שוק האנרגיה הישראלי בנקודת מפנה: גז, חשמל ומרכזי נתונים משרטטים מפה כלכלית חדשה
בין דרישות היצוא של שותפויות הגז, מכרז פינוי בזן וכניסת שמיר אנרגיה לשוק מרכזי הנתונים — משק האנרגיה הישראלי עומד בפני שינוי מבני רחב

מאבק הגז הגדול: לווייתן מול האוצר על עתיד היצוא
שוק הגז הטבעי בישראל הפך בימים האחרונים לזירת מאבק פומבי בין שותפויות הגז לבין משרד האוצר, כפי שדווח בדה-מרקר. השותפויות בשדה לווייתן דורשות להרחיב את אזורי הזיכיון שלהן, במהלך שעשוי להגדיל משמעותית את פוטנציאל ההפקה והיצוא שלהן. במשרד האוצר נשמעת לעומת זאת התנגדות נחרצת, מחשש שהרחבת הזיכיון תחזק עוד יותר את מעמדן של השותפויות הקיימות ותעמיק את הריכוזיות הגבוהה כבר עתה בשוק הגז המקומי. המצב מורכב עוד יותר לאור הדיווחים כי ראש הממשלה ושר האנרגיה ערכו יח"צ באסדת הגז, ורק לאחר מכן התברר היקף הפערים האמיתי בין הצדדים והקושי בהסדרת שוק הגז המקומי.
המאבק אינו מתנהל בחלל ריק. שותפות בזן דורשת לפחות 3.7 מיליארד דולר על פינוי השדה הסמוך לחופי ישראל, סכום שמעורר סערה ציבורית ומקצועית. שר האנרגיה אלי כהן הגדיר את הדרישה כניסיון להרתיע את המדינה מפני סגירת השדה, וזאת בעקבות דו"ח מבקר המדינה שמצא ליקויים חמורים בטיפול המדינה בנושא פינוי השדה. לאחר פרסום הדו"ח הודיע השר כי מינה צוות ממשלתי שיבחן מחדש את התהליך כולו, במהלך שעשוי לשנות את כללי המשחק בין המדינה לחברות הגז. במקביל, בממשלה נשמעים קולות הלוחצים לאפשר לשפיר שליטה בבז"א, בטענה כי יש יסודות מוצקים להתנגדות הקודמת שנתקלה ברשויות.
מכרז פינוי בזן: תשע קבוצות ואף חברה זרה אחת לא
אחד הפיתוחים הבולטים בשעות האחרונות הוא פרסום המכרז להקמת מתקן שיאפשר את פינוי בזן ממפרץ חיפה, כפי שחשף דה-מרקר. תשע קבוצות יתמודדו על הקמת המתקן, שאמור לאחסן כ-20 אלף טונה של גפ"מ באזור יבור שבמועצה אזורית מטה אשר. המתקן מוגדר חיוני לביטחון האנרגטי של ישראל, שכן ללא מקור אחסון מקומי למדינת ישראל יהיה כיום מקור אחסון ליותר מיומיים וחצי בלבד. היעדר עומק אחסון כזה מהווה סיכון ממשי למשק, הן מבחינה תפעולית והן מבחינה ביטחונית, במיוחד לאור האיומים האזוריים על תשתיות האנרגיה בחודשים האחרונים.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מאחורי כל עסקת ענק בשוק האנרגיה מסתתרת שאלה של ריכוזיות. העסקה המתגבשת בין ג'נריישן קפיטל לשיכון ובינוי אנרגיה, בשווי 4.45 מיליארד שקל, עשויה ליצור אחת מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות במשק, ורשות החשמל עשויה לדרוש מכירת נכסים. המודאגים טוענים כי התייקרות האנרגיה נובעת, בין היתר, מצמצום התחרות וממיזוגים שמחזקים שחקנים גדולים על חשבון הצרכן.
