צניחת הנפט, זינוק המניות ופיחות חד בדולר: השווקים נושמים לרווחה אחרי הפסקת האש

הרגע שבו השווקים נשמו לרווחה

ההודעה על הפסקת אש דו-צדדית לתקופה של שבועיים בין ארצות הברית לאיראן, שהגיעה פחות משעתיים לפני פקיעת האולטימטום שהציב הנשיא דונלד טראמפ, עוררה תגובת שרשרת חריפה בשווקי ההון העולמיים. הנשיא הודיע כי ההפצצות והמתקפה על איראן יושהו, בכפוף לפתיחה מלאה ובטוחה של מצר הורמוז, וכי התפתחות זו מהווה בסיס למשא ומתן על הסכם שלום ארוך טווח. מיד לאחר ההכרזה, חוזי העתידים על המדדים המובילים בוול סטריט קפצו בזינוק של שניים עד שלושה אחוזים, מחירי הנפט צללו בצורה חדה, והדולר החל לאבד שטח מול מטבעות מרכזיים. בשוקי אסיה, שנפתחו ראשונים לאחר ההודעה הלילית, נרשמו עליות שערים חדות: מדד ניקיי 225 היפני זינק ב-5.4%, מדד קוספי הקוריאני קפץ בכ-6.9%, ומדד טאיוואן עלה ב-4.6%. התגובה החריפה משקפת את מידת הלחץ שהצטבר בשווקים בימים שקדמו להכרזה, כאשר חששות ממלחמה כוללת וסגירת מצר הורמוז איימו להכניס את הכלכלה העולמית למיתון חריף.

צניחת הנפט ושחרור הלחץ על מחירי האנרגיה

מחיר הנפט מסוג WTI צנח בכ-15% ונסחר בסביבות 95.4 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג ברנט ירד לכ-96 דולר, רמות שנמוכות בעשרות אחוזים מהשיאים שנרשמו בימי המתיחות האחרונים. עם זאת, גורמים מקצועיים בשוק האנרגיה מציינים כי המחירים עדיין גבוהים בכ-25 דולר ויותר מהרמות שקדמו לפרוץ המלחמה, נתון המשקף את הזהירות המתבקשת נוכח התהפוכות שליוו את העימות. הירידה במחירי הנפט נובעת בראש ובראשונה מההסכמה האיראנית לאפשר מעבר בטוח של ספינות במצר הורמוז, אך חלק מהירידה עשוי לשקף גם שימוש בנתיבים חלופיים שנוצלו במהלך העימות וייתכן שימשיכו לפעול גם לאחריו. בנוסף, יש לזכור את מגבלות ההיצע לטווח הקצר נוכח הנזקים שנגרמו למתקני זיקוק והפקה הן באיראן והן במדינות המפרציות, שעלולים להגביל את יכולת השוק להגיב לביקוש מחודש במהירות. ההבדל המשמעותי בין מחירי הנפט הנוכחיים לרמות שלפני המלחמה מעיד על כך שהשוק עדיין מתמחר פרמיה משמעותית על סיכון גאו-פוליטי, גם אם הפחית אותה באופן ניכר.

מדד הפחד יורד אך לא מתאפס

מדד VIX, המכונה "מדד הפחד" ומודד את רמת תנודתיות השוק, ירד בכ-10.8% ונסחר מתחת לרמה של 25 נקודות, נמוך בכ-25% מרמתו לפני חודש. הירידה משקפת את שחרור הלחץ המשמעותי מהשיא שהתקיים בימים שקדמו לדד-ליין שהציב טראמפ, אך הרמה עדיין גבוהה במונחים היסטוריים ומעידה על כך שהמשקיעים אינם מוכנים לנטוש לחלוטין את עמדות הגנה מפני סיכונים. העובדה שמדד הפחד לא שב לרמות הרגילות שלו, שנעות בדרך כלל סביב 15 עד 20 נקודות, מראה כי השוק מתייחס להפסקת האש כאירוע משמעותי אך זמני, ולא כפתרון בר-קיימא למתיחות הגאו-פוליטית. המשקיעים המוסדיים ממשיכים לשמור על עמדות גיחוח משמעותיות בתיקים שלהם, וחלקם אף מנצלים את העליות כדי לצמצם חשיפה למניות ולהגדיל את ההקצאה לנכסים בטוחים יותר כמו אג"ח ממשלתי ומזומן.

וול סטריט ואירופה: ראלי חד אך מסויג

מדד דאו ג'ונס זינק ב-2.6%, מדד S&P 500 עלה ב-2.4%, ומדד הנאסד"ק הוביל את המגמה עם עלייה של 3%, כאשר המניות הטכנולוגיות נהנות מתיאבון הסיכון המתאושש. באירופה, מדד דאקס הגרמני קפץ בכ-5%, מדד יורוסטוקס 50 עלה ב-4%, ומדד FTSE הבריטי הוסיף 2.9%. עליות אלו משקפות לא רק הקלה במתיחות הגאו-פוליטית, אלא גם ציפייה לכך שהפסקת האש תוביל לירידה בהוצאות הביטחוניות האמריקניות, דבר שיכול להפחית את הגירעון התקציבי ולתמוך בשיקולי הריבית של הבנק הפדרלי. בשוק האג"ח האמריקני נרשמה תגובה חזקה: תשואות האג"ח ירדו לאורך כל העקום, כאשר תשואת אג"ח ה-10 השנים ירדה לכ-4.24%, ואג"ח לשנתיים לפדיון רשמה את עליות השערים החדות יותר בשל ההשלכות האפשריות על שיעור הריבית של הפד. אג"ח ממשלת ארה"ב מגיבות בעוצמה ובכיוון הצפוי, כאשר הירידה בתשואות משקפת את ההערכה המחודשת בשוק כי הפד יוכל להמשיך במסלול הפחתת הריבית.

