טלטלות בבורסה: המלחמה מייקרת את הנפט, מרסקת את מיטרוניקס ומאתגרת את החוסכים

הבורסה בתל אביב מזנקת על רקע המלחמה: האנרגיה והביטחון מובילים

המסחר בבורסת תל אביב הסתיים בעליות חדות ומשמעותיות, כאשר המדדים המובילים חצו את קו השיא של השבוע בהובלת סקטורים הרגישים למתרחש בזירה הביטחונית. מדד תל אביב 35 זינק ב-2.2%, מדד תל אביב 125 עלה ב-2.3%, ואילו מדד הנפט והגז הציג קפיצה של 2.4% בעקבות הזינוק החריג במחירי האנרגיה בעולם. הסקטור הביטחוני חגג עם עלייה של 3.8% במדד, כאשר מניות כמו אלביט מערכות התחזקו ב-5.3% ושוקות את שוקי העולם בביקוש הגובר למערכות לחימה. בנוסף, נרשמה פעילות ערה במניות הטכנולוגיה, כאשר טאואר סמיקונדקטור המשיכה להציג תשואה פנומנלית של מעל 500% בשנה האחרונה, מה שהופך אותה לאחת ההצלחות הגדולות ביותר בשוק הישראלי. המשקיעים נראו כמו שוכחים לרגע את החששות מהמשבר המקרו-כלכלי ומתמקדים בהזדמנויות הרווח המהיר, תוך ניצול הפערים הגדולים שנוצרו בין המחירים בוול סטריט לבין המסחר המקומי.

השלכות הסכסוך על חסכונות הציבור: החודש הגרוע ביותר מאז 2023

בעוד המדדים הראשיים מציגים תמונה ירוקה, המציאות הפנימית של חסכונות הציבור מעוררת דאגה עמוקה ומצביעה על פגיעה ישירה בערך הנכסים של מיליוני חוסכים. חודש מרץ יירשם כחודש הגרוע ביותר עבור קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, כאשר התשואה הממוצעת במסלולים הכלליים הייתה שלילית ועמדה על 2.2%. המכה הקשה ביותר נרשמה במסלולים המנייתיים, שם הצטמקו הנכסים בשיעור ממוצע של 4.4%, זאת בשל החשיפה הגבוהה לשוק ההון המקומי שספג טלטלות קשות במהלך החודש. הירידות הללו מחקו חלק ניכר מהרווחים שהצטברו בתחילת השנה, ומעמידות בסימן שאלה את יכולתם של הגופים המוסדיים לייצר תשואה חיובית בסביבה הנוכחית. עם זאת, למרות התיקון החריג, המערכת הפיננסית מראה עמידות יחסית, והעליות החדות שנרשמו בתחילת חודש אפריל מסייעות בהקלת הלחץ ובתיקון חלק מהנזקים שנגרמו לציבור הרחב, שחשוף לסיכונים השווקים דרך קרנות הפנסיה שלו.

נדל"ן אמריקאי כמלכודת: הפסד של 1.2 מיליארד שקל בהראל

קבוצת הביטוח והפיננסים הראל חשפה פגיעה קשה בתיק ההשקעות שלה, המדגימה את הסיכונים הטמונים בשוק הנדל"ן המסחרי בארצות הברית על רקע שינויי הריבית והמעבר לעבודה מרחוק. החברה רשמה הפסד חשבונאי עצום של כ-1.2 מיליארד שקל על השקעותיה בנדל"ן מניב בארה"ב, זאת לאחר שהימרה על קרנות השקעה במשרדים ונכסים להשכרה בתקופה של מחירים נמוכים וריבית אפסית. המעבר המהיר לעבודה מהבית בעקבות מגפת הקורונה, יחד עם העלאות הריבית האגרסיביות של הפדרל ריזרב, גרמו לערכם של נכסים אלו לצנוח באופן דרמטי. ההפסד הזה מצטרף לאתגרים נוספים שעמם מתמודדות חברות הביטוח בשל המעבר לתקן הדיווח החדש IFRS 17, המחייב שקיפות גבוהה יותר בגילוי הרווחים וההפסדים. המקרה של הראל מדגיש את הקושי של גופים מוסדיים גדולים להגן על עצמם מפני שינויים מבניים בשווקים גלובליים, ואת ההשלכות הישירות של כישלון השקעות כאלו על יכולתן לייצר תשואה עבור הלקוחות הפנסיוניים שלהן.

מיטרוניקס צוללת לקרקעית: אזהרת רווח וקריסת 97% מערך המניה

חברת מיטרוניקס, שנחשבה בעבר לאחת מהשקעות החמדה בבורסה, מצויה בתהליך קריסה מואץ שמחק כמעט את כל ערכה מאז שיאה ב-2021. החברה, העוסקת בפיתוח וייצור רובוטים לניקוי בריכות, פרסמה אזהרת רווח חמורה לפיה היא צופה הפסד נקי של בין 200 ל-230 מיליון שקל בשנת 2025, זאת בניגוד חריג לציפיות השוק. הסיבה העיקרית לתיקון החד היא ירידה משמעותית בערך נכסיה ומחיקה של מוניטין, לצד מומנטום עסקי שלילי שנובע מתחרות אגרסיבית מצד יצרנים סיניים המציפים את השוק במוצרים זולים. המכה הנוספת הגיעה מכיוון המדיניות האמריקאית, כאשר מכסי היבוא שהטיל ממשל טראמפ פגעו קשות ביכולת של מיטרוניקס לשמור על נתח השוק שלה בארה"ב. מניית החברה צנחה בעקבות הדיווח בכ-18% במסחר המקומי, וצברה ירידה מצטברת של 97% מאז שיאה, מה שהופך אותה לאחד הכישלונות המובהקים ביותר בתולדות הבורסה הישראלית. חברות ציבוריות רבות מוצאות עצמן כיום בפני צומק ותיק המשקיעים ומתמודדות עם קושי חמור לגייס הון חדש, מה שעלול לסכן את המשך פעילותן העסקית.

