צניחת הנפט, זינוק הבורסות והתחזקות השקל: כך משתנה מפת השווקים אחרי הפסקת האש

הרגע שהפך את מפת הנכסים הפיננסיים

ההודעה על הפסקת אש של שבועיים בעימות מול איראן, שהגיעה פחות משעתיים לפני פקיעת האולטימטום האמריקני, הציתה תגובת שרשרת חריפה בכל שווקי ההון העולמיים. הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי ישהה את תוכניות התקיפה בכפוף לפתיחה מלאה ובטוחה של מצר הורמוז, בתיווך פקיסטני. מיד לאחר ההכרזה קפצו חוזים עתידיים על מדדי וול סטריט ב-2.3% עד 3.65%, כאשר החוזים על נאסד"ק רשמו את העלייה החדה ביותר של 3.5%. באסיה, מדד ניקיי 225 היפני כבר זינק ביותר מ-5.3% ובורסת דובאי רשמה זינוק של 8.5%, בעוד חוזים על מדד יורוסטוקס 50 האירופי קפצו בכ-5.5%. מדד הפחד VIX צנח ב-10.8% ונמוך בכ-24.9% מרמתו לפני חודש, מה שמשקף את הנסיגה הדרמטית בשנאת הסיכון שאפיינה את השווקים בימים שקדמו להכרזה.

צניחת הנפט והמסרים המוסתרים שבה

מחירי הנפט רשמו את התנודה החריפה ביותר בעקבות ההודעה, כאשר נפט מסוג WTI צלל בכ-17% לרמה של 93.5 דולר לחבית ונפט ברנט ירד ל-92.5 דולר לחבית. הירידות החדות משקפות את שחרור הלחץ בנוגע לאספקת האנרגיה העולמית לאור הסכמת איראן לפתוח את מצר הורמוז, אך ניתוח מעמיק יותר מגלה כי המחירים עדיין גבוהים בכ-25 דולר מהרמות שקדמו לפרוץ המתיחות האחרונה. הפער הזה מעיד על כך שהשווקים אינם מאמינים באופן מלא כי ההפסקה תהפוך לקבועה, וכי הסיכונים הגאופוליטיים סביב מצרי השיט העולמיים עדיין מוטלים על הפרק. חלק מהירידה עשוי לשקף גם שימוש בנתיבים חלופיים שנוצלו במהלך העימות, לצד החשש שהוסר מחסימה של מצר באב אל מנדב. מגבלות ההיצע לטווח הקצר נותרות בעיניהן נוכח הנזקים שנגרמו למתקני זיקוק והפקה הן באיראן והן במדינות המפרציות, גורם שעשוי להגביל את יכולת ההיצע להגיב במהירות לעלייה חוזרת בביקוש.

ההבדל בין נפט WTI לברנט ומשמעותו

הפער בין שני סוגי הנפט המסחריים מספק הד מרכזי לגבי תפיסת השווק. בעוד WTI צנח ל-93.5 דולר, ברנט נסחר בסביבות 92.5 דולר – מצב חריג שבו הנפט האמריקני נסחר בפרימיום על פני המדד הבינלאומי. התופעה נובעת מהשתחררות מהירה יותר של הלחצים על הובלת נפט בתוך ארצות הברית, בניגוד למצב הבינלאומי שבו פתיחת מצר הורמוז טרם הוכחה בפועל. משקיעים מוסדיים מצביעים על כך שהפרימיום של WTI משקף אופטימיות יתר וכי כל עיכוב בפתיחת המצר בפועל עלול להחזיר את המצב לקדמותו תוך ימים ספורים. הנפט המשיך לרשום ירידות חדות גם בשעות הצהריים, כאשר חבית נפט נסחר מתחת ל-100 דולר לראשונה מזה תקופה ארוכה, אם כי עדיין ברמות גבוהות במידה ניכרת מהרקע ההיסטורי.

