משבר האנרגיה הישראלי: אסדות מושבתות, מצר הורמוז חסום ופצצת זמן אינפלציונית

השבתת אסדות הגז: פצע פעור בלב משק האנרגיה הישראלי

אסדות לווייתן וכריש מושבתות כבר יותר משבועיים בשל המלחמה עם איראן וחזבאללה, וקו הסיום לא נראה באופק. המשק הישראלי נאלץ לחזור לשימוש בפחם ובסולר המזהמים לייצור חשמל, מפסיד בכל שבוע כ-300 מיליון שקל, פוגע באספקת הגז למצרים וירדן, ומאותת למשקיעי האנרגיה הבינלאומיים כי ישראל היא שוק מסוכן להשקעה ארוכת טווח. משרד האנרגיה מסרב להעריך מתי תחודש הפעילות, ובהודעותיו הרשמיות נמסר כי המערכה האזורית תפחית את האיומים על תשתיות הגז. עם זאת, גורמים בענף מעריכים כי הנזק המצטבר כבר עומד על כ-600 מיליון שקל, והוא עלול לגדול בצורה אקספוננציאלית אם ההשבתה תימשך. ההשפעה אינה מוגבלת למגזר האנרגיה בלבד, שכן הירידה באספקת הגז למצרים וירדן מערערת הסכמי יצוא ארוכי טווח שנחתמו בשנים האחרונות ומעוררת חששות לגבי יחסי החוץ האנרגטיים של ישראל עם שכנותיה.

מצר הורמוז נסגר: רעידת אדמה במפת האנרגיה העולמית

שבוע לתוך הפסקת האש בזירה האיראנית, מצר הורמוז הפך למוקד של מצור ימי אמריקאי רשמי בהוראת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ההוראה כוללת איסור מוחלט על תשלום דמי מעבר לטהרן, ובמקביל איומים להשמיד את מה שטראמפ מכנה המסחטה האיראנית. גלי ההדף של סגירת המצר נעים במסלול ברור ממזרח למערב, כאשר מחסור מיידי בדלקים מורגש בהודו וביפן, ומדינות אירופה מתכוננות למחסור בבנזין וסולר. המצור האמריקאי משנה את כללי המשחק בשוק הנפט העולמי, שכן מדובר בעורק ימי שדרכו עוברת כחמישית מהאספקה העולמית של נפט. איראן מצידה הודיעה כי תגבה עמלה על שיט בהורמוז, במה שנראה כניסיון להפוך את החסימה למקור הכנסה חלופי. בחצי הכדור המערבי, לעומת זאת, חברות האנרגיה המקומיות נהנות מביקושים אדירים וממחירי נפט מזנקים, כאשר מדינות כמו גיאנה מדווחות על זרם של כסף מתגליות הנפט שלהן.

המרוויחות הגדולות מהמשבר העולמי

בזמן שמדינות אירופה ואסיה מתמודדות עם גלי הדף של חסימת מצר הורמוז, חברות אנרגיה אמריקאיות ודרום אמריקאיות צוברות רווחים חסרי תקדים. גיאנה הקטנטנה, שכלכלתה גדלה פי חמישה בזכות תגליות נפט, מדווחת על זרם הכנסות שהפך מנהר למבול עם פרוץ המלחמה באיראן והזינוק במחירי הנפט הגלובליים. גם בבורסה בתל אביב ניתן לראות את ההשפעה, כאשר מניות האנרגיה הישראליות זינקו בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז. חברות כמו אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, בעיקר בזכות פעילותן המתרחבת בארצות הברית והביקוש האדיר לחשמל המיועד לחוות שרתים של מהפכת הבינה המלאכותית. חברת או.פי.סי בשליטת עידן עופר גייסה לאחרונה 800 מיליון שקל בהקצאה פרטית, במסגרת גיוס כולל של 2.9 מיליארד שקל בפחות משנה, מה שמעיד על הביקוש העצום בשוק לחשמל מתחדש.

זינוק מחירי הדלק: הסנונית שמבשרת על סופה אינפלציונית

מחיר הדלק צפוי לקפוץ ביותר מ-12% בשבוע הבא בעקבות התייקרות הנפט והתחזקות שער החליפין של הדולר מול השקל. הקפיצה אינה מוגבלת לעלות התדלוק לרכב פרטי בלבד, שכן מחיר הדלק משפיע ישירות על מחיר התובלה במשאיות ובמטוסים, שמשפיע בתורו על מחירי הסחורות בכלל ועל מדד המחירים לצרכן בפרט. גורמים במשרד האוצר בוחנים אפשרות להפחית את מס הבלו על דלק כדי לרכך את הזעזוע לצרכן, אך המהלך כרוך בוויתור על הכנסות ממשלתיות משמעותיות בזמן שבו התקציב המדיני נתון ללחצים חריפים בשל הוצאות המלחמה. מחיר הנפט הגלובלי, שקפץ בכ-9% לכ-80 דולר לחבית עם תחילת האיום על חופש השיט במצר הורמוז, עלול לנסוק מעבר ל-100 דולר לחבית אם המצור האמריקאי יימשך. אנליסטים בשוקי ההון מזהירים כי הלחצים האינפלציוניים מתעוררים מחדש, והסוחרים כבר מתמחרים פחות הורדת ריבית בארצות הברית עד סוף השנה בשל ההשפעה האינפלציונית של מחירי האנרגיה המזנקים.

