שער הדולר שובר את רף 3 שקלים: מי מרוויח ומי מפסיד מההיסטוריה המטבעית

הרגע שחזרנו 31 שנה אחורה

שער הדולר נסחר מתחת לרף 3.01 שקלים, ובכך חזר לרמה שלא נראתה מאז אוקטובר 1995. המהלך מתרחש על רקע התפתחות דרמטית בזירה הגיאופוליטית, שבה הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הצהיר כי האיראנים פנו אליו ומבקשים עסקה. ההצהרה הזו, בצירוף שיחות ישירות בין ארה"ב ללבנון, הובילה לקריסה מהירה של פרמיית הסיכון הגיאופוליטית שדבקה בשקל הישראלי מאז פרוץ המתיחות עם איראן. משקיעים מוסדיים החלו למכור דולרים בהיקף של מיליארדי שקלים, והביקוש העודף על המטבע המקומי דחף את השער למסלול היסטורי. הפעם האחרונה שהדולר נסחר מתחת ל-3 שקלים הייתה לפני כשלושה עשורים, בתקופה שבה המשק הישראלי נהנה מצמיחה מואצת ויציבות מדינית יחסית. גורמים בשוק העריכו כי התפתחות שלילית בזירה האיראנית או בלבנון עלולה להפוך את המגמה בן לילה, אך בשלב זה הסנטימנט החיובי שולט בשוק המט"ח.

בורסת תל אביב צוללת לשיאים חדשים

הציפיות להסכם הפסקת אש הזינו את בורסת תל אביב לרמות שיא, כאשר מדד ת"א 35 עלה בכ-1.2% ומדד הביטוח זינק במעל 4%. מדד הבנקים התחזק בכ-3%, בהובלת עליות חדות במניות הבנקים הגדולים שנהנו מן השיפור בפרמיית הסיכון המדינית. המסחר התנהל על רקע התהפכות חריפה במגמה בהשוואה ליום המסחר הקודם, שבו הבורסה ננעלה בירידות חדות בעקבות כישלון המו"מ בין ארה"ב לאיראן. המעבר החד מירידות לעליות שיקף את הרגישות הגבוהה של השוק הישראלי להתפתחות הדיפלומטית, ואת המהירות שבה משקיעים משנים עמדות על בסיס כותרות בודדות. מניות הנפט והגז היו היחידות שאיבדו גובה, בעקבות ירידת מחירי הנפט העולמיים שנגרמה מהפחתת החשש מהפרעות באספקה דרך מצרי הורמוז. במקביל, נרשמו עליות גם בשווקים האירופיים ובחוזים עתידיים על מדדים אמריקאיים, מה שחיזק את תחושת ההתאוששות הגלובלית.

מניות הביטוח והבנקים מובילות את המסחר

מדד הביטוח בבורסת תל אביב רשם את אחת העליות החדות ביותר שלו, כאשר חברות הביטוח נהנו משילוב של שני גורמים מרכזיים. הגורם הראשון הוא הירידה בפרמיית הסיכון המדינית, שמפחיתה את ההוצאות על כיסויי מלחמה ומשפרה את תחזיות הרווח של החברות. הגורם השני קשור לערך האג"ח הממשלתי שבידי חברות הביטוח, שעלה בעקבות ההתחזקות השקל והורדת הריביות הצפויה. חברות הבנקים הגדולות נהנו אף הן מהאווירה החיובית, שכן הפחתת הסיכון הגיאופוליטי משפרת את איכות הנכסים בהם הן מחזיקות ומפחיתה את הצורך בהקצאות להפסדי אשראי. ענף החיתום נהנה ממומנטום חיובי, כאשר גופים פיננסיים רבים מרחיבים את פעילותם לתחומי החיתום והבנקאות להשקעות, אף שבכירים בענף הזהירו כי מדובר בעסק תחרותי ותנודתי במיוחד.

המפסידים הבולטים: יצואנים ומשקיעים במדדים אמריקאיים

מאחורי התמונה החיובית של שקל חזק מסתתרים מפסידים משמעותיים שנפגעים ישירות מהמגמה המטבעית. היצואניות הישראליות, שמקבלות את הכנסותיהן במטבע חוץ ומוציאות חלק ניכר מהוצאותיהן בשקלים, סופגות פגיעה ישירה ברווחיות שלהן עם כל ירידה נוספת בשער הדולר. חברות תעשייתיות וטכנולוגיות שמתחרות בשווקים בינלאומיים מוצאות את עצמן בנחיתות גוברת ככל שהשקל מתחזק, מבלי שיכולות להעביר את העלות ללקוחות. שכבה נוספת של מפסידים כוללת משקיעים פרטיים ישראלים שחשופים דולרית למדד S&P 500. מדובר בפלטפורמות השקעה רבות שמציעות חשיפה למניות אמריקאיות בלי גידור מט"ח, כך שגם אם המדדים עולים בוול סטריט, המשקיע הישראלי עלול למצוא את עצמו עם תשואה שלילית במונחי שקלים. התופעה הזו הופכת למשמעותית במיוחד ככל ששער הדולר מתרחק מרמות של 3.20–3.30 שקלים שבהן נקבעו רבות מתוכניות החיסכון.

