ולהימנע מפערים חריגים מול המדיניות האמריקאית. בשווקים ממשיכים לעקוב אחר הודעות הפד והבנק המרכזי האירופי, שכן כל רמז לשינוי מדיניות עשוי להשפיע באופן מיידי על שוק ההון הישראלי, על שער הדולר ועל כיוון המסחר בבורסה המקומית. בטווח הקצר, הצפי הוא לתנודתיות מוגברת שתשפיע על כלל המחלקות בתיקי ההשקעות.