גז הבישול מצטרף למסלול ההתייקרות

עליית מחיר הדלק אינה הסנונית הראשונה בלבד, שכן גם מחיר גז הבישול נמצא במסלול התייקרות משמעותי. ההשבתה הממושכת של אסדות הגז הישראליות מאלצת את המשק לייבא גז טבעי במחירים גבוהים הרבה יותר ממחיר הייצור המקומי, ועלות זו מועברת בסופו של דבר לצרכן הסופי. חברת החשמל, שנאלצה לחזור לייצור חשמל מפחם וסולר, צורכת כמויות גדולות של דלקים מזהמים שעלותם גבוהה באופן משמעותי מגז טבעי. ההפסד השבועי של 300 מיליון שקל מהשבתת האסדות יגרום בסופו של דבר לעלייה בתעריפי החשמל לצרכן, בנוסף לעלייה הצפויה במחירי הדלק וגז הבישול. המצב מעורר דאגה עמוקה בקרב גורמים כלכליים, שכן מדובר במכה אינפלציונית משולשת שפוגעת ישירות בכיס הצרכן הישראלי בדיוק בזמן שבו המשק מנסה להתאושש מהשלכות המלחמה הממושכת.

אירופה במצב חירום: סבסוד דלק ופיקוח מחירים נגד הזעזוע

המלחמה באיראן נכנסה לשבוע השלישי, ומדינות אירופה נקטו בשורה של צעדים חריגים כדי להגן על תושביהן מהזעזוע הכלכלי. בגרמניה הוחלט על חקיקת חוקי בזק נגד התייקרויות בתחנות דלק, ומנגנונים למניעת ספקולציית מחירי מזון הופעלו ברמה האירופית. גלי ההדף של סגירת מצר הורמוז נעים במסלול ברור ממזרח למערב, כאשר מחסור מיידי בדלקים מורגש בהודו וביפן, ואילו אוסטרליה מתכוננת למחסור בבנזין וסולר. הכלכלות החזקות בעולם ניצבות מול פצצת זמן אינפלציונית, שכן העלייה במחירי האנרגיה משפיעה על כל רבדי הכלכלה. דורון פסקין, פרשן כלכלי בכלכליסט, תיאר את המצב כפצצה אינפלציונית שמדינות אירופה ישלמו את חשבונה הגדול. הנפגעות הגדולות ביותר מהמשבר הן אירופה ואסיה, בעוד שארצות הברית ואף סין נהנות מהגנה יחסית בשל מקורות אנרגיה מקומיים או חלופיים. ההחלטות של הבנקים המרכזיים בעולם בנוגע לריבית צפויות להיות מושפעות ישירות מהתפתחויות בשוק האנרגיה, כאשר הסיכון להאצת האינפלציה עלול לדחות צעדי הורדת ריבית משמעותיים.

חזרה לפחם: הנסיגה הסביבתית של ישראל

ההשבתה הממושכת של אסדות הגז חושפת כשל מבני חמור במשק האנרגיה הישראלי, שכן המעבר ההדרגתי מפחם לגז טבעי שהתרחש בעשור האחרון התהפך בן לילה. חזרתה של ישראל לשימוש בפחם ובסולר המזהמים לייצור חשמל מהווה נסיגה סביבתית משמעותית, בניגוד ליעדי האנרגיה המתחדשת שהמדינה התחייבה להם בפני הקהילה הבינלאומית. מעבר לנזק הסביבתי, מדובר בהוצאה כלכלית כבדה שכן עלות ייצור החשמל מפחם גבוהה באופן משמעותי מעלות ייצור מגז טבעי מקומי. הטילים שנחתו באזור בית הזיקוק בחיפה הוכיחו כי מסוכן להסתמך רק על נקודת זיקוק אחת, והמדינה ממשיכה לחפש פתרונות חלופיים לאבטחת אספקת האנרגיה. הדיון על הקמת כורים גרעיניים אזרחיים ראשונים בישראל צבר תאוצה בעקבות המשבר, אך מדובר בתהליך ארוך ויקר שאינו יכול לספק מענה מיידי למצב החירום הנוכחי. בינתיים, משרד האנרגיה אישר לקדם תחנת כוח נוספת בסמוך לבית שמש, במה שמעיד על ההכרה הגוברת בצורך לגוון את מקורות ייצור החשמל ולצמצם את התלות בתשתיות גז רגישות.