השקל שובר שיא של 30 שנה, הבורסה בתל אביב ממריאה והמשקיעים מתמודדים עם תרחיש חסר תקדים

הדולר קורס לרמה שלא נראתה מאז 1995: מה עומד מאחורי המהפך בשוק המטבע

שער הדולר צנח בימים האחרונים לרמה של 3.05 שקלים, הנמוכה ביותר מזה שלושה עשורים, בעקבות שרשרת התפתחויות גיאופוליטיות שהטו את כיוון השווקים באופן חד. הכרזת הפסקת האש בין ישראל לאיראן, שהגיעה לאחר מבצע שאגת הארי והתקפות איראניות על אזור המפרץ הפרסי, יצרה גל אופטימיות בקרב משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד. במקביל, הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו על פתיחת משא ומתן ישיר עם לבנון הוסיפה לרגש השוק החיובי, שכן היא רמזה על אפשרות של הסדר כולל בזירה הצפונית. השקל, שכבר רשם את ההתחזקות הגבוהה ביותר מקרב מטבעות של כלכלות מפותחות בשנה החולפת עם תשואה של יותר מעשרים אחוזים, האיץ את המגמה בצורה חריפה. לא מדובר רק באופטימיות מקומית, שכן הדולר נחלש באופן גלובלי בעקבות ירידה במחירי הנפט והקלה בחששות מאינפלציה, מה שתרם להתחזקות מטבעות מתערבים רבים מול הדולר.

הבורסה בתל אביב שוברת שיאים: מניות הביטוח מובילות את המסחר

מדד תא 35 עלה באחוז ותשע עשירית לשיא של 4,443 נקודות, ומדד תא 125 הוסיף אף הוא אחוז ותשע עשירית, בהמשך למגמת העליות החדות שהחלה עם הכרזת הפסקת האש. מדד הביטוח היה הכוכב הבלתי מעורער של יום המסחר, כשזינק בשישה אחוזים ועשירית לאחר שקפץ בשבעה אחוזים יום קודם לכן, צבר עלייה מצטברת של יותר משלושה עשר אחוזים ביומיים בלבד. מניית מגדל בלטה עם עלייה של שבעה וארבע עשירית אחוז, כלל זינקה בשבעה אחוזים, איילון קפצה בשבעה אחוזים, מנורה עלתה בחמישה ותשעה עשירית אחוז והפניקס הוסיפה חמישה אחוזים. הסיבה לעלייה החריגה במניות הביטוח קשורה ישירות לשני מנועי צמיחה מקבילים: חברות הביטוח מחזיקות באגרות ממשלתיות ישראליות בהיקף נרחב, והתחזקות השקל מייצרת רווחי הון משמעותיים על אותן אחזקות, ובמקביל הן נהנות מעליית מדדי הבורסה שבהן הן מחזיקות באמצעות תיקי ההשקעות שלהן. מדד הבנקים זינק ביותר משלושה אחוזים, מה שמשקף אף הוא את האופטימיות בנוגע לסביבת הריבית ולסיכון האשראי במשק.

הפער העמוק בין תא 35 לתא 90 חושף חלוקה סקטוריאלית חדה

בעוד מדד תא 35 צבר עלייה של כעשרים אחוזים מתחילת השנה, מדד תא 90 הסתפק בעלייה של שני אחוזים ושלוש עשיריות בלבד באותה תקופה, פער ביצועים חריג ביותר לפרק זמן של שלושה חודשים וחצי. הסיבה לפער טמונה בחלוקה סקטוריאלית ברורה: מניות הביטוח, הבנקים וחברות התשתיות, שמרכיבות חלק ניכר מתא 35, נהנות מהאופטימיות הגיאופוליטית ומהתחזקות השקל, בעוד מניות הטכנולוגיה והתקשורת, שמרכיבות את עיקר משקלו של מדד תא 90, סובלות מירידות מתמשכות. מדד תא תקשורת וטכנולוגיות מידע צנח בשלושה עשר אחוזים מתחילת השנה, כשמניות כמו נייס איבדו שמונה אחוזים ושמונים ואחת עשירית, פורמולה צנחה בשבעה אחוזים ועשר אחת עשירית וג'יסיטי איבדה שישה אחוזים וארבע עשיריות. הפער מדגיש את חוסר האחידות בשוק הישראלי, שבו המשקיעים מבחינים בצורה חדה בין סקטורים עם מומנטום חיובי לסקטורים שנמצאים במגמה שלילית, ומעיד על כך שהשוק אינו מנוהל על בסיס רחב אלא על בסיס סקטוריאלי ממוקד.