השקל מתחזק בצורה חריפה ומעלה שאלות על ריבית

הדולר נפל לרמה של 3.08 שקלים, ירידה של כ-0.7% מול המטבע הישראלי במסחר בין הבנקים, כאשר בשיא המסחר נרשמו שערים נמוכים אף יותר מתחת ל-3.10 שקלים לדולר. התחזקות השקל מגיעה על רקע היחלשות הדולר בכלל מול מטבעות מרכזיים – המטבע האמריקני איבד 7 עשיריות מול האירו – לאחר שכניסתו לתפקיד מקלט בטוח בתקופת שנאת הסיכון הגבוהה התהפכה על עקב חזרת התיאבון לסיכון. מנתוני בנק ישראל עולה כי השקל חזר לרמות שנראו לפני ההסלמה האחרונה, כאשר הפאונד התחזק ב-1% והיורו עלה ב-0.8% מול השקל. ההתפתחות מחזירה באופן מיידי את שאלת ריבית בנק ישראל למרכז הדיון הכלכלי, במיוחד לאור העובדה שבתחזית האחרונה של הבנק נקבעה הנחה כי המלחמה באזור תסתיים עד סוף חודש אפריל. אם הפסקת האש אכן מתייצבת, בנק ישראל יוכל לפעול לפי מסלול הריבית הפוחתת שמגלם בתחזית, תוך שהוא נעזר בהתחזקות השקל כדי להקל על הלחצים האינפלציוניים.

תשואות האג"ח נופלות ומשנות את חישובי המשקיעים

שוק האג"ח האמריקני הגיב בעוצמה להודעה, כאשר תשואת אג"ח האוצר ל-10 שנים צנחה ב-6 נקודות בסיס ל-4.24%, לאחר שעמדה קודם לכן מעל 4.30%. הירידות החדות יותר נרשמו בקצה הקצר של עקום התשואות, שם אג"ח לשנתיים רשם עליות משמעותיות במחיר, בשל ההשלכות הישירות על ציפיות הריבית של הפדרל ריזרב. השוק מתמחר כעת הסתברות גבוהה יותר להורדת ריבית מצד הפד, בהנחה שהפסקת האש תקטין את הלחצים האינפלציוניים שנבעו מעליית מחירי האנרגיה. גם בורסת פרנקפורט רשמה תגובה חריפה עם ירידות של 5.2% בתשואות, והזהב נחלש בכ-3% מרמות השיא שבהן עמד לאחרונה, לאחר שאיבד ממעמדו כנכס מקלט מועדף. התמורה בתשואות משפיעה ישירות על חישובי המשקיעים הישראלים המחזיקים אג"ח אמריקני או קרנות מחקות, שכן העלייה במחירי האג"ח מייצרת רווחי הון משמעותיים שמפצים על תשואות הפדיון הנמוכות יותר.

הקשר בין ירידת התשואות לשוק הישראלי

הירידה בתשואות האג"ח העולמיות משפיעה באופן ישיר על שוק ההון הישראלי במספר מישורים. ראשית, הפער בין תשואות האג"ח הישראלי לאלו האמריקניות מצטמצם, מה שעלול להפוך את האג"ח הקונצרני הישראלי לפחות אטרקטיבי עבור משקיעים מוסדיים בינלאומיים. שנית, ירידת התשואות האמריקניות מקלה על בנק ישראל בכך שהיא מצמצמת את הפער מול הריבית בישראל, ומאפשרת לו שמירה על מדיניות ריבית פחות נוקשה מבלי ליצור לחץ חריג על השקל. שלישית, השיפור בתחזית האינפלציה העולמית, שמשתקף בירידת התשואות, משפיע על תחזיות הצמיחה הישראליות, שכן הוצאות האנרגיה והייבוא מהוות רכיב משמעותי במדד המחירים המקומי. אם המגמה נמשכת, צפוי שינוי בהקצאת הנכסים של הקרנות הפנסיוניות, שכבר בחודשים האחרונים הגבירו את הזרמת הכספים לקרנות כספיות ואג"ח מדינה כמקלט מפני התנודתיות.

המבחן האמיתי: מה קורה ביום ה-15

מתחת לאופטימיות שטוף השווקים מסתתרים סיכונים מבניים שאינם נעלמים מעיני המשקיעים המוסדיים. הפוגה של שבועיים אינה הסכם קבע, והתנאי של פתיחה מלאה ובטוחה של מצר הורמוז כולל סייגים של "מגבלות טכניות" מצד איראן, מונח שנותר פתוח לפרשנות. גורמים בשוק מצביעים על כך שאם ההסכם לא יקבל פירמוט סופי עד תום ההפוגה, השווקים עלולים לחזור לרמות המתיחות שקדמו להכרזה תוך ימים ספורים. בכל הנוגע לבורסה בתל אביב, המסחר צפוי להיות מסויג יותר מהשווקים העולמיים, בין היתר בשל העובדה שההסכם טרם כולל באופן ברור את זירת חיזבאללה, ובשל ההבדלים בין האופטימיות האמריקנית לבין הזהירות הישראלית. גם אם המסחר ייפתח בעליות, הסימנים מצביעים על כך שמשקיעים מקומיים ישמרו על עמדות זהירות יחסית, במיוחד בסקטורים שהיו חשופים ישירות למתיחות הביטחונית.