ספייס-אקס בדרך לבורסה: הנפקת הענק שמערערת על וול סטריט כשהשקל שובר שיאים

ספייס-אקס מגיעה לוול סטריט בדיוק כשהשוק הכי פחות בנוי לקלוט אותה. חברת החלל של אילון מאסק מתכננת להנפיק מניות בהערכת שווי של 75 מיליארד דולר, מספר שעורר דיון נרחב בקרב משקיעים מוסדיים, אנליסטים וגופים מנהלי נכסים בישראל ובעולם. ההנפקה, שתהיה אחת הגדולות בתולדות שוק ההון האמריקאי, נועדה להיכנס לפעילות בתקופה שבה וול סטריט מצוי בתנודתיות גבוהה על רקע המתיחות הגיאופוליטית וחוסר הוודאות סביב מחירי האנרגיה בעקבות מלחמת איראן. השאלה המרכזית שעולה היא כיצד יעכלו מדדי S&P 500, נאסד"ק ושאר ספקי המדדים מנייה במשקל כה כבד, והאם הלחצים להכליל אותה ייצרו עיוות משמעותי בשוק.

לחצים על ספקי המדדים והסיכון למשקיעים הפסיביים

כאשר חברה נכנסת למדד S&P 500 במשקל של 75 מיליארד דולר, כל קרן שעוקבת אחרי המדד באופן פסיבי נאלצת לרכוש את המנייה באופן אוטומטי, ללא קשר להערכת השווי שלה. מנהלי נכסים בישראל מציינים כי מצב כזה יוצר מעין מס סמוי על משקיעים פסיביים, שייאלצו לקנות את המנייה במחיר שעלול להיות מנופח מעבר לערכה האמיתי. במקביל, חברות אחרות במדד יידחקו החוצה או ירדו במשקלן היחסי, גם אם ביצועיהן העסקיים טובים יותר. הוויכוח בין תומכי ההכללה המהירה לבין מתנגדיה מתנהל בעיקר בין גופים מוסדיים שמחזיקים באג"ח של ספייס-אקס ומעוניינים לראות את המנייה עולה, לבין קרנות שמנהלות תיקים פסיביים וחוששות מעיוות מחירים. המצב מזכיר במידת מה את הוויכוחים שהתנהלו סביב הכניסה של אלביט מערכות למדד ת"א 35, אך בסדר גודל שונה לחלוטין מבחינת השפעה על שוק עולמי.

המאבק על משקל המנייה במדדים המובילים

ההחלטה האם להכליל את ספייס-אקס במדדים המובילים תלויה במספר פרמטרים שעל סדר היום של ספקיות המדדים. נתח המסחר הציבורי הזמין, מידת הסחירות של המנייה, והתאמתה לקריטריונים המקובלים של מדדים מבוססי שווי שוק חופשי – כל אלו ייבחנו בזהירות. מנכ"לים של חברות ניהול נכסים בישראל מסרבים להתייחס לנושא באופן פומבי, אך בשיחות פרטיות מביעים חשש מפני תקדים שבו לחץ פוליטי או תקשורתי יכריע את ההחלטה המקצועית. אם נאסד"ק ו-S&P ייכנעו ללחצים, החשבון ישולם בעיקר על ידי משקיעים פסיביים שיקנו מנייה במחיר מנופח, ואילו משקיעים אקטיביים יוכלו להימנע מהחשיפה או לנצל את העיוות לטובתם.

השקל ב-3.05: רמה שלא נראתה מאז 1995

במקביל לדיונים סביב הנפקת ספייס-אקס, שוק המט"ח הישראלי מציג תנועה חריגה ללא תקדים בעשורים האחרונים. שער הדולר צנח לרמה של 3.05 שקלים לדולר, השיעור הנמוך ביותר מזה יותר משלושים שנה. הירידה החדה החלה בעקבות הכרזת הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן והואצה עוד יותר לאחר ההכרזה על מו"מ עם לבנון. השקל רשם בשנה האחרונה התחזקות של יותר מעשרים אחוז מול הדולר, נתון שהופך אותו למטבע החזק ביותר מבין מערכת מטבעות של כלכלות מפותחות. התופעה אינה נובעת רק מאופטימיות מקומית סביב התפתחויות ביטחוניות, אלא גם מהיחלשות הדולר בעולם כולו, שמקבלת ביטוי בירידות מתמשכות של מדד הדולר. בנק ישראל עוקב אחרי התפתחויות אלו בצמוד, במיוחד לאור השפעתן העקיפה על קביעות הריבית ועל תנאי הסחר במשק המקומי.