אולם דווקא במכרז הבינלאומי המיועד, עולה תמונה מדאיגה: אף חברה זרה לא נגישה אליו. עובדה זו מעלה שאלות לגבי יכולתן של הקבוצות המתמודדות להוביל פרויקט בסדר גודל כזה, ולגבי רמת התחרות האמיתית שתתקיים בו. עולה כי מדובר באחד מהפרויקטים המורכבים ביותר שהמדינה קידמה בשנים האחרונות, והדרישות הטכניות, הרגולטוריות והפיננסיות המוטלות על המתמודדות הן ברמה של פרויקטי תשתית בינלאומיים גדולים. חוסר הנגישות של שחקנים זרים מעורר דיון מחודש על יכולת המדינה למשוך הון זר לפרויקטי תשתית אנרגיה, במיוחד בתקופה שבה משקיעים בינלאומיים מדווחים על רמת סיכון גבוהה בשוק הישראלי.
עסקת המיליארדים בשוק החשמל: ג'נריישן קפיטל מתקרבת לסגירה
ריכוזיות בתחנות הכוח מעיבה על העסקה
בשוק ייצור החשמל הפרטי מתגבשת אחת העסקאות הגדולות בתחום זה מזה שנים. קרן ג'נריישן קפיטל מתקרבת לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה תמורת 4.45 מיליארד שקל, לאחר שהצדדים הגיעו להבנות על מנגנון הפיצוי במקרה שהעסקה לא תושלם, כפי שדווח בגלובס. ההבנות מסירות חסם מרכזי בדרך להשלמת העסקה, וכעת הצדדים נערכים לבחינת המיזוג בידי הרגולטורים. ברשות החשמל מודאגים מהריכוזיות שתיווצר בתחום ייצור החשמל, ובשוק מעריכים כי הקרן תידרש למכור חלק מתחנות הכוח הקיימות שברשותה כתנאי לאישור העסקה. העסקה, אם תאושר, תהפוך את הקרן לאחת מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות בישראל, ותשנה את מאזן הכוחות בשוק שנשלט עד כה בעיקר בידי חברת החשמל ובידי מספר מצומצם של יצרניות פרטיות.
הצומת החדש: אנרגיה, חשמל ומרכזי נתונים
שמיר אנרגיה חוצה גבולות
מהפכה שקטה מתרחשת בצומת שבין עולם האנרגיה לעולם הטכנולוגיה. חברת האנרגיה של מבטח שמיר חתמה על אופציה לשימוש בקרקע בפארק התעשייה כנרת, שמוחזק בידי יסודות איתנים, גרופית וקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, שעליה היא מתכננת להקים מרכז נתונים בהספק של 100 מגה-ואט, כפי שחשף כלכליסט. לצד המרכז מתוכננת תחנת כוח או מתקן אגירה, וזאת על רקע המחסור החמור בחיבורי חשמל למרכזי נתונים בישראל. המהלך עשוי לסמן את כניסתן של חברות האנרגיה לתחום שנשלט עד כה בעיקר בידי חברות נדל"ן, וליצור קטגוריית שחקנים חדשה בשוק מרכזי הנתונים המקומי.
quiz האם ידעת ש…
על פי הערכות שפורסמו בשוק, פגיעה בחוות השרתים בישראל עלולה לעלות למשק הישראלי כ-11 מיליון דולר בכל שעת השבתה. הנתון ממחיש כיצד עולמות האנרגיה והמחשוב הפכו לחזית אחת, וכיצד מפת האיומים על תשתיות לאומיות חרגה מהממד הפיזי לעבר עולם הדיגיטל והבינה המלאכותית.
הרקע למהלך זה הוא משבר חיבורים אמיתי: רשות החשמל החליטה לעצור את קבלת הבקשות לחיבור מרכזי נתונים חדשים לרשת, החלטה שעוררה סערה בענף. בכירי ענף האנרגיה שהשתתפו בוועידת אנרגיה 360 של כלכליסט ובנק דיסקונט התריעו כי המצב מהווה סכנה קיומית מבחינת ישראל, וטענו כי כדי לא להישאר מאחור במהפכת הבינה המלאכותית יש לשחרר חסמים רגולטוריים ולעבור לפתרונות של אנרגיה מבוזרת ומיקרוגרידים. עורך כלכליסט אריאל שמידברג הגדיר את האתגר כצורך להוביל את המהפכה האנרגטית במקום להיגרר אחריה, והדגיש כי החלטות שמתקבלות כיום ישפיעו על המדינה בעוד עשור ויותר. הזינוק בצריכת החשמל, שנבע במידה רבה מפריסת מרכזי הנתונים וה-AI, הפך את נושא ייצור החשמל המקומי לנושא אסטרטגי לאומי.
