המהפך בשוק ההון: מניות הביטחוניות מתרסקות, הנפט מתנדנד והדולר צולל לאחר הפסקת האש

הזעקה שהפכה להתאוששות: וול סטריט ותל אביב בעליות חדות

ההכרזה על הפסקת אש של שבועיים בין ישראל לאיראן עוררה תגובת שרשרת חריפה בשווקי ההון העולמיים, שנראתה כמו שחרור של פרמיית סיכון שהצטברה במהלך המתיחות. וול סטריט ננעלה בעליות חדות: מדד דאו ג'ונס קפץ ב-2.9%, מדד S&P 500 התחזק ב-2.5%, ונאסד"ק זינק ב-2.8%. באירופה נרשמו עליות נוספות, כאשר מדד דאקס הגרמני קפץ בכ-5%, וגם באסיה המסחר ננעל במגמה חיובית עם הניקיי היפני שעלה ביותר מ-5% וקוספי שטס בכ-7%. הבורסה בדובאי רשמה זינוק של 8.5%, מה שמעיד על תחושת הקלה אזורית רחבה. בבורסת תל אביב, מדד ת"א 35 עלה בכ-2% ומדד ת"א 125 הוסיף 1.8%, כאשר המסחר מתנהל בעליות בעיקר הודות לענפי הביטוח, השבבים והתעופה.

מניות הביטחוניות הקטנות: מבועת מלחמה לצלילה חדה

מתחת לפני השטח החיובי של המדדים מתרחשת תופעה מרכזית וחמורה: מניות הביטחוניות הקטנות, שהפכו לכוכבות המלחמה, סופגות כעת חבטות קשות. מניית מאסיבית צונחת בכ-16%, אירודרום מאבדת כ-14%, וגם חברות כמו סולרום והעין השלישית נמצאות תחת לחץ מכירות כבד. הסיפור מאחורי הנפילות הללו מתחיל עוד לפני המלחמה, כאשר חברות שנסחרו בשווי של כמעט שלד בורסאי גייסו לשורותיהן שמות מפוצצים מעולם הביטחון. יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, הצטרף לאירודרום, ויואב בר אבן, לשעבר ראש אגף המבצעים, מונה למאסיבית. המשקיעים נהרו למניות הללו מתוך אמונה שהקשרים והניסיון של הבכירים יתורגמו מיד לחוזים של מיליארדים, אך הפסקת האש חשפה את הפער בין הציפיות למציאות הכלכלית. כאשר המתיחות הביטחונית יורדת, השוק מפסיק לקנות סיפורים ומתחיל לבקש מספרים, והנפילות החדות הן תוצאה של עדר משקיעים שמנסה לצאת מהדלת הצרה בבת אחת.

המודל העסקי תחת עדשת המגיפה

הבעיה המבנית בחלק ממניות הביטחוניות הקטנות אינה רק עניין של תמחור יתר בזמן מלחמה, אלא שאלה האם קיים מודל עסקי בר-קיימא כלל. חברות שנהנו ממומנטום חיובי בזכות הצורך המיידי בפתרונות טכנולוגיים במהלך הלחימה עומדות כעת למבחן האמת. חלקן צורכות מזומנים בקצב מואץ מבלי שהכנסות מסחריות משמעותיות מממנות את הפעילות, וההיסטוריה של הבורסה הישראלית רצופה בדוגמאות של שמות גדולים שנכנסו לחברות קטנות וגילו שגם קשרים במסדרונות השלטון לא יכולים להציל מודל עסקי רעוע. מי שקנה את המניות הללו בשיא האופוריה הביטחונית מגלה כי השוק לא מרחם, והפסקת אש מתגלה כקריאת השכמה כואבת עבור משקיעים שהאמינו בחלום הצמיחה הבלתי מוגבלת.

מחירי הנפט: צלילה חדה ואז קפיצה חזרה לקראת רף ה-100 דולר

שוק הנפט הגיב בצורה הדרמטית ביותר להכרזה על הפסקת האש, כאשר מחיר חבית נפט מסוג WTI צלל מתחת ל-92 דולר בשעות שלאחר מכן, בירידה דו-ספרתית חריפה ששיקפה את ההערכה כי המתיחות במצר הורמוז תפחת. אולם ההקלה התבררה כקצרת ימים: סוכנויות ידיעות חצי-רשמיות באיראן פרסמו תרשים המצביע על כך שמשמרות המהפכה הציבו מוקשים ימיים במצר הורמוז במהלך המלחמה. במקביל, דווח בוול סטריט ג'ורנל כי ארבע ספינות בלבד חצו את המצר אתמול, מספר נמוך באופן חריג שמעיד על כך שנתיב השיט הקריטי עדיין רחוק מלחזור לשגרה. כתוצאה מכך, מחירי הנפט קפצו שוב ומתקרבים לרף ה-100 דולר לחבית, כאשר נפט WTI נסחר סביב 99.1 דולר ונפט ברנט בסביבות 98.2 דולר. התנודתיות החריגה משקפת את החוסר ודאות העמוק שעדיין אופף את שוק האנרגיה העולמי, ואת הקושי של השווקים לתמחר בצורה מדויקת את הסיכון הגאופוליטי במפרץ הפרסי.

הדולר צולל ל-3.09 שקלים: פרמיית הסיכון מתאדה

שוק המט"ח הישראלי הגיב בצורה נוקבת להודעה על הפסקת האש, כאשר הדולר נסחר בירידה של כ-1.5% מהשער היציג שנקבע אתמול ועמד על 3.142 שקלים, וצנח לרמה של 3.09 שקלים לדולר. הירידה משקפת שני מנגנונים מקבילים: מצד אחד, הקטנת פרמיית הסיכון הגיאופוליטית שהצמיחה את הדולר במהלך המלחמה, ומצד שני, מכירות דולרים של גופים מוסדיים ישראליים שנדרשים לאזן את חשיפתם לעליות החדות בשווקים הבינלאומיים. ההתחזקות השקל מול הדולר מגיעה גם בעקבות הרוח החיובית מוול סטריט, שם נסגר המסחר בעליות חדות. עם זאת, המסחר בשווקי אסיה נרשם במגמה מעורבת בעקבות הצהרות מאיראן ומארה"ב שהטילו ספק ביציבות ההסכם, והאיום של טראמפ לחדש את הלחימה אם המדינה לא תתיישר לפי ההסכם מעיב על האופטימיות ומגביל את המשך ירידת הדולר. היורו מזנק ב-0.7% מול הדולר, והפאונד קופץ בכ-1%, בעוד המסחר במטבע הישראלי נמשך בתנודות צרות סביב רמות השיא מאז פרוץ המלחמה.

מי מרוויח ומי מפסיד: המפה המחודשת של בורסת תל אביב

המפה הסקטורית בבורסת תל אביב עברה שינוי דרמטי תוך ימים ספורים. מדד הביטוח, שנפגע קשות במהלך המלחמה בשל החשש מפגיעות בנכסים ובתשואות, זינק בכ-5.2%, כאשר מניית הפניקס קפצה ב-5.3% ומניות ביטוח נוספות נהנות מהקטנת פרמיית הסיכון. אל על מטפסת בכ-5% על רקע התקוות לחזרת תנועת הנוסעים הבינלאומית, ומניות השבבים הדואליות נובה וקמטק רשמו עליות חדות בעקבות ההתאוששות בוול סטריט ובמדד נאסד"ק. לעומת זאת, מדד החברות הביטחוניות היה היחיד שנסחר בטריטוריה שלילית, כאשר חלק מהמניות בו נסחרות במכפלים שנקבעו בשיא המתיחות ועדיין רחוקים מתמחור שמשקף מציאות כלכלית. במקביל, מניית ניו-מד אנרג'י קיבלה חיזוק משמעותי מהדיווח על חתימת מזכר הבנות למכירת מלוא כמויות הגז ממאגר אפרודיטה לחברה המצרית EGAS בהיקף של כ-100 מיליארד מטר מעוקב, וגם אסדת כריש חזרה לפעילות סדירה, מה שמסיר את החשש מהשבתה ממושכת של מאגרי הגז הישראליים.

הזרמת הון לקרנות כספיות: בריחה מהתנודתיות

מתחת לתנודות היומיות בשוק המניות מתגלה מגמה מבנית עמוקה יותר: המשקיעים הישראלים בורחים מהתנודתיות אל האפיקים הסולידיים. ניתוח זרימת הכספים של מיטב דש מראה כי קרנות הנאמנות גייסו במרץ 4.5 מיליארד שקל, מתוכן 3.9 מיליארד שקל זרמו לקרנות הכספיות. במקביל נרשמו פדיונות גדולים בקרנות הסל על חו"ל, לטובת קרנות מחקות על נכסים בישראל. ההעדפה לשקל ולנכסים מדינתיים מעידה על חזרה להשקעה הגנתית, כאשר הקרנות האקטיביות גייסו 2.1 מיליארד שקל בעיקר לקרנות אג"ח, בעוד 1.5 מיליארד שקל נפדו מהקרנות הפסיביות. המגמה מעידה על חוסר אמון מתמשך של הציבור בשוק המניות הישראלי, שהתעצם במהלך המלחמה וטרם שוקם במלואו למרות הפסקת האש.

בין אופטימיות לזהירות: מה מחכה לשווקים בימים הקרובים

מנהלי ההשקעות חלוקים בהערכותיהם לגבי עמידות העליות הנוכחיות והשאלה המרכזית היא האם הפסקת האש תחזיק מים או תתברר כהפוגה קצרה בלבד. מצד אחד, ההכרזה על הפסקת האש הסירה את אחד הסיכונים המשמעותיים ביותר שריחף מעל השווקים, והתגובה החיובית הרחבה בבורסות העולם מעידה על כך שהמשקיעים הבינלאומיים מוכנים לתת הזדמנות להתפתחות חיובית. מנגד, האיום החוזר של טראמפ לחדש את הלחימה בעוצמה חזקה יותר, הדיווחים על מוקשים במצר הורמוז והעברת ארבע ספינות בלבד דרכו, וחוסר הוודאות לגבי ההתפתחויות בלבנון מציבים את השווקים במצב של ערנות גבוהה. שרודרס פרסמה ניתוח שבו הזהירה כי החשש מסטגפלציה אינו תרחיש תיאורטי אלא איום מוחשי על תיק ההשקעות, והציעה חמישה עקרונות לבניית תיק שיושפע פחות מהמצב. הכלכלן רונן מנחם העריך כי הפסקת האש תוביל לעליות בתל אביב בטווח הקצר, אך הדגיש כי העתיד תלוי באופן שבו יפרשו המשקיעים את השפעות המלחמה, כמו הזינוק הצפוי בתקציב הביטחון והשלכותיו על המאקרו הישראלי.