השקל מתחזק, הדולר נופל ובנק ישראל בנקודת מפנה

הדולר נסחר בירידה חדה מתחת ל-3.09 שקלים, כאשר בין הבנקים השער אף ירד מתחת ל-3.10 שקלים, לעומת שער יציג של כ-3.142 שקלים שנקבע יום קודם. הירידה משקפת את שחרור הלחץ שהצטבר על השקל במהלך המתיחות, כאשר המשקיעים זרמו הון לדולר כמקלט בטוח. כעת, עם שוב תיאבון הסיכון, הדולר נחלש ב-7 עשיריות כנגד האירו וב-9 עשיריות כנגד השקל, והמגמה עלולה להתחזק אם הפסקת האש תתמתק. ההתפתחות הזו מחזירה לסדר היום את שאלת ריבית בנק ישראל, שכן בתחזית האחרונה שלו הניח כי המלחמה באזור תסתיים עד סוף חודש אפריל. אם אכן הדבר מתממש, והזירה הלבנונית אינה מחריפה באופן משמעותי, בנק ישראל יוכל לפעול לפי תוואי הורדת הריבית שמגלם בתחזית. התחזקות השקל מפחיתה את הלחץ האינפלציוני מכיוון היבוא, ומאפשרת לבנק המרכזי נקודת תמרון רחבה יותר בקביעת מדיניות הריבית.

הזירה הלבנונית: הסדק באופטימיות

בצל האופטימיות השוררת בשווקים על רקע הפסקת האש עם איראן, הזירה הלבנונית ממשיכה להעלות באש. צה"ל יצא בצהריים להתקפה רחבה על יעדי חיזבאללה בכל רחבי לבנון, כולל מטס מרשים של 100 מטרות תוך דקות ספורות, במבצע שלדברי בכירים צבאיים תוכנן מראש והיה ממוקד. בלבנון דווח על הרוגים רבים, פצועים והרס נרחב בזירות הפגיעה בבירות, ושר הבריאות הלבנוני דיבר על "מאות הרוגים ופצועים". העובדה שהפסקת האש אינה כוללת את חזית הלבנון מציבה סימן שאלה משמעותי בפני המשקיעים הישראליים, שכן השפעות המלחמה על המשק המקומי נובעות במידה רבה מהחזית הצפונית. גם אם הזירה האיראנית נרגעת, המשך הלחימה בלבנון ממשיך להפעיל לחץ על מגזר הנדל"ן, התיירות ושוק העבודה הישראלי, ומגביל את יכולתו של שוק ההון המקומי לנצל את הראלי הגלובלי במלואו.

המניות הישראליות הדואליות נהנות מהרוח הגלובלית

המניות הישראליות הנסחרות בוול סטריט הגיבו בעליות שערים חדות לחדשות הפסקת האש. קמטק זינקה ב-6.8%, טאואר סמיקונדקטורס מריאה ב-7.6%, נובה מזנקת ב-6.5%, וטבע עלתה ב-2.7%. גם מניות הביטחון נהנו מהאווירה: תאת עלתה ב-5% ואלביט מערכות הוסיפה 0.4%, לאחר שכבר דווחה בימים אחרונים על חוזה עתק עם צבא יוון בהיקף של כ-750 מיליון דולר לאספקת מערכות ארטילריה מסוג PULS. העליות במניות הדואליות משקפות את העובדה שהן נהנות מכפל תועלת: מצד אחד, הן רגישות לשינויים בתיאבון הסיכון הגלובלי, ומצד שני, חלקן קשורות ישירות לסקטור הביטחון שנהנה מהמשך המתיחות הצבאית. בבורסת תל אביב עצמה, המסחר צפוי לפתוח בעליות משמעותיות בעקבות הראלי הגלובלי, אך התגובה עלולה להיות מסויגת יותר בשל ההמשכיות בזירה הלבנונית ובשל העובדה שמדובר בהפוגה של שבועיים בלבד ולא בהסדר קבע. מניות הבנקים, שעלו בכ-2.5% ביום המסחר הקודם, עשויות להמשיך להיהנות מהציפייה להורדת ריבית ומחזרת תיאבון הסיכון.

מה צופן יום ה-15 ומה המשמעות למשקיע הישראלי

השאלה המרכזית העומדת בפני המשקיעים היא מה יקרה בתום שבועיים ההפוגה. טראמפ עצמו הצהיר כי קיבל הצעה בת עשר נקודות מאיראן שמהווה בסיס למשא ומתן, וכי כמעט כל נקודות המחלוקת הוסכמו, אך הספקנות בשווקים גדולה. ההיסטוריה מלמדת כי הסכמי הפסקת אש במזרח התיכון נוטים להיות שבריריים, וכל הפרה של התנאים עלולה להחזיר את השווקים לנקודת המוצא. עבור המשקיע הישראלי, ההמלצה המקצועית היא לנהוג בזהירות מבלי להיכנס להימורים חד-כיווניים. הפיחות החד בדולר והתחזקות השקל עלולים לפגוע במניות היצוא שנהנו משער חלש יותר, בעוד שמניות הביטחון עשויות להמשיך להיסחר במכפילים גבוהים כל עוד האיום האיראני נותר על השולחן. בשוק האג"ח הישראלי, הציפייה להורדת ריבית על ידי בנק ישראל תומכת באג"ח קצרות, אך ההמשכיות בזירה הביטחונית וחשש מאינפלציה משנית מגבילים את הפוטנציאל של אג"ח ארוכות. האיזון בין האופטימיות הגלובלית למורכבות המקומית הוא האתגר המרכזי שעומד בפני מנהלי התיקים בימים הקרובים.