פרמיית הסיכון, המשקיעים הזרים והשלכות על יצואנים

התחזקות השקל יוצרת מתח מובנה בין שתי קבוצות מרכזיות בכלכלה הישראלית. מצד אחד, משקיעים זרים שמחזיקים באג"ח ישראליות נהנים מתשואות גבוהות יחסית בצירוף רווח הון חריג על השקל, מה שמושך זרמים נוספים של הון זר לשוק המקומי. מצד שני, יצואנים ישראלים, ובמיוחד חברות תעשייה וטכנולוגיה שמקבלות את הכנסותיהן בדולרים, מתמודדים עם פגיעה משמעותית ברווחיות שלהן כתוצאה מהמרת המטבע. פרמיית הסיכון הישראלית, שהייתה גבוהה במהלך חודשי המלחמה, הצטמצמה באופן דרמטי, והפער בין התשואה על אג"ח ממשלתי ישראלי לזו של אג"ח אמריקאי הגיע לרמות הנמוכות ביותר מאז פרוץ מלחמת החרבות. מצב זה מעמיד את בנק ישראל בפני דילמה מורכבת: ההתחזקות החריגה מפחיתה לחץ אינפלציוני מהיבוא, אך היא גם מגבירה את הלחץ להוריד ריבית בקצב מהיר יותר ממה שתוכנן קודם לכן.

הנפקות פרטיות בשיא: מה קורה בבורסת תל אביב

בזמן שהעיניים של השוק הישראלי מופנות לעבר וול סטריט ולהנפקת ספייס-אקס, בורסת תל אביב חיה תקופה של פריחה משלה בתחום ההנפקות הפרטיות. נתוני הבורסה מעידים על כך שבמרץ טופלו 165 בקשות להנפקות פרטיות, לעומת 105 בלבד במקבילה בחודש שעבר. הגופים המוסדיים בישראל, שנמנעו מהשקעות אגרסיביות במהלך תקופת המלחמה, חוזרים לשוק בכוחות מחודשים ומזרימים הון לשתי קטגוריות מרכזיות: חברות בינה מלאכותית וחברות תשתיות. האופטימיות בשוק המקומי מתבטאת לא רק בעליות המדדים, שם ת"א 35 שבר את השיא ה-24 שלו מתחילת השנה, אלא גם בנכונות של גופים מוסדיים להשתתף בהנפקות של חברות בשלבים מוקדמים, דבר שלא נראה בהיקפים כאלה מאז תחילת שנת 2023.

העיוותים בשיטת ההנפקה והסיכונים הטמונים

עם זאת, שיטת ההנפקה הפרטית בבורסת תל אביב אינה חפה מביקורת מקצועית. מנהלי תיקים מציינים כי המנגנון, שבו המחיר נקבע במשא ומתן בין המנפיק לגוף המוסדי המוביל, יוצר לעיתים עיוות מחירים ביחס לשווי השוק האמיתי של החברה. כאשר גוף מוסדי אחד מוביל את ההנפקה ומקצה לעצמו חלק ניכר מההנפקה, ייתכן שהמחיר יהיה גבוה מדי ביחס לערך ההוגן, ומשקיעים קטנים שנכנסים למסחר ביום הראשון יישאו בסיכון מוגבר. הבורסה עצמה מודעת לבעיה ובוחנת דרכים לשפר את השקיפות בתהליך, אך עדיין לא הוצעה חלופה מבנית שתפתור את העיוות המובנה. הנפקה פרטית של אורדע פרינט, שהגישה תשקיף לבורסה במטרה לגייס 150 עד 200 מיליון שקל, מדגימה את המגמה. חברות גדולות בוחרות בנתיב ההנפקה הפרטי כדי לגייס הון במהירות ובעלויות נמוכות יותר, אך תוך ויתור על חלק מהשקיפות ופיזור הבעלות שמאפיינים הנפקות ציבוריות מלאות.