נזק פיזי בעורף: מפעל ולוריקס ושרשרת הפגיעה הכלכלית

ההשלכות הכלכליות של המלחמה אינן מוגבלות רק לתנודות בשוקי ההון, אלא חודרות גם לליבת המשק הריאלי ופוגעות בתשתיות פיזיות של חברות ושותפויות. רק ימים ספורים לאחר שהשלימה את רכישת השליטה בחברת הרחפנים אירוסול בכ-35 מיליון שקל, פגע טיל איראני ישירות באזור התעשייה בפתח תקווה וגרם לנזק משמעותי למפעל היחיד של החברה. מדובר באסון כלכלי לוולוריקס, שכן המבנה הפגוע מושכר מחברת הנדל"ן וילאר, הנסחרת אף היא בבורסה, ומשמש כערובה למחזיקי האג"ח שלה. פגיעה בנכס מסוג זה יוצרת אפקט דומינו שבו חברת הטכנולוגיה מאבדת את יכולת הייצור שלה, ובמקביל חברת הנדל"ן עלולה למצוא עצמה מתמודדת עם הפרת הסכמי שכירות וירידה חדה בשווי הנכס, מה שמסכן את ההחזר החוב. תרחיש זה ממחיש את הסיכון המערכתי הטמון בעורף הכלכלי הישראלי, ומדגיש כי העלויות של המלחמה חורגות הרבה מעבר לתקציב הביטחוני הישיר ונוגעות לכל רבדי המשק, מה שמקשה על התאוששות כלכלית מהירה גם לאחר סיום הלחימה.

עסקאות ענק בניגוד למשבר: לאומי פרטנרס רוכשת 20% מאדלטק

לצד הדיווחים הקודרים על הפסדים ופגיעות, שוק ההון ממשיך לייצר עסקאות ענק המוכיחות כי ההון הגדול עדיין פועל ומחפש הזדמנויות רווח גם בתקופות משבר. בית ההשקעות לאומי פרטנרס נמצא בשלבים מתקדמים של רכישת 20% ממניות חברת האנרגיה אדלטק, בעסקה שמעריכה את החברה בכ-11 מיליארד שקל, ומדובר במחיר גבוה שמשקף תמחור שאפתני. העסקה, המבוצעת בשיתוף פעולה עם גופים מוסדיים מישראל ומחו"ל, מצפה להזרים כ-2.3 מיליארד שקל לקופת החברה בראשות אורי אדלסבורג, ומטרתה להוביל את אדלטק להנפקה ראשונה לציבור בבורסה. האיש שעומד במרכז העסקה מבחינת הפעלת הקשרים הוא תמיר כהן, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, המשמש כיועץ מיוחד וצפוי לגרוף קופון של בין 10 ל-20 מיליון שקל על חשבון תיווך העסקה. ההתרחשות הזו מוכיחה כי בעוד המשקיע הקטן חושש ומוכר נכסים, הגופים המוסדיים והיזמים הגדולים מזהים הזדמנויות להשקעה בתשתיות קריטיות, כגון יצרניות החשמל, הנתפסות כעמידות יותר בפני משברים גיאופוליטיים.

ספייס אקס והשקעות החוץ: נקודות האור באופק

השקעות ישראליות בחו"ל ממשיכות לשמש כמנוע צמיחה עבור גופים מוסדיים המחפשים חשיפה לשווקים פחות תנודתיים מהמקומיים, כאשר העסקה של בלו אטלנטיק מהווה דוגמה מובהקת לכך. קרן הנדל"ן הרביעית של החברה רכשה נכסים ב-150 מיליון דולר בארה"ב, וזאת לאחר גיוס מוצלח ממשקיעים מוסדיים באירופה ובאמריקה, מה שמעיד על אמון מחודש של הון זר ביכולת של יזמים ישראלים לנהל נכסים בצפון אמריקה. במקביל, שוק הטכנולוגיה העולמי עדיין צמא לחדשנות, כפי שמעידה הכנותיה של ספייס אקס להנפקה הגדולה בהיסטוריה בשווי של מעל 2 טריליון דולר. הנפקה זו, הכוללת גם הצעה למשקיעים פרטיים, מהווה אירוע מכונן שיכול להזרים הון עצום לשוקי ההון, ולהוות מנוף צמיחה לקרנות השקעה רבות. פעילות זו מספקת אופק חלופי למשקיע הישראלי, המאפשר לו לפזר את הסיכונים ולא להיות תלוי באופן בלעדי בהתפתחויות הקשות בזירה המקומית, ומדגישה את החשיבות של חשיבה גלובלית בניהול תיקי השקעות בזמנים אי-יציבים.