ההשפעה על תיקי ההשקעות: בין אגרות ממשלתיות לסיכון גיאופוליטי מתמשך

בשוק האגרות הישראלי נרשמו עליות שערים משמעותיות, כשמדד תל בונד 50 עלה בשישה ועשרים אחוזים מאית ומדד תל בונד 60 צמודות הוסיף שמונה עשרות מאית אחוז, בהתאם לירידה בתשואות שנובעת מהאופטימיות בשוק. בסיכום הרבעון הראשון של השנה, האפיק הממשלתי השקלי הקצר הציג עליות של עד שלוש עשיריות אחוז, ואילו האפיק הקונצרני נהנה מעליות של עד אחוז באגרות שקליות בריבית משתנה, בשל השינוי בציפי להורדת ריבית מצד בנק ישראל. עם זאת, האפיק הממשלתי לטווח ארוך ספג ירידות של עד אחוז ושבע עשיריות בשל עליית התשואות שנגרמה מהקפיצה במחירי הנפט וחששות אינפלציוניים. נקודה חשובה היא צמצום פער התשואות בין אגרות ממשלתיות ישראליות לאמריקאיות, שמשקף את הביטחון הגובר של משקיעים זרים בכלכלה הישראלית וביכולתה להתמודד עם הסלמה ביטחונית. גופי הפנסיה והגמל המשיכו להזרים הון לאגרות ישראליות בהיקפים גבוהים, וגיוסי העתק שנרשמו בקרנות הנאמנות המשיכו לתמוך בביקוש ולסגור מרווחים בין אגרות קונצרניות לממשלתיות. סביבת האינפלציה בטווח הבינוני נותרת שאלה פתוחה, כאשר שני תרחישים עיקריים עומדים על הפרק: התארכות המלחמה והתפרצות אינפלציונית ממושכת, או סיום מהיר של המערכה וחזרה לתוואי אינפלציה יורד סביב שני אחוזים.

הנפט והאינפלציה בארהב: מה מאיים על האופטימיות

מחיר חבית הנפט מסוג WTI ירד בחזרה לסביבות תשעים ושישה דולרים, לאחר שבשיאו הכפיל את עצמו מכשישים דולרים לכמאה ועשרים דולר בעקבות חסימת מצרי הורמוז. הירידה במחירי הנפט הקלה באופן משמעותי את הלחצים האינפלציוניים בארהב ובעולם, אך נתוני האינפלציה האחרונים מארהב עדיין מראים קפיצה לשיא של שנתיים של שלושה ושלוש עשיריות אחוז במרץ, מעט מתחת להערכות השוק. הפער בין ההקלה במחירי הנפט לבין נתוני האינפלציה בפועל מעורר שאלות לגבי היכולת של הפדרל רזרב להמשיך במסלול הורדות הריבית, ואף עלתה בשווקים האפשרות להעלאת ריבית בהמשך השנה. בישראל, לעומת זאת, הקונצנזוס בשוק ההון עדיין מניח שלוש הורדות ריבית מצד בנק ישראל במהלך השנה, בתנאי שהפסקת האש תישמר ומחירי הנפט ימשיכו לרדת. הפער בין הציפיות מבנק ישראל לבין הציפיות מהפדרל רזרב עשוי להצריך את פער הריבית בין ישראל לארהב, מה שישפיע ישירות על שער השקל ועל זרימות ההון למשק.

הנפקות פרטיות ומימושי מניות: מה מספרים המספרים על האופטימיות בשוק

הבורסה בתל אביב טיפלה במאה שישים וחמש בקשות להנפקות במרץ, לעומת מאה וחמש במרץ של השנה שעברה, מה שמעיד על גל הון משמעותי שמנצל את עליות השוק. חברות מנצלות את הרווחת השוק כדי לגייס הון, כשהגופים המוסדיים מעוניינים להשתלב בשני המגה-טרנדים המרכזיים: בינה מלאכותית ותשתיות בישראל. במקביל, חמישה בכירים בבורסה ביצעו מימושי מניות בהיקף של כעשרים ושישה מיליון שקל, לאחר שניצלו זינוק של יותר ממאתיים ארבעים אחוזים במחיר מניית יניב פגוט אופציות בשנה החולפת. חברת אורדע פרינט הגישה תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בתל אביב בשווי של שבע מאות מיליון שקל, ומשפחת ונגרובסקי שואפת לגייס מאה וחמישים עד מאתיים מיליון שקל בהנפקה. המימושים וההנפקות משקפים את האמון המחודש של בעלי עניין פנימיים בשוק, שכן הם נוטים לממש מניות בשיאים ולגייס הון כשהמחירים גבוהים, אך הם גם מעלים שאלות לגבי הערכת יתר של חלק מהמניות בשוק המקומי. שיטת ההנפקה הפרטית גורמת לעתים לעיוות בשוק, שכן היא מאפשרת לחברות לגייס הון ללא חשיפה מלאה לביקוש הציבורי, ובמקרים מסוימים יוצרת פערי מחירים בין מניות שנסחרות בשיטה זו לבין מניות שנסחרות באופן סדיר.