השקל החזק כגורם לירידת מחירים בקמעונאות

התחזקות השקל מביאה להשפעות חיוביות ישירות על הצרכן הישראלי ברשתות הקמעונאיות. מוצרי יבוא, הכוללים חלק ניכר מסל הצרכני הישראלי, נהנים מהוזלה טבעית כאשר השקל מתחזק מול הדולר והיורו. רשתות השיווק מתחילות להעביר את ההוזלות לצרכן, וגם מחירי כרטיסי הטיסה והקניות בחו"ל נמצאים במגמת ירידה. ההשפעה הזו תומכת בהורדת האינפלציה בישראל, ומספקת לבנק ישראל שקט יחסי בכל הנוגע להתערבות בשוק המט"ח. עם זאת, גורמים מקצועיים מציינים כי ההשפעה על המדדים אינה סימטרית, שכן עליית מחירים בעת חולשת שקל נוטה להיות מהירה וחריפה יותר מהורדת מחירים כאשר המטבע מתחזק. הפער הזה יוצר אפקט אסימטרי שמערער את היעילות של מנגנון ההעברה לצרכן הסופי.

וול סטריט עוברת מירידות לעליות חדות

שוק ההון האמריקאי חווה תפנית דרמטית בשעות המסחר האחרונות, כאשר מדד נאסד"ק רשם רצף של עשרה ימי עליות ועלה ב-2%, בעוד מדד S&P 500 מצוי במרחק נגיעה משיאו ההיסטורי. המעבר מירידות חדות לעליות חדות התרחש בעקבות אותן הצהרות של טראמפ על הפוגה אפשרית בעימות עם איראן, שהובילו לירידה חדה במחירי הנפט. מחיר הנפט מסוג WTI נפל בכ-8% והגיע לרמה של כ-91.2 דולר לחבית, לאחר שעמד קודם לכן מעל 99 דולר. עליות נרשמו גם במניות הקריפטו, כאשר מטבעות דיגיטליים מרכזיים זינקו בעקבות שיפור התדמית הסיכון הגלובלית. חברת אמזון הודיעה על רכישת חברת לוויינים ב-12 מיליארד דולר, במהלך שנתפס כתחרות ישירה באילון מאסק בתחום הלוויינות. קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזיות הצמיחה הגלובלית, אך השוקים בחרו להתעלם מהאזהרה ולהתמקד בסנטימנט החיובי שנוצר סביב הפוגה אפשרית בזירה האיראנית. ג'יי.פי.מורגן הזהירה כי קיים מערך סיכונים מורכב הכולל מתחים גיאופוליטיים ותנודתיות במחירי האנרגיה, אך האזהרה לא הצליחה לעצור את המומנטום החיובי.

המרוץ לדולר-שקל 2: מתי הקידומת תתממש

בקרב גורמי שוק מתנהל דיון מתגבר סביב השאלה האם שער הדולר יכול לרדת לרמות של קידומת 2, תרחיש שעד כה נחשב בלתי סביר. ירידה בריבית בארה"ב, הפחתת פרמיית הסיכון הגיאופוליטית וזרימת השקעות חוץ לישראל, בעיקר בענפי ההייטק, יוצרים שילוב של גורמים המכוון להמשך התחזקות השקל. עם זאת, ישראל אינה צפויה להתערב בשלב זה, שכן ההתחזקות נובעת מגורמים פונדמנטליים של שוק חופשי ולא מהפרעה חריגה. בנק ישראל, לפי הערכות בשוק, עשוי להתערב רק אם הדולר ייפול הרבה מתחת ל-3 שקלים, וגם אז ההתערבות צפויה להיות מתונה ומדודה. ההיסטוריה מלמדת כי קפיצות חדות בשערי חליפין נוטות לעתים להתקן באופן חלקי, אך ככל שהפסקת האש מקבלת תוקף קבוע, הסיכוי לתיקון משמעותי הולך ופוחת. השאלה המרכזית שעומדת על הפרק היא האם הקרן החיסכון של הציבור הישראלי, שרובו צמוח לפי מדדים אמריקאיים ואירופיים, יישאר חשוף לסיכון מטבע ללא כל גידור, גם אם הדולר ימשיך לרדת.