מחירי הדלק והאינפלציה: הפגיעה הישירה בכיס הצרכן
בעוד עולם ההון והרגולציה מתעסקים בעסקאות ענק, הצרכן הישראלי מתמודד עם תוצאות מוחשיות יותר. מחיר הדלק בנובמבר נקבע על 7.85 שקלים לליטר בנזין, לאחר שהשר סמוטריץ' פרסם את הצו הרשמי. אלא שהרווחה עשויה להיות זמנית: על פי דיווחים בדה-מרקר, מחיר הדלק יירד במוצאי שבת לכמה ימים, אבל אז צפוי לזנק ל-8.35 שקלים לליטר, ואף נשמעו הערכות כי המחיר מתקרב ל-9 שקלים לליטר. התנודתיות החדה נובעת מההתייקרות בשוק הנפט העולמי בעקבות המשבר במפרץ ומהחלשות השקל, והיא מתגלגלת ישירות למדד המחירים לצרכן וליוקר המחיה.
ההשפעה של מחירי הדלק חורגת מעבר לתדלוק רכב פרטי. העלייה מתגלגלת לעלות התובלה במשאיות ובמטוסים, שמשפיעה בתורה על מחירי הסחורות ועל האינפלציה במשק. דו"ח הביניים של ה-OECD הזהיר מפני הטבות אנרגיה גורפות בעידן של חוב יקר, וציין כי ישראל בחרה בכלי הגורף ביותר — הפחתת הבלו לא ממוקדת — כאשר מועד תפוגתו נקבע לארבעה ימים בלבד אחרי הבחירות לכנסת. הנתון הזה מעלה שאלות קשות לגבי עתיד המדיניות הפיסקלית בתחום האנרגיה, ולגבי האם יימצא פתרון מבני או שמא יישארו הצרכנים חשופים לתנודתיות בינלאומית.
ענקיות הגז רושמות שיאים והמשקיעים מחפשים פוטנציאל חדש
בזירת ההון, חברות הגז והאנרגיה הישראליות מציגות תוצאות מרשימות. ניו מד יצאה לסקר גז ראשון בישראל מזה שנים וחוזרת לחפש נפט מתחת ללוויתן, כפי שחשף גלובס, והרווח הרבעוני שלה זינק ל-117 מיליון דולר. הרחבת יכולת ההפקה בשדה תמר הזניקה את הכנסות תמר פטרוליום ל-87 מיליון דולר ברבעון, ואקונרג'י השיגה מימון של 229 מיליון אירו להקמת פרויקט סולארי ואגירה ברומניה. במקביל, כלל ביטוח תשקיע 250 מיליון שקל בזרוע האנרגיה של משפחת בליליוס, כאשר 95% מהסכום יושקעו ישירות בפרויקטים — סימן נוסף לכך שגופים מוסדיים מזהים פוטנציאל בשוק האנרגיה המקומי, למרות האתגרים הרגולטוריים והביטחוניים שמלווים אותו בחודשים האחרונים.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
השותפויות דורשות להרחיב את אזורי הזיכיון במטרה להגדיל את פוטנציאל ההפקה והיצוא של השדה. גורמי האוצר חוששים מהמהלך מכיוון שהוא עלול להעמיק את הריכוזיות בשוק הגז ולהקשות על הבקרה של המדינה על יעדי היצוא והאספקה המקומית.
-
המתקן, שיוקם באזור יבור שבמטה אשר ויאחסן כ-20 אלף טונה של גפ"מ, חיוני לפינוי השדה המוכה במפרץ חיפה. ללא מקור אחסון מקומי, למדינת ישראל יש כיום יכולת אחזקה של גפ"מ ליותר מיומיים וחצי בלבד, מצב שמהווה סיכון ביטחוני ותפעולי.
-
מרכזי הנתונים נתקלים במחסור חמור בחיבורי חשמל בישראל, ורשות החשמל הקפיאה את קבלת הבקשות לחיבור חדשים. חברות אנרגיה שמחזיקות ביכולת ייצור חשמל ואגירה יכולות להציע פתרון אנרגיה מבוזר למרכזים אלה, וכך לתפוס עמדה מרכזית בשוק שנשלט עד כה בידי חברות